טלי שלום
שמתי לב למשהו- שם הנושא היה טיפול כתיבה, ובשאלה שאלת על נושא של קריאה. האם את מרפאה בעיסוק או אם? האם את שואלת על ילד מסויים, או ברמת העקרון? אם את שואלת על ילד מסויים, יעזור אם תפרטי על תפקודיו בלמידה, ואוכל להתייחס ספציפית אליו. לגבי שאלתך- התהליך של רכישת הקריאה בשיטות הפונטיות (המבוססות על הניקוד) הוא כזה: 1.הילד לומד את אבני היסוד של הקריאה, דהיינו הניקוד, או במילים אחרות- את הצירופים- כל אות עם כל ניקוד. 2. הילד לומד לקרוא ולפענח מילים כאשר הוא מתבסס על הידע של הניקוד. 3. בעקבות תרגול ואימון רב בקריאה, באופן הדרגתי נוצר במוח מעין מאגר של מילים גלובליות שיש לילד גישה ישירה אליהן, ואז הילד מסוגל לזהותן אף ללא הניקוד. 4. במהלך הזמן, שוב, בעקבות קריאה ותרגול, גדל מספר המילים הגלובליות השמורות במחסן המוחי, ואז באופן הדרגתי, הילד נהיה מסוגל לקרוא ללא ניקוד לחלוטין. 5. בד בבד מתרחש עוד תהליך, והוא לימוד שימוש באסטרטגיה של קריאה לא רק לפי הניקוד, אלא גם תוך שימוש בידע עולם, וקריאה על-פי הקשרי תוכן. מתי הילד מסוגל לקרוא קריאה שוטפת (דהיינו מדוייקת ומהירה) ללא ניקוד? זה תלוי בהרבה גורמים, כגון: שיטת לימוד הקריאה, הזיכרון החזותי, אוצר מילים, יכולת שליפה, מודעות פונולוגית, ידע עולם, יכולות שפתיות, ידע של חוקים של השפה ועוד. בכתה ג' נהוג כבר לכתוב ללא ניקוד, ואז מצופה שהילדים ידעו לקרוא את כתב ידם גם ללא ניקוד. שירה דוד, מרפאה בעיסוק.
