טיפה על עצמי
טוב אני כותבת את זה רק בשביל שתוכלו לאבין חס וחלילה שלו תומרו שאני אגואיסטית או משהו כזה אני שייכת לאותם אנשים שאם פרויד היה היום בחיים הוא היה בונה הלייהם תאוריה שלמה ומתרבח בקורסה שלו מרוב אושר. כמו שכבר ציינתי אני והדכאון חיים ביחד כבר 22 שנה ואני בת 22, לא ממש בה לי לארחיב יותר מדיי על האיסתוריה המשפחתית שלי כי האמת היא לא משהו עד גיל 16 הדכאון ואני חיינו בצורה טובה ואפשר לומר שדיי הסתדרנו אבל אז לאחר שאיו צריכים לאוריד אותי מהגג של בית הספר המנהלת אבאירה לאמא שלי שאם היא רוצה שהבת שלה תמשיך ללמוד בבית הספר היא חייבת ללכת לפסיכולוג ושם אתחיל הרומן חסר הפשרות שלי ושל הפסיכולוגים. בגיל 17 וחצי אחריי עוד ניסיון התעבדות קושל (החמישי במספר) מצאתי את עצמי במקום הנמוך ביותר בעולם, בית חולים פסיכיאטרי שם למדתי על נפלאות הסמים אממ סליחה הכדורים נגד הדכאון. וזהו בעצם מאז אני עונה בצורה אופססיבית לשיר "הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם אף פעם לא אפסיק ללכת אני נופל וקם נופל וקם עובר גשר ועוד גשר אני נופל וקם עם ראש מורם" אז זהו פחות או יותר הצפי של הפסיכיאטרים לא ממש חיובי הם מעמינים שכנראה ני יצתרך לקחת כדורים כל החיים אבל מי מקשיב לפסיכיאטרים כי ידוע שכל פסיכיאטר או פסיכולוג הוא פסיכי אבל לא כל פסיכי הוא פסיכיאטר או פסיכולוג. או כמו שהפסיכיאטר שלי אמר שהאנשים אכי חרות זה רופאים ועורכי דין י הם מתפרנסים מצרות ובעיות של אחרים האמת אני עומדת מול פיתוי גדול לומר לכם את שמי האמיתי אבל.... לא יודעת
טוב אני כותבת את זה רק בשביל שתוכלו לאבין חס וחלילה שלו תומרו שאני אגואיסטית או משהו כזה אני שייכת לאותם אנשים שאם פרויד היה היום בחיים הוא היה בונה הלייהם תאוריה שלמה ומתרבח בקורסה שלו מרוב אושר. כמו שכבר ציינתי אני והדכאון חיים ביחד כבר 22 שנה ואני בת 22, לא ממש בה לי לארחיב יותר מדיי על האיסתוריה המשפחתית שלי כי האמת היא לא משהו עד גיל 16 הדכאון ואני חיינו בצורה טובה ואפשר לומר שדיי הסתדרנו אבל אז לאחר שאיו צריכים לאוריד אותי מהגג של בית הספר המנהלת אבאירה לאמא שלי שאם היא רוצה שהבת שלה תמשיך ללמוד בבית הספר היא חייבת ללכת לפסיכולוג ושם אתחיל הרומן חסר הפשרות שלי ושל הפסיכולוגים. בגיל 17 וחצי אחריי עוד ניסיון התעבדות קושל (החמישי במספר) מצאתי את עצמי במקום הנמוך ביותר בעולם, בית חולים פסיכיאטרי שם למדתי על נפלאות הסמים אממ סליחה הכדורים נגד הדכאון. וזהו בעצם מאז אני עונה בצורה אופססיבית לשיר "הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם אף פעם לא אפסיק ללכת אני נופל וקם נופל וקם עובר גשר ועוד גשר אני נופל וקם עם ראש מורם" אז זהו פחות או יותר הצפי של הפסיכיאטרים לא ממש חיובי הם מעמינים שכנראה ני יצתרך לקחת כדורים כל החיים אבל מי מקשיב לפסיכיאטרים כי ידוע שכל פסיכיאטר או פסיכולוג הוא פסיכי אבל לא כל פסיכי הוא פסיכיאטר או פסיכולוג. או כמו שהפסיכיאטר שלי אמר שהאנשים אכי חרות זה רופאים ועורכי דין י הם מתפרנסים מצרות ובעיות של אחרים האמת אני עומדת מול פיתוי גדול לומר לכם את שמי האמיתי אבל.... לא יודעת
