זהירות ארוך....
בחינוך הרגיל (כרגע הוא שם ... שנה שנייה בגן רגיל) מגיעה גננת פעמיים בשבוע.
אין לי שליטה וידע אם זה אכן פעמיים בשבוע וגם לא מה היא עושה אותו, מקצועית ואיכותית.
כך שאני רואה את זה כבונוס. היא נחמדה והבן שלי אוהב אותה ויש שם טיפולים דיאדיים עם ילדים נוספים.
ב-3 שנים אחרונות קיבל בגן תקשורת ובחינוך הרגיל את אותם הטיפולים אחהצ: קלינאית, ריפוי בעיסוק ופיזיוטרפיה.
המרפאה המדהימה והאלופה שלנו בחו"ל לשנתיים, ניסיתי באיזי שפירא ולא התרשמתי. אין לי כח להחלפת מטפלים בעיקר
שאני לא יכולה לבחור בניגוד לפרטי .
קלינאית פרטית (החזר של מכבי לפי תעריף משרד הבריאות והיא יקרה!) כבר שנה+8.
פיזיוטרפיה כבר 3 שנים אחת לשבוע שעכשיו נרד אחת לשבועיים.
עייפתי פיזית,נפשית וכלכלית מכל הריצות , הוועדות, הטפסים , הקבלות, חיפוש מסגרת, קריאת מאמרים, חיפוש משלבת, חיפוש מנחת שילוב, חיפוש מטפלים, נסיונות כאלו ואחרים וגישות שונות, הדרכות, התיעצויות,הסעות לטיפולים , היעדר תשומת לב לתינוק שבבית ועבודה במשרה מלאה מחוץ לבית.
החלטתי להוריד הילוך כדי לשרוד. האוטיזם הוא כאן ולעולם, עוד נכונות לי שנים רבות .
ביטלתי 3 שנים מחיי לגמרי וביטלתי את חיי המשפחה. רוצה לחזור לאיזון ולהיות שלמה עם עצמי .
אני לא יודעת אם ילך לכיתה א' רגילה ולכן חשוב לי שכן יהיה טיפול שמכין אותו למיומנויות שצריך (אחיזת עיפרון, מספריים, הוראות, ישיבה ליד שולחן) ולאינטרקציות החברתיות, יחד עם זאת השפה שלו בפער.
מכיוון שטיפול רגשי לא קיבל בשנה האחרונה והמסגרת הרגילה מעמידה אתגרים לא קטנים... רשמתי אותו לטיפול בבע"ח -
ונמשיך קל"ת.
פיזיוטרפיה רק אחת לשבועיים . חוששת ששני טיפולים לא מספיק נותנים מענה.