ברוכה הבאה
לשהות קצרה בלבד מהסיבות הנכונות בלבד....
 
הדילמה הזו עולה כאן הרבה כפי שגם מצאת לבד בחיפוש.
יש לה שני היבטים שהוזכרו בתגובות.
1. שהדעות חלוקות איזה חלק מההורמונים עובר בחלב וכמה זה מזיק. אם נתייחס למשל לחלב שאנחנו שותים, אצל הפרות רמות ההורמונים מאד גבוהות בעיקר כי לרוב חולבים אותן גם כשהן בהריון, זה בהחלט ניכר והיו לא מזמן מספר כתבות שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמונים שיכולות לגרום לבשלות מוקדמת. זה בהיבט של פרוגסטרון. אם נסתכל על ההורמון השני, אז אסטרוגנים אפילו מטרידים יותר , וכשמחזירים מוקפאים לוקחים אסטרופם/פרוגינובה, הורמונים שבכל פעם שאני בלעתי אותם הרגשתי לא נוח - על ההתוויה כתוב לנשים ללא רחם ושאין לקחת אותה אם יש רחם, בקיצור לא סוכריות מנתה, ובטח לא הייתי רוצה שמשהו מזה יעבור ליונק, במיוחד אם זו יונקת...
אני מכירה נשים שפתרו את הקושי הזה במספר דרכים:
א. אפשרות אחת בתקופה שבה לוקחים אסטרוגנים (כאמור יותר בעייתיים), לשאוב את החלב ולזרוק, כדי לשמר על תנובה בלי לפגוע ביונק. הבעיה בפיתרון זה שלא כל היונקים מוכנים להמשיך ולינוק בתום השבועיים, במיוחד היותר קטנים.
ב. להניק במרחק גדול ממועד לקחית ההורמונים אם אפשר, נגיד ממש לפני שלוקחים ולא ממש אחרי.
 
2. ההיבט השני הוא ההשפעה על הטיפול עצמו, רוב הרופאים גורסים שרמות פרולקטין גבוהות יכולות לפגוע בטיפול ולכן לא מתלהבים לטפל בזמן הנקה. היבט זה ניתן לבדיקה, אפשר ללכת ולבדוק מה רמות הפרולקטין, אם הן עדיין גבוהות ממש לא כדאי להתחיל טיפול, אם הן כבר ירדו בשל הנקה חלקית והזמן שעבר מהלידה, אז בהחלט אפשר לשקול.
 
שיהיה בהצלחה