טיפוס על האברסט

tulkin

New member
טיפוס על האברסט

מישהו שדיברתי איתו במהלך הביקור שלי בארץ השווה את הלימודים שלי לטיפוס על האברסט. בכלל שמעתי כבר הרבה דימויים שונים ומשונים על לימודי דוקטורט, וחשבתי לפתוח שרשור בנושא - שכל אחד ייתן את הדימוי שלו. משהו סטייל דוקטורט זה כמו...<השלימו את החסר>. בכל מקרה, בתור חובב טיפוס הרים (מת כבר לחזור לכושר ולצאת לטפס), אהבתי את ההשוואה ומצאתי בה בהחלט כמה תובנות חביבות (למשל, בטיפוס הולכים קשורים בחבל למטפס או מטפסים אחרים, אבל עדיין נמצאים במרחק מה מהם. כך שלמעשה אתם ביחד, אבל כל אחד הוא לגמרי לבד.) בכל מקרה, אם דוקטורט זה כמו טיפוס הרים, נראה לי שנפלתי לקרוואס, וצריך שמישהו ימשוך אותי החוצה.
 

מרחף1

New member
דוקטורט זה כמו מרתון

(גם דוגמא מהתחום הספורטיבי שלי
) הרבה אנשים מחליטים לעשות מרתון, לא כולם מסיימים. צריך להכנס לכושר טוב לפני (לתרגל חצאי מרתון - תואר שני). ההתחלה קשה אבל אז נכנסים לZone ולא מרגישים את הזמן עובר. בערך בשלושת רבעי הדרך נתקלים בקיר וצריך כוח רצון כדי להתגבר עליו. אנשים טובים מעודדים אותך ונותנים לך אוכל ושתיה בצד הדרך אבל לא רצים איתך. זה מאוד עוזר לרוץ בקבוצה/זוג אבל יש כאלו שמעדיפים לרוץ לבד. ואחרון: תחושה מדהימה של הישג בסוף משולבת בכאבי שרירים שנמשכים שבועות. אתה נשבע שלא תעשה אף פעם עוד אחד אבל לא הרבה זמן אח"כ החיידק מכה שוב...
 

מרחף1

New member
קצת עצות

להחליף נעליים לסוג אחר. לוודא טוב טוב שזה לא שברי מאמץ. לחמם לפני השינה. לקנות crest pad ששמים מתחת לאצבעות הרגל בזמן הריצה (לפעמים הבעיה נגרמת בגלל תנועת לפיתה של האצבעות ברגל בזמן הריצה שגורמת לשרירי השוק הקדמיים לעבוד קשה מדי). ולקרוא את הספר: The runner's repair manual של Murray Weisenfeld וBarbara Burr. בהצלחה.
 

seani

New member
מרחף1, החלפתי נעליים. יש לי מדרסים

אני מטופל אצל פיזיוטרפיסט שמתמחה בפציעות ספורט ואני עושה טייפינג. אבל החרא הזה לא רוצה לעבור
 

מרחף1

New member
לצערי גם אני עברתי כזה כבר

תתנחם בזה שבסוף זה עובר.... דרך אגב, אם תחליט להחליף פיזיוטרפיסט לאחד אחר שמתמחה בפציעות ספורט יש לי שם של מישהו מצויין בשבילך. החלמה מהירה.
 

מעיןבר

New member
נדוש - מסע

מבחינתי זה מסע, שעוברים צעד צעד, מייל מייל. בדרך המחקר מתפתח אבל גם אני. זה הדימוי הכי נדוש אבל גם הכי מתאים שעולה בדעתי.
 

milindapanna

New member
אח, האברסט...

הגעתי לבייס-קמפ של האברסט בערך 5 פעמים, גם לצד הנפאלי וגם לטיבטי. מקום נפלא ומופלא (בקובץ תמונה של ההר מקאלה-פטאר, מעל הבייס קמפ בצד הנפאלי). אמנם לא לפסגה, אבל גם משהו... ואני בהחלט מקבל את הדימוי, בייחוד אם מוסיפים את תהליך ההתכוננות הממושך (בייחוד להר כמו האברסט, שצריך לחכות כמה שנים טובות עד שמקבלים את הפרמיט בכלל, ספונסרים, וכו' וכו'), וגם את זה שאחרי כמה דקות התהילה למעלה, יורדים חזרה ומתחילים לעבוד על הטיפוס הבא. במובן מסוים (וחלקי מאוד) אפשר לומר שהסיבה לעשות דוקטורט דומה מאוד לסיבה לטפס על ההר - BECAUSE IT'S THERE... (כשה IT הוא הגילוי האפשרי מהמחקר). אגב, בכדי להגיע להר עצמו (האברסט - איפה הוא בדיוק מתחיל?), צריך לעשות טרק של שבוע בערך (אלא אם לוקחים קיצור דרך בטיסה למקום שנקרא לוקלה, והתרסק שם מטוס לא מזמן, ר' תמונה בהמשך), שגם מזכיר תהליך ארוך וסיזיפי (עולים הר, יורדים הר, עולים, יורדים...) אבל בצורה מזוכיסטית כלשהי גם מהנה ומספק של שלבי הדוקטורט. כך או אחרת, לי תמיד יושב בראש הדימוי של "לחצוב מים מסלע".
 

milindapanna

New member
ועוד אחת, אחרונה...

מצטער, אבל עם האברסט פתחת תיבת פנדורה... הצילומים, אגב, מלפני 13 שנים. אחרי זה כבר לא הסתובבתי עם מצלמה. אז סליחה על הדביקות ואולי מישהו יהנה מהתמונות.
 

tulkin

New member
אח.. האברסט...

זה היה טרק מדהים. הייתי באזור 29 ימים של טיול. בדקתי כמעט כל פינה. איזה מקום מדהים.
 

milindapanna

New member
נו, אז ברור לך על מה אני מדבר...

(נסה גם להגיע מטיבט - כאילו מדובר בהר אחר לגמרי...)
 
הדימוי שלי עלה עם הימשכות הדוקטורט

היה של לקיחת משכנתא עם חוב גדול מידי לבנק - כיוון שכל הזמן מתפרסמים מאמרים חדשים שצריך גם כן להכניס, וגם כיוון שהרבה פעמים מה שהיה חדשני לפני 5-6 שנים, כבר פחות חדשני עם סוף הדוקטורט.
 
הדימוי המקובל אצלנו הוא מרתון

או כמו שאמרה לי אחת המרצות - אל תרוצי בספרינט, שישאר לך אויר לנשימה לשאר המרתון. ואני? אני בקושי רצה אחרי הילדים בלי להתנשף...
 

KallaGLP

New member
מבחינתי זה שילוב של עבודה ותחביב.

עבודה כי זו באמת עבודה קשה ותובענית וכי אני מקבלת עליה שכר (מלגה) ותחביב כי זה מהנה, מרתק ובסופו של דבר כיפי.
 

mummy

New member
לא זכיתי לטפס על האוורסט האמיתי

אבל במילים האלו בדיוק השתמשתי כדי לתאר את הדוקטורט. זה, וגם לדפוק את הראש בקיר
התחברתי מאד לדימוי של אבן נייר ומספרים על המשכנתא... במבט לאחור אפשר להגיד שהתחושה העיקרית שלי היא שזה משהו שאי אפשר להבין אותו מבחוץ. מי שמתחיל לא יודע באמת לאן הוא נכנס, מי שרואה אותנו מבחוץ לא באמת מבין מה הבעיה ומה כל כך מסובך, ובשבילי לפחות זה היה מאד מאד מאד מסובך. השנה האחרונה הייתה ממש ממש קשה. לשם הגילוי הנאות אולי כדאי להוסיף שבמקביל לשנים של הדוקטורט ילדתי גם שני ילדים בהפרש מאד מצומצם, אז אולי זה מקור כל הרע אצלי. אבל אולי גם לא...
 

tulkin

New member
מה שמזכיר לי

שהתגובה שלי לאותו חבר שנתן לי את הדימוי הזה היתה: "אם אתה צודק ודוקטורט זה באמת כמו טיפוס על האברסט, אז אני מעדיף כבר את המקור"
 
לפעמים הדוקטורט הוא כאבן ריחיים על צווארי

עד כדי כך הוא מעיק ומכביד. ויש ימים טובים, בהם אני מאמינה שאצליח לסיימו בקרוב
 
למעלה