עד כמה שזה בנאלי - עצב.
אני פשוט לא מסוגל להלחין כשאני מאושר, אני לא יודע למה.. אולי העצב מקבל אצלי מקום הרבה יותר עמוק, אבל זה מתסכל. לפעמים זה גם ספר או סרט טוב, או פשוט שירים שאני יודע שמרגשים אותי, שמוציאים ממני את הרגש הזה, כמו מין חוש כזה של לחן.. ואז אני פשוט יושב ומאלתר, תכלס, יושב ומנגן לי סתם, עד שיש לי איזה ריף שאני אוהב, רושם אותו, מנסה לחבר איתו מעברים, וככה השיר מקבל אווירה.. לאט לאט עובדים ומרכיבים את זה, כמו פאזל..