לצערי זו לא הייתה בדיחה ../images/Emo3.gif
לא חייבים בהכרח להחזיק ג'וק חי ביד -- אבל הרעיון הוא להתמודד, בסופו של דבר, גם עם האלמנט שמעורר הכי הרבה חרדה... תאמיני לי שזה נשמע נורא ואיום, אבל יש בזה המון המון הגיון. הרי בסופו של דבר, אף אחד לא באמת *נהנה* מלהחזיק ג'וק ביד, אבל אותם אנשים יכולים בלי הרבה בעיות לדרוך על אותו ג'וק ולהעיף את הגוויה לפח בלי חשבון, אני למשל נכנסת להיסטריה, זקוקה לעזרה של אדם נוסף, ואח"כ מנוטרלת מרוב חרדה במשך שעה בערך... אז אם זה מגיע לרמה שזה מגביל את התפקוד שלי ופוגע באיכות החיים שלי, זה סיכון שאני אצטרך לקחת בטיפול. בכל מקרה, לא עושים את זה בלי שהמטופל מוכן לזה ועבר הרבה מאוד שלבים קודם. ולגבי שיעורי בית-- שוב, זה משהו שהוא מאוד מותאם אישית, אבל למשל, יכולים לתת לך תמונות של ג'וקים להתבונן בהן בבית, קישורים לאתרי אינטרנט או סרטים לצפות בהם, כרגע אנחנו מדברות על ג'וקים אבל זה רלבנטי גם לכל פוביה אחרת ואדם אחר. יש המון גמישות והמון חשיבה מאחורי החשיפות ותאמיני לי שמוצאים פתרונות להכל. הרעיון הוא, שהטיפול מאפשר ללמוד את הטכניקה אבל המטופל צריך ויכול ליישם אותה בכוחות עצמו בסיטואציות אחרות - וככל שיהיה יותר תרגול בין המפגשים כך הטיפול יעיל יותר. [לדוג' - מבוקשת אולי לא חייבת להביא חתול הביתה, אבל אפשר יהיה להציע לה קודם כל להתאמן על לזרוק את הזבל בנוכחות חתולים, אח"כ לתת להם חלב / אוכל, ללכת לחברה שיש לה חתולים ולשבת שם, בשלב מאוחר יותר ללטף אותם וכו'. ותאמיני לי, אם צריך, אפשר להביא לקליניקה חתול וכיוצב']
