תשובה
אצטט אותך, ברשותך:
"כבוגרת האקדמיה למוזיקה את וודאי מבינה שאת לא מתאימה לפורמט של התכנית הזו, בדיוק כמו מתמודדים אחרים שראינו."
המשפט הזה לא הגיוני. נכון, אני בוגרת האקדמיה למוזיקה בזימרה.
ומה כל זמר רוצה? הכרה בכישוריו ופרנסה. ואיך זה מגיע? חשיפה.
אז אני קורעת ת'תחת ושרה ברחוב, בבתי אבות, באירועים, יש לי סינגל ברדיו
ובכל פעם שצצה הזדמנות חדשה לחשיפה, משמע להגדיל את הקהל
(מה שגורם בסופו של דבר לעלייה בפרנסה ובכמות ההשפעה שלי),
אני עטה על ההזדמנות. זה ממש קשה לשרוד ממוזיקה, אחות.
הכוכב הבא פנו אלי אחרי שקראו כתבה שהתראיינתי אליה.
אין לי את הפריווילגיה לסרב רק בגלל שזה ריאליטי,
גם אם זה אומר להסתכן שבעריכה אצא לא טוב. מבינה דורי?
אגב, התאכזבתי שהמסך לא עלה, ואינני מבינה מדוע את חושבת שאני לא מתאימה לפורמט.
נכון, ארוויזיון לא מעניין אותי, אבל ידעתי על ה''פרס'' הזה רק כשנתבקשתי לחתום על החוזה עם התוכנית. אני מלכתחילה הלכתי לא בשביל הפרס, לא ידעתי אפילו מהו.
הלכתי כי רציתי חשיפה, רציתי להשפיע. מה שאגב קרה - פנו אלי אנשים שאמרו לי שהם גילו את עצמם דרכי. שהרגישו מה שהרגשתי אך לא ידעו שיש לזה שם. שמחתי לעשות את השירות הזה בשבילם, שכעת הם מבינים שהם לא לבד.
בקשר לאח הגדול - גם הם התקשרו אלי כי הם חיפשו אדם א-מיני ורצו שאקשר אותם לכאלה. להיכנס לאח הגדול בכנות לא מעניין אותי. מבחינתי מימוש עצמי הוא קודם כל לשיר. זה בוער בי. רק עם השירה, מגיע המסר.
דבר אחרון, אמרת שלא ברור לך למה אנשים מנצלים את הבמה לדברים אחרים. כאחת שהשתתפה שם, הייתי בחדר עם המתמודדים לפני האודישן, כל אחד חיכה לאודישן שלו, ואני יכולה להגיד לך שלפחות האנשים שהיו בפרק שלי, אמיתיים לגמרי.
כצופה מבחוץ חשבתי לעצמי ''מה? הוא לא יודע שהוא מזייף? הוא לא יודע שהביאו אותו כבדיחה?''. אבל וואלה, זה באמת חוסר מודעות.