טיקטין

[גובלינית]

טיקטין

רק עכשיו גיליתי את הפורום וישר חיפשתי את טיקטין... מצאתי רק הודעה אחת - בעצם שיר של "אלי 7 רונן"... נסעתי לפולניה לאחר שחציתי את גיל הארבעים. הקשר שלי לשואה הוא דרך הילדים שלי, שהם הילדים של בעלי, שהוא הילד של מוישלה הקטן שברח כל עוד נפשו בו בגיל 9 ליערות, עד שהגיע למחנה עבודה בסיביר. לא בעלי ולא אבא שלו מוכנים לבקר שם אז ביקרתי אני במשלחת מטעם המדינה... בטיקטין ביקרנו ביום השני של המסע. עוד לפני כל מחנות ההשמדה ועוד לפני הביקור ביער לפוחובה - בבית הכנסת של טיקטין הבנתי איך הלכנו לאיבוד... איכה נקברה תרבות שלמה... איך בית כנסת שפעם שקק חיים הפך למוזיאון... הרגשתי כמו דינוזאור שמבקר במוזיאון טבע ורואה שלד של דינוזאור ומתחת כתוב "עוד מין שנכחד"... לא יכולתי להפסיק לבכות ולהתאבל. טיקטין הפכה לי את הבטן והחלה תהליך של חוויה מעצבת בחיי, אשר נמשך עד היום. מצרפת תמונה מבית הכנסת של טיקטין - שלא נשכח אף פעם....

 

[ענת אדרת]

ברוכה הבאה אלינו, תשארי איתנו

לי קוראים ענת, ולמרות שלא הייתי עדיין בפולין, אני מרגישה בדיוק כמוך. כאן בפורום, אנחנו עוסקים בתיעוד העבר, למען הדורות הבאים, וחשוב מאד שתצטרפי אלינו לפעילות שלנו. תוכלי לראות ב"אלבומים", שיש לנו תמונות נוספות מבית הכנסת המרשים של טיקוצ'ין, בדיוק לפני יומיים נתנו לי תקליטור עם תמונות ממסע לפולין שאני מעלה לאט לאט לפורום. בצירוף מקרים, ישב אצלי היום במשרד בעבודה ד"ר שהוא מומחה לאומנות בתי כנסת, ושאלתי אותו מדוע על בית הכנסת בטיקוצ'ין כתבו פתילות כמו: "הטבת חלום" (את יכולה להראות את התמונה באלבומים בקטגוריה של "בתי כנסת") והוא אמר שבדיוק חוקרים זאת. גם המשפחה שלי ברחה בזמן השואה לסיביר, וכך ניצלה, אני מודה להם על שהם בחרו לאחר המלחמה לעלות לארץ ישראל, ולחיות כאן, אני דור שלישי.

 

[בני הרשקוביץ]

ברוכה הבאה לפורום

ותרגישי כאן הבית.

 

[deebeebee]

וסיפורך הקצר מאד מרגש

 

[איציק הגדול]

טיקטין

סיפורה של העיירה טיקטין, הלא היא טיקוצ'ין. עיירה ציורית ובמרכזה בית הכנסת. בוקר אחר הוצעדו כל יהודי העיר ליער הסמוך, יער לופוחובה, ושם הוכרחו לחפור את הבור. לאחר מכן הוצאו להורג, ונקברו בבור שבקרחת היער. הייתי בטיקוצ'ין עם משלחת תלמידים מרמת השרון. בית הכנסת הפך למוזיאון ענק לחפצי יודאיקה. מסביב חלק מהצריפים האותנטיים, ובהם ביתו לש הרב עם מגן דוד מעל הדלת. לאחר ביקור בעיירה ובבית הכנסת נסענו אל יער חופוחובה. חנינו על הכביש במרחק של כק"מ ממקום הקבר. בלכתנו לקבר, מה שצד את אזני היה השקט המוחלט. הציפורים לא צייצו - כאילו כיבדו בדומיה את המקום. הגענו אל מקום הקבר עם דגלי ישראל. עמדנו סביב החלקה הקצרה, והקראנו קטעי קריאה לזכר הנספים. קדיש, שירת התקווה, דקת דומיה- והמשכנו בדרכנו חזרה אל האוטובוס להמשך המסע. נ ז כ ו ר את יהודי טיקוצ'ן הקדושים שמסרו נפשם. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים .

 

[גובלינית]

תודה על קבלת הפנים! לגבי היער,

כל מי שביקר בלפוחובה מספר שאין שם ציפורים. לדעתי, זו המחאה של הטבע עם האסון הנוראי שהתרחש ביער. כלומר, גם הטבע יודע שמה שהתרחש שם (בפולין, באירופה) היה בניגוד לדרך הטבע... מצרפת תמונה נוספת מבית הכנסת. שבת שלום!

 

[גסטי1]

מבנה בית הכנסת

והנה בית הכנסת בטיקוצ'ין במלוא הדרו.