טיפול בהתקפים

טיפול בהתקפים

אתמול אמא שלי הייתה אצלי ולא הרגישה טוב. הילד ראה אותה לוקחת כדור ושאל למה היא לוקחת. היא ענתה לו שזה כדור שמרגיע (היה לה דופק מהיר אז היא לקחה משהו טבעי נגד זה).
הילד בא אלי ואמר שנורא חבל שהכדור של סבתא זה רק למבוגרים, כי גם לו יש התקפי זעם לפעמים. והיה נורא נחמד אם יכל לקחת כדור כזה ולהירגע.
לא היה לי כל כך מה לומר לו. חיבקתי אותו, ואמרתי שהכל בסדר, ושלא ידאג לגבי זה. אבל לא יודעת מה לעשות עם זה.
האם באמת כדאי לתת לו משהו כזה בזמן התקף? האם ישתף פעולה בכלל?
הוא חוזר השבוע לטיפול. האם יש סיכוי שהיא יכולה ללמד אותו לשלוט בעצמו? האם בכלל אפשרי שמי שסובל מהתקפים כאלה, ילמד לשלוט בעצמו?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
זו הדרך שלו להגיד לך
שגם הוא סובל מהעניין, שהוא לא רוצה להתנהג כך, לא בוחר בזה- זה קורה לו.
לגבי ההתמודדות, מניעה והטיפול- אין כדור קסם
שאפשר לקחת כשהבנאדם מתפוצץ ויכול מיידית לתקן הכל.
בנאדם (ילד/מתבר/בוגר) יכול בהחלט ללמוד א)להמנע ממצבים מועדים לפורענות עבורו
ב)ללמוד דרכים לחזור לאיזון- לא "לשלוט בעצמו", לא מדובר על דיכוי עצמי (או חיצוני)
אלא על שמירה על איזון.
הוא יכול גם ללמוד לזהות סימנים מוקדמים המתריעים מפני פיצוץ קרב, ואז להשתמש בטכניקות לחזרה לאיזון.
הדרכים עשויות להיות מגוונות:
מ CBT- לזיהוי מחשבות, אמונות ואמירות פנימיות מזיקות,למניעת איבוד האיזון הפנימי,
שלל פעילויות שחלקן אולי אפילו אינן מוגדרות כטיפול, אבל הן מחזקות את הבנאדם מבפנים ועושות אותו פחות פגיע (שהות בטבע, האזנה למוזיקה, עיסוק בתחום העניין שלו או כל מה שעושה את זה לאותו אדם), ועד לדברים כגון ביופידבק, דמיון מודרך ועוד- טכניקות שמסייעות לחזור לאיזון אחרי שיצאנו ממנו.
גם הסביבה יכולה ללמוד- במיוחד כשמדובר בילדים (אבל לא רק), חשוב שהסביבה, לפחות הקרובה, תלמד את הבנאדם ורגישויותיו ותמנע ככל האפשר מלדחוף אותו לקצה.
זה מצריך דיאלוג מכבד והדדי- כל אחד לוקח בחשבון את צרכי ורגישויות האחר,
וביחד מחפשים דרך חיים שתהיה נכונה לכל הנוגעים בדבר.
 
דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלו כבר לפני שנה

היא מתמקדת בהגברת הגמישות המחשבתית - לדעתה זה חשוב יותר מאשר ללמד אותו איך לזהות את המצב הזה ולעצור בזמן. או ללמוד להירגע.
מה שעוזר לו, זה לבהות במסך - נרגע תוך כמה דקות.
אבל לאחרונה הוא מסרב להצעה שלנו ללכת למחשב כאשר אנחנו מזהים את ההתחלה של ההתקף.
בנוסף, תמיד זה נראה כאילו הוא מקבל פרס על התנהגות רעה (וכן, ברור לי לגמרי שהוא לא מנסה לתחמן אותנו כדי לקבל זמן מסך). -במיוחד ש-90% מההתקפים קשורים באיזושהי צורה למסכים.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
היא ניסתה את הדרך שלה במשך השנה האחרונה?
אם כן, אולי זה הזמן לנסות דרך אחרת?
&nbsp
"גמישות מחשבתית" זה מונח שאיכשהו מסמן אותו כ"לא בסדר", כאשם.
כאילו בגללו, בגלל חוסר הגמישות שלו, זה קורה.
הנסיון שלי הוא שיהיה נכון יותר להתייחס לעניין
כתוצאה של קצר בתקשורת בינו לבין סביבתו כמו גם לפעמים בינו לבין עצמו.
&nbsp
אם מנסים משהו (ולפעמים גם מישהו-איש טיפול) תקופה משמעותית ללא הצלחה
חשוב לדעת לשחרר ולנסות כיוון אחר.
 
למעלה