טיפים לחותנת מתחילה

[michal@gal]

טיפים לחותנת מתחילה

עוד לא חותנת רשמית אבל מרגישה זה מתקרב. לארוחות משפחתיות הבנות כבר מגיעות עם החבר באופן קבוע.
טיפים לשמירה על יחסים טובים עם בני הזוג יתקבלו בשמחה.
האם זה בסדר לבקש גם מהם לעזור כשמארגנים לקראת ארוחה? לסחוב שולחן וכסאות לדוגמא. לא לבשל או לערוך שולחן.

 

[פרפרי אהבה]

לדעתי, זה מאוד תלוי בקשר איתם

אני עם חמותי הייתי די מההתחלה בסדר ומהרגע שהתחילו לארח אותי לארוחות וכו' אני לקחתי חלק די גדול בהכנת דברים,ארגון,סידור וכו'.
&nbsp
לדעתי זה לגיטימי בהחלט לבקש מהכלות/חתנים עזרה גם כשהם רק בגדר חברים.

 

[חובטת שטיחים]

אני לא הייתי מבקשת ישירות מהחבר של הבת

אלא אומרת באופן כללי "אני צריכה עזרה עם..."

 

[ד ר ל י]

טיפים

לקבל אותם כמו שהם, לא לנסות לשנות, לא להתערב יותר מדי, לא להעביר ביקורת.
מקווה שאת אוהבת אותם וזה בא לך באופן טבעי

בקשר לעזרה, לדעתי זה בסדר גמור לבקש. אם לא נעים לך, אולי תשאלי מי מוכן לעזור.

 

[ויקה1222]

מהניסיון שלי בתור כלה

לא להציק ולא להזדעזע. כשרק עברתי לגור עם בעלי שהוא בן יחיד וזה היה לפני כעשרים שנה, הייתי די מפונקת, ילדה יחידה של אמא, חמותי הייתה יכולה לעשות לי את המוות ותאמיני לי שהיו לה סיבות, במקום זה היא קיבלה אותי יפה, בחיים לא העירה שום הערה שלילית ואם היה לה מה להגיד עלי, שמרה זאת לעצמה.
אז אפילו לא הערכתי את זה, קיבלתי את זה בתור מובן מעליו, אבל כשאני קוראת את הסיפורים השונים, אני מבינה שהיה לי מזל.

עם כל היתרונות שהיו ויש לי

, יש לי גם תכונות שהיו יכולות להקשות על היחסים בינינו אם הייתה לי חמות אחרת, אני קנאית מאוד לפרטיות שלי ושונאת כשמבקרים אותי. הייתי גם למודת ניסיון עם אמא של החבר הקודם שלי שלא אהבה אותי ובאתי למערכת היחסים החדשה עם נכונות לשלוף ציפורניים. זה שהיחסים בינינו היו כה טובים, לפחות בהתחלה נזקף לזכותה. היום היא במצב סיעודי ואני ממש מרגישה שנמנעת ממני חויות תקשורת עם אדם מדהים ואציל נפש.

בקיצור, תביני שמדובר באנשים שונים, אל תבקרי אותם , תני להם יחס טוב, אל תחדרי לפרטיות שלהם ותהפכי את חוויות הביקור אצלך לנעימה.
וכמו שאמרה מישהי אצלי בעבודה: "תסגרי את הפה ותפתחי את הארנק!"

 

[הייתיאביבקיץ]

אני מאד בעד לבקש. בצורה ברורה וטבעית

אם נהוג אצלכם שהצאצאים עוזרים - אז גם בני הזוג צריכים לעזור. לדעתי, זה דווקא עוזר לתחושת השייכות. לא נעים לשבת בסלון ולבהות בקיר כששאר בני המשפחה עוסקים בארגון וסידור.
אצל ההורים שלי כל החתנים והכלות עוזרים. כבר יש כמה תפקידים קבועים (נניח החתן שהפך להיות המומחה הרשמי לפתיחת שולחן האוכל הגדול... או החתן שתמיד מגיע כדי להביא את הסירים הכבדים מהמטבח אל שולחן האוכל).

ואני כן בעד להגיד במפורש, ואפילו לפנות אל בן הזוג שאת רוצה בעזרתו. יש אנשים שאם את תבקשי באופן כללי - הם לא יבואו, ואז זה סתם ייצור אצלך תחושה לא נעימה בלי שהם אפילו יבינו למה.

כלל אצבע שהם לא ירגישו שהאת סתם מתזזת אותם - אולי תחליטי בינך לבינך שמכל אחד את מבקשת עזרה אחת או שתיים בכל ביקור, ולא יותר מזה.

 

[michal@gal]

אימצתי את הדברים שלכן

הנטייה הטבעית שלי הייתה לנסות להתייחס אליהם כמו שאני מתייחסת לילדים שלי ולא הייתי בטוחה שאני לא עוברת כאן איזה גבול ושהם עלולים להעלב שאני לא מתייחסת אליהם כאל אורחים.
אתמול נתתי מטלה ברורה ל"חתן" החדש יותר. ביצע מייד. אני חושבת שאפילו שמח לעזור.
&nbsp
מקווה מאד שתמשיך להיות מערכת יחסים טובה.

