טיפים לנסיעה לסין- המשך שרשור

../images/Emo222.gif איסוף טיפים לנסיעה בסין

אוקיי חברים, רובנו מגיעים לנקודה בה אנחנו רוצים לנסוע לסין- בין אם אנחנו עוסקים ברפואה סינית ובין אם אנחנו רוצים לטייל במדינה העצומה. לטובת אלו, אנחנו קוראים לבעלי הניסיון וההיכרות עם סין לשתף בטיפים, סיפורים, הארות ותובנות לגבי נסיעה לסין. למשל- היכן מצאתם את המורה שאיתו עבדתם? איזה בית חולים הכי ידידותי למגיעים מישראל? מי היה איש הקשר שלכם? מישהו שאתם סומכים עליו שם? היכן כדאי להתגורר? לכמה זמן כדאי לנסוע? חיסונים? האוכל? כל אלו, וכל מה שעולה על דעתכם שיכול לעזור למטיילים וסטודנטים נוספים יתקבל בברכה! אתם מוזמנים להוסיף את מודעותיכם בשרשור זה.
 

RanLoel

New member
רעיון מעולה!

אם מישהו יכול להעריך עלויות של נסיעה כזאת זה בכלל יהיה נפלא....
 

RanLoel

New member
לא כולם בבת אחת! שיהיה נוח לקרוא....../images/Emo8.gif

 
טיפים ליוצאים לסין

בסוף חודש ספטמבר שנת 2004 עומדות היו רגלינו בשערי הטרמינל הישן של בן גוריון הינו קבוצה קטנה שטסה באותה הטיסה אל מחוז חפצנו - סין. כמה דברים לפני שמגיעים לשם ובכלל: צריך להוציא ויזת סטודנט לסין, אני חושבת שבזמני המכללה אירגנה לנו את המסמכים ואנו ניגשנו לקונסוליה ברחוב בן יהודה, שילמנו 100 שקל על הויזה, צריך להביא תמונות פספורט ולהשאיר את הדרכון שם (כמדומני) מחזירים אותו אחרי יום או יומיים, או באותו היום, סלחו לי אבל אני כבר לא ממש זוכרת. חיסונים: היות והולכים לעשות את ההתמחות באחד מבתי החולים בסין יש צורך לעבור סידרת חיסונים למטייל במזרח, אפשר לעשות את זה בתל השומר. החיסונים שאני קיבלתי: באותו היום הפטיטיס A וB חודש לאחר מכן זריקת המשך להפטיטיס B, ולטיפוס (המחלה, לא האנשים) מחיר החיסונים משתנה בהתאם לקופת החולים אליה אתם שייכים ולסוג הביטוח שיש לכם. יש להקפיד שלא יהיה משקל עודף היות ותשלמו על זה פעמים - פעם בטיסה הישירה לסין ופעם בטיסה הפנימית. מגורים: בזמני שכרנו את Bebe (אשתו של נמרוד) שהיתה ה"מתווכת" דירות שלנו (ובדרך גזרה עלינו קופון לא קטן), מומלץ לגור בקרבת האוניברסיטה (סתם טיפ אם אתם נמצאים שם בחורף וגם ככה קשה לקום בבוקר). מים חמים: לסינים אין דוד שמש מה גם שהשמש שלהם לא חזקה כמו בארץ, יום שמשי שם נראה כמו יום אביך כאן, הם משתמשים בגז שמחמם את המים מה שאומר שתמיד יהיו מים חמים אבל כדאי לשים לב לזה בדירות - שזה יהיה מותקן (כן כן אפילו לבדוק אם יש מים חמים) הסטאז': אני עשיתי את ההתמחות שלי בצ'נגדו בסין, מי שהיתה (ונראה לי שעדיין) אחראית שם על הסטודנטים הזרים היא הגברת אנג'ל, המשרד שלה נמצא באוניברסיטה השוכנת לא רחוק מבית החולים עצמו. כסף: אפשר לפתוח חשבון בנק בBank of China הבנק הכי שווה בעולם כי פשוט אין לו עמלות, זה נוח אם מעבירים לכם כסף או אם אתם מפחדים שיגנבו לכם את הכסף (כדאי לעשות travel checks בדואר) אוכל: אפשר לבשל בבית או לאכול בחוץ רק להזהר צ'נגדו ידועה במזון החריף מאוד שלה. שווקים יש בכל מקום ואפשר לקנות בהם פירות, ירקות ביצים, חתולים, כלבים ומה לא ? איך להתמצא בסביבה ? פשוט ללכת ברגל, אם הסינית לא תשבור לכם את השיניים אפשר פשוט לדבר איתם בעברית בשפת הידיים, תאמינו לי שהם יבינו אותכם טוב מאוד, אה כן ותמיד להתמקח על המחיר. כדאי להוציא כרטיסי ביקור עם כתובת המגורים שלכם בסינית, כך שאם תאבדו תמיד תוכלו להראות לנהג המונית את הכרטיס והוא יביא אותכם למחוז חפצכם. זהו, נראה לי, אם יש לכם שאלות אשמח לענות לכם במייל. טיול מהנה והתמחות מועילה.
 

Karen Sharon

New member
טיפים ליוצאים לסין

זה לא קל...
סין היא ארץ ענקית ויש כל כך הרבה להגיד עליה... ניסיתי לקצר אבל לא ממש הצליח אז אני מצרפת הכל בקובץ.
אני אשמח לענות על שאלות במסרים אישיים או מיילים. לסיכום אני יכולה להגיד שסין היא ארץ מדהימה ! הסינים אנשים מקסימים, תארזו מעט, תכננו מעט, בואו עם הרבה סבלנות ותתכוננו לחוויה של החיים שלכם !
קרן שרון www.shen-men.co.il
 

yaelsiag

New member
ועוד קצת...

* אםנם הטיול בסין הוא יחסית מאוד בטוח, אבל דווקא מנסיוני (של כמעט שנתיים מגורים בצ'נגדו) העובדה שהארנק נשאר בתיק הפתוח שלך היא לא משהו לבנות עליו. נכון שהמוכרים בחנויות, וגם סתם אנשים ברחוב יפנו את תשומת ליבך לדבר כזה, אבל יש המון המון כייסים שימחו להקל את העומס מהתיק שלך... הדבר נכון בעיקר במרכזי הערים הגדולות, באוטובוסים ורכבות בתוך העיר, כשעומדים בתור ונדחפים לעלות לאוטובוס וכו'. ראיתי את זה קורה לא מעט פעמים, וחברים שלי כוייסו יותר מפעם אחת. תשמרו על הארנק והטלפון הנייד במעמקי התיק, לא בכיס החיצוני של התיק, ולא בכיס האחורי של הג'ינס! * טלפון: אם אתם באים לגור בסין לתקופה כלשהי, מאוד ממולץ לרכוש טלפון פשוט שיכול לקבל הודעות טקסט בסינית, וכרטיס סים מקומי. יש מספר סוגים של כרטיסים - הקנייה פשוטה, מטעינים בכרטיס כל פעם סכום כסף ומדברים עד שנגמר ומטעינים שוב. בקשו מחבר סיני (או המוכר) שיוודא עבורכם שאתם לא משלמים על שיחות נכנסות. כך יכולים להתקשר אליכם מהארץ דרך הסקייפ במחיר מאוד מאוד זול. אני ממליצה לקנות מכשיר מקומי זול - כך גם אם ייגנב זה לא נורא, ובעיקר תוכלו לבקש שישלחו לכם הודעות טקסט עם כתובות של מקומות שאתם צריכים להגיע אליהם, ואת זה מראים לנהג המונית ומגיעים בקלות... * אני מאוד ממליצה לקחת כמה שיעורים בסינית. הטיול והחיים הרבה הרבה יותר קלים ונחמדים אם יש אוצר מילים קטן והכרחי (למשל "בלי MSG"...) ואם יודעים את הבסיס של ההגייה. ככה תוכלו לקלוט מה שמדברים מסביב יותר בקלות. אם אתם נוסעים לתקופה ארוכה, אני מאוד ממליצה לקחת קצת שיעורים כשתהיו שם - חווית סין משודרגת מאוד ככל שמבינים ומסוגלים לתקשר יותר. בכל מקרה - קנו את השיחון של הלונלי פלנט, בנוסף על מדריך הטיולים שלהם (אם אתם מתכוונים לטייל, וזה כמובן ממולץ מאוד). במדינות רבות שטיילתי אפשר להסתדר מצויין עם יצר ההרפתקנות, ובלי מדריך-טיולים. בסין זה הרבה הרבה יותר קל ונחמד כשאפשר להצביע על שם של מקום בספר ולחסוך לעצמכם שעתיים של נסיונות להגות את שם המקום ולא להצליח לרכוש כרטיס... :) * הסינים אכן מאוד נחמדים ואוהבים את היהודים והישראלים. תשתדלו לא להרוס את הרושם... * אפשר להתמקח כמעט על הכל, אבל מאוד חשוב לשמור על רוח חיובית, היו סבלניים (התמקחות בסין לוקחת זמן) לא לצעוק ולא להיות גסי רוח. תזכרו שזו הצגה, וכולם צריכים לצאת בהרגשה טובה בסוף. * כשאתם מגיעים לבית החולים/מרפאה בה אתם לומדים - היו סבלניים. הקשיבו היטב. זיכרו שבאתם ללמוד מהם ולא ללמד אותם.... עד כמה שניתן השארו עם מספר מורים מצומצם, למשך פרק זמן ארוך. ככל שתיצרו מערכת יחסים טובה עם המורה (שכוללת כבוד, הקשבה, שאלות בסוף היום או לקראת ההפסקה ולא תוך כדי קבלת מטופלים) - כך המורה יסביר לכם יותר ויתן לכם יותר מעצמו. * לעיניין ציוד וקניות: נעליים טובות הביאו איתכם. כל שאר הדברים (כמעט) ניתן לקנות בסין. ממילא הכל מיוצר שם.... אם אתם נועלים/ לובשים מידות גדולות יחסית (נשים- נעליים מעל 39, גברים מעל 43-4) יהיה לכם קשה למצוא נעליים שלא בערים הגדולות מאוד. כנל לגבי בגדים. בנות - תחבושות הגייניות ותחתוניות יש בכל סופר מרקט. בחלק מהמקומות יש גם טמפונים של או-בה. דיאודורנטים רק בערים הגדולות... * ניתן לשכור דירה לתקופה קצרה או ארוכה, בדרך כלל הדירות מרוהטות וכוללות מכשירי חשמל, אך ללא כלי בית (שמיכות, מצעים, סירים, וכלי אוכל). מחלקת הזרים באוניברסיטה בה תלמדו תעזור לכם למצוא ולחתום על חוזה. * כסף - קחו בחשבון שהמחאות נוסעים ניתן לפדות רק בסניפים מסויימים ומעטים יחסית, ובערים קטנות וכפרים יתכן ולא תוכלו להמירם. אם אתם באים לגור בסין לתקופה, כדאי לפתוח חשבון בבנק מקומי ולהפקיד לתוכו כסף. לא כדאי להסתובב ברחוב עם ארנק מלא מזומנים - זה מנקר עיניים ועלול לעלות לכם ביוקר... לסיום, תבואו פתוחים לחוויה, תהיו קשובים לסביבה, אל תקחו שום דבר כמובן מאליו, היו חברותיים ומנומסים, אל תצעקו.... וכמובן הרבה הרבה סבלנות! בהצלחה, יעל סייג (אפשר לפנות אלי במסרים או במייל לשאלות נוספות)
 

Karen Sharon

New member
../images/Emo140.gif אותה הגברת בשינוי אדרת

רן - תודה על שהפנית את תשומת ליבי
 
חוויות מביקור בהונג קונג בקליניקה של המורה

שלי. שהיתי חודש בהונג קונג אצל המורה שלי, שמלמד קונג פו, אבל מתפרנס בכבוד רב ביותר מרפואה סינית. הוא מטפל בבעיות אורטופדיות וטראומות גופניות. אז ככה - כמובן שהגישה שונה - באים לרופא, לקבל טיפול, לא יחס. והוא נותן טיפול, שמעביר, לא תהליך ולא תובנות. כדורים שהוא מכין, מעט דיקור, טנס רציני, מנורת חימום, גוו-שה, וגולת הכותרת תחבושות צמחים שהוא רוקח. התהליך מאוד פשוט- כל מי שנכנס, קודם כל מנורה או טנס. בדרך כלל חבלות מפרקים ישר למנורה (גם אם הנזק טרי מהבוקר), בעיות שרירים לטנס. אבל כמובן שהכל בהתאמה לצרכים. אחר כך לחיצות כאב וצרחות עם עין הפניקס או גוו-שה, עמוק ככל האפשר. שוב בהתאמה למטופל ולעמידותו, ועם התחשבות באוכלוסייה מבוגרת. אחר כך עיסוי בנוזל דיט-טא - נפילות ומכות. תחבושת וכדור לאחר הארוחה. מטופלים מגיעים כמה ימים ברצף, יום אחרי יום, עד עבר זעם. מדהים. במקרה אחד היה מטופל שסובב ברך ונכנס על קביים בקושי זז. ממש בקושי זז. צרחות ובלגנים, הוא יוצא עם הקביים ביד. למחרת חוזר צולע על הקביים, נכנס, צורח ושוב יוצא עם הקביים ביד, מנסה ומצליח לשבת בקריעת רצפים. ככה ביום הרביעי או החמישי הוא בא ללא קביים, טיפול אחרון ולא ראיתי אותו יותר. בקיצור - שנים שאני רואה אותו מטפל וכל פעם אני נפעם מחדש מכמות האנשים, מהתגובות שלהם ומהגישה שלהם אליו ולטיפול. בצ'י קונג הרפואי שאני עושה, הוא לא מאמין דרך אגב. אולי בבוא היום. יום טוב לכם
 
למעלה