היי מיכל
לגדל ילדים יכול להיות מאוד, מאוד מאתגר. עם כל כמה שאנחנו אוהבים אותם הם יכולים לשגע אותנו לפעמים. סביבת העבודה יכולה גם היא להיות שדה של לחצים, אתגרים, איומים וסיטואציות המערערות את בטחוננו. כלומר, מה שאת מתארת עשוי להיות בהחלט הגיוני: תקופה לא קלה בחיים ששוחקת את מאגרי הסבלנות, השלווה, הקלילות והשמחה שלנו, ומותירה אותנו בתחושה שקצות העצבים חשופים, שאנחנו חבית של חומר נפץ שיכולה להתפוצץ מול הגירוי הקל ביותר. הרפואה הסינית מכירה את המצב הזה - מסתבר שגם לפי כמה מאות שנים היו בסין אנשים שהעומס, הלחץ ו'החיים האמיתיים' גרמו להם סבל נפשי בדמות כעס, התפרצויות זעם, עצבנות כרונית וכו'. יש לזה טיפול מעולה. הוא מבוסס על כמה כלים מהם ניתן לבחור או לשלב. דיקור, אוריקולותרפיה, שיאצו, תזונה, צמחי מרפא, תרגילי הרפיה ודמיון מודרך, כולם ביחד וכל אחד לחוד פועלים להרגעה, ריענון ויציבות. מטופלים רבים מדווחים על הטיפול כ'קרש הצלה' ממצב דומה לשלך (שהוא נפוץ ביותר), ועל חדר הטיפולים כ'נווה מדבר', 'רחם', 'עיר מפלט' וכו' - מקום בו הם יכולים להתנתק שעה בשבוע מהשיגרה השוחקת של היום יום. רק ליכולת הניתוק הזו, מעבר לטיפול עצמו, יש ערך רב. תרגישי טוב