 

[פרפרי אהבה]

מעולה, נשמע טוב

דווקא בעיני כשמישהו מרגיש בנוח איתי מספיק כדי לבקש עזרה-זה גורם לי להרגיש טוב וברור שאשמח לעזור.

 

[sweetdreams]

אני גם כן חושבת שזה תלוי בסוג הקשר שלך איתם

אם את מרגישה איתם בנוח, וזה טבעי לך, את יכולה לבקש (והם כנראה גם יענו).
&nbsp
אבל אני חושבת שעצם השאלה שלך מעידה שאתם לא לגמרי שם, ובמצב כזה הייתי ממליצה לך שלא. תבקשי עזרה מהילדים שלך, ואם בני הזוג ירגישו בנוח וירצו להצטרף ולעזור, הם יצטרפו ויעזרו. אם לא, אז תעזבי את זה.
&nbsp
דרך אגב, הם יכולים גם לערוך שולחן. מה הבעיה עם זה? לפי דעתי אם את צריכה עזרה, אז תבקשי עזרה, אבל תייעדי להם תפקידים ספציפיים.

 

[אשה מרציפן]

אני מודה שקשה לי עם השאלה הזאת וגם עם חלק מהתגובות

מה שתיארת זה מסוג הדברים שמבחינתי זה דיי מובן מאליו, ולא הייתי מחכה שאף מארחת תבקש ממני - בין אם זו חמותי, גיסתי או חברה, אלא אני ישר מציעה את עזרתי, וכך אני גם מצפה מרוב מי שמתארחים אצלי (ואני רחוקה מרחק שנות אור מלהיות חמות), גם אם אני לא זקוקה לסיוע באירוח, אני כן מצפה שלפחות ישאלו ויביעו נכונות, זה עניין של נימוס בסיסי, ואני גם מציעה כאמור תמיד את עזרתי בכל מקום שאני מתארחת - כשעזרה יכולה להתבטא גם בלהחזיק את התינוק לכמה דקות או לשעשע את הילד הפעוט בזמן שהמארחת עורכת או מפנה את השולחן.
&nbsp
לצד זאת - אני מסכימה שלבקש באופן ישיר מרגיש לא מתאים ואם האורחים לא ממהרים לעזור עדיף להגיד באופן כללי ואל לבקש, כשבנוסף תסלחו לי על השוביניזם - לא הייתי מצפה מחבר של הבת להתייחסות זהה לזו של החברה של הבן, כמו שאורחים ואורחות אצלי מציעים עזרה מסוג שונה, ואני יותר נוטה לקבל בהבנה בחור שלא מציע את עזרתו מאשר בחורה שלא מציעה את עזרתה.

 

[הייתיאביבקיץ]

למה יש לך ציפיה שונה מאורחת לעומת אורח?

בימינו, נשים עובדות גם בחוץ, וגברים גם עובדים בבית.

לדעתי, לתת יחס שונה לכלתך שלא מציעה עזרה לעומת חתנך כשהוא לא מציעה עזרה, יכול לפתח מערכת יחסים קלאסית (לא במובן הטוב...) של כלה-חמות.

את רוצה שהחתנים שלך יהיו בטלנים שיושבים בסלון ולא מציעים עזרה? את לא רוצה שהם יהיו מסוג הגברים שעוזרים לנשותיהם (בנותיך)?

 

[אשה מרציפן]

על כלתי וחתני אין כרגע מה לדבר

בואי נתחיל מכך שיהיו לי ילדים ואז אולי נחשוב על זה

&nbsp
נמשיך עם זה שקצת הרחקת לכת - העובדה שיש לי ציפיות שונות מאורח לעומת אורחת, לא מעידה אוטומטית שאני אפגין יחס שונה ו/או שאני אעדיף חתנים בטלנים וכו'... זה בעיקר אומר שאני מודעת לכך שבבתים רבים מחנכים בנות לסייע במקומות כאלו ובנים פחות, זה לא אומר שכך היה בבית שגדלתי בו ו/או בבית שאני מקווה להקים, אלא שזו תופעה שנתקלתי בה לא אחת. אגב - אצלי בבית כשצריך עזרה אני מבקשת ללא תלות במגדר של האנשים, אלא אם צריך להוריד משהו ממקום גבוה או לסחוב משהו כבד ואז אני ישר פונה לגברים שבחבורה.

 

[sweetdreams]

אני מכירה את הגישה שלך, וכמישהי שנוהגת לעזור, במקומות בהם..

.. זוהי ההשקפה הכללית, שמהנשים מצפים לעזור תמיד, בעוד שמהגברים לכל היותר שיזיזו איזה שולחן/כסא, אני ממש מתאפקת לחרוג ממנהגי, ושלא לעזור.
&nbsp
אני לא מבקרת אף אחד על אורח החיים שלו, ואני לא אעביר על כך ביקורת בבית שהוא אינו שלי. מצד שני, אני מודעת לכך שעל אורח החיים שלי רק אני שולטת, ועל כן אני בוחרת שלא לקום ולעזור בסיטואציה כזאת, גם אם כתוצאה מכך אני האשה היחידה שיושבת עם הגברים, בעוד שהשאר עובדות.

