הטלויזיה - חיוב ושלילה
סימה שלום. רציתי להגיב בנוגע לטלויזיה בשני כיוונים מנוגדים מאחר ואנחנו דנים באמצעי מאוד חזק ורב משמעות יותר ממה שאנו מודעים לו, ואני אסביר. הטלויזיה מהווה מקור גירוי נפלא לתחום השמיעה והראיה אבל לא מודעים מה שזה עושה למוח שלנו. יש בטלויזיה ריצוד בתדר מסויים שמשפיע של המוח ברמה של היפנוזה מסויימת. מאחר ולילדים שלנו גם כך יש בעיה תקשורתית ברמות שונות, הריצוד הזה גורם להם להכנס טוב יותר לתוך עולמם. זאת הסיבה שיש להגביל מאוד את הצפיה בטלויזיה ולסנן מה שרואים. תוכניות ילדים הן דבר מאוד נחמד אבל בעייתי, יש תוכניות נפלאות ואת חלקן אפשר לראות בערוץ הופ לילדים או בחינוכית. קלטות וידאו יותר מסוכנות משום שהן "במיוחד לילדים" ! קלטות מסידרת בייבי מוצארט נראות לכאורה מעולות אך הן הגרועות ביותר!!! הרקע הכהה+תנועתיות מהירה של חפצים מסתובבים או נעים בחלל כהה= מסוכן מאוד, במיוחד לילדים עם נטיות לבעיות נוספות דוגמאת אפילפסