טירונות גולני או פינוק ?

tudu

New member
טירונות גולני או פינוק ?

שאלה לאבות, יש לי תחושה שמרוב אהבה, אנו מפנקים את הילדים 'יותר מידי' ומקבלים ילדים רכים ומפונקים.. שלא מסוגלים להתמודד לבד.. הכל קשה להם.. לא נוח להם.. קוטרים.. לפעמים בא לי להעמיד גבולות/תנאים קצת יותר נוקשים. 1. לפני האמבטיה אשתי מכניסה את המגבות שלהם ל 3 דק' למייבש שיהיו חמות כשהם יוצאים. ופתאום אם המגבת לא 'חמה' אחרי המקלחת.. טרוניות וקיטורים.. "קר לי !!" 2. מרוב שמלבישים אותם ומפשיטים אותם.. הם לא עושים כלום לבד. ביקשנו להוריד נעליים (עם סקוטשים) והתשובה.. "קשה לי.." (גיל שלוש וחצי) 3. מרוב שאנו אוספים אחריהם בבית, כבר לא מתכופפים לשום דבר שנופל.. נפל מזלג.. "אמא תרימי". האם אנחנו עושים להם טוב ? לפעמים בא לי לעשות 'טירונות גולני' אף אחד לא 'מת' מתנאים קצת יותר מחוספסים.. וגם מתחילים להעריך ולהנות מהדברים שיש לחיים להציע. ילדים רוגלך ? או מוכנים לחיים ?
 

יוסף בא

New member
לא זה ולא זה

אצלנו אשתי יותר דואגת שלא יהיה קשה מדי אבל אני מציב גבולות ברורים שאם נפל לך אז אתה תרים וכמה יותר לעשות לבד ולא אנחנו לא מחממים את המגבות אבל אם אשתי תראה את הרעיון יש סיכוי סביר שהיא תאמץ
 

tudu

New member
גם אצלנו אני משתדל לשים גבולות..

נפל - תרימי. נגמר - תביאי חדש. ריק - לפח. וכו.. אבל אני מדבר על התופעה הכללית.. השפע הזה שאנו מאפשרים להם גורם לכל דבר להראות מובן מאליו.. לא שאני חושב שסגפנות זה ערך.. אבל בא לי לפעמים להכניס חזרה קצת פורפורציות לזה..
 
שפע יש גם במתנות (מכירים את "תקני לי"?)

ויש בתשומת לב - מה שלא היה כשהייתי קטנה. אני משתדלת לעזור להם כשהם לא יכולים לעשות מהשו (למשל לחתוך לחם לסנדביץ')ברגע שהם יכולים - זה התפקיד שלהם.אני לא אומרת שמאותו יום והלאה לא אחתוך להם לחם אבל זה כבר לא יהיה חלק מתפקידי כאם. מצד שני אני אוהבת לפנק אותם בקטנות ......
 

tudu

New member
אם ניקח את הדוגמא של "הקשה של הלחם"

נחמד לחתוך לילדה את הקשה של הלחם.. עכשיו זה תנאי לאכילת הסנדוויץ.
 
למעלה