 

[הייתיאביבקיץ]

אהבתי. זו הדרך לשנות.

 

[בת האש]

 

[ד ר ל י]

לא חושבת שהדרך לשנות היא לא לעזור כשכולם עובדים

אני מודה שגם אני חוטאת בדרך החשיבה השוביניסטית, שנשים צריכות לעזור למארחת יותר מהגברים. כלומר, אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה, בהחלט לא, אבל כשזה קורה אני מקבלת את זה ולא מתנגדת.
אבל אם רוצים לשנות, זה לא על ידי ישיבה עם הגברים.
קודם כל זה צריך להתחיל בחינוך של הילדים, להגיד לילדים הבנים שגם הם צריכים לעזור. להגיד לבני הזוג לעזור, ואפילו לדבר על זה עם הגברים שבסצינת האירוח, למה לא? זאת לא בושה.
לדעתי אם תגידי בסלון לגברים: למה אתם לא עוזרים למארחת, זה יהיה די מביש למישהו להגיד שזה בגלל שהוא גבר. זה נשמע כל כך ערב הסעודית. מאמינה שחלק מהגברים יקומו אם תגידי את זה.
אגב, בעלה של גיסתי, לא משנה מאיזו עדה, עוזר בפינוי הכלים וגם שוטף אותם.

 

[sweetdreams]

בבתים שהם אינם שלי אני לא חושבת שזה התפקיד שלי

לא לחנך את ילדיהם, ולא להעיר לגברים על כך שהם לא עוזרים.
אני כן מביעה את דעתי במקרים בהם מבקשים ממני לעזור, ואז אני מסבירה למה אני מעדיפה שלא. אבל המקרים האלה, שמעירים לי על כך באופן ישיר, לא ממש קורים (אולי רק אצל סבתא שלו זה קרה פעם אחת, ואמא שלו ישר התערבה לטובתי, אז לא הייתי צריכה להרחיב יותר מדי).
בדר"כ כל הנשים פשוט מתייצבות (למשל, בהכנת הארוחה, או כשצריך לפנות את השולחן בין המנות), וכל הגברים פשוט לא. אז במקרה זה, כן, אני מעדיפה להשאר לשבת, מאשר לשתף פעולה עם הסיטואציה. והייתי שמחה אם מישהו מבעלי הבית היה אומר על כך משהו, אבל אני לא חושבת שזה המקום שלי לומר את זה בשמה של המארחת (שאולי בכלל חושבת שכך צריך להיות).
ודרך אגב, זה ממש לא נכון לומר שאני לא עוזרת בזמן שכולם עובדים. התכוונת אולי לומר שכולן עובדות. אבל זה עדיין ממש לא כולם.

 

[ד ר ל י]

התכוונתי שהחינוך מתחיל מהבית

כל אחד מהבית של עצמו עם הילדים שלו כמובן.
בסך הכל, זאת הדרך הטובה ביותר לשנות.
לגבי להעיר לגברים שנוכחים ולא עוזרים, זה וולנטרי .

 

[sweetdreams]

אהה, זה ברור!

 

[ויקה1222]

אז את מודעת לכך שישנם בתים שבהם מחנכים

את הבנות לסייע יותר מאשר מחנכים את הבנים? זה אכן קורה וחבל שכך, אבל למה לשתף פעולה עם גישה קלוקלת זו? את הרי אומרת שלא גדלת ככה וזה לא הבית שאת מקווה להקים.
ברגע שאת מעירה הערות כמו " בנוסף תסלחו לי על השוביניזם - לא הייתי מצפה מחבר של הבת להתייחסות זהה לזו של החברה של הבן" או "אני יותר נוטה לקבל בהבנה בחור שלא מציע את עזרתו מאשר בחורה שלא מציעה את עזרתה", נראה שלא רק שמעת על שיטת חינוך שובינסיטית שקיימת בבתים מסוימים אלא די ספגת אותה.
אם את נוטה לקבל יותר בהבנה התנהגות ספציפית, זה בהחלט אומר שתפגיני יחס סלחני יותר כלפיה, כלומר תגיבי אחרת כלפי בחורה שלא עוזרת לעומת בחור שלא עוזר כי כאשר מקבלים משהו בהבנה, נוטים לסלוח עליו יותר בקלות. אכן שוביניזם.

אני מודה שהיה לי מוזר לקרא את ההערות האלה. ההורים שלי לא מדברים ולא חושבים ככה והרי את נשמעת צעירה.
ודרך אגב, זה לא חייב להיות ככה ויעבור מן העולם יותר מהר אם לא נגלה הבנה לסוג כזה של חינוך. יש בתים שבהם מחנכים שנשים עושות הכל, אז מה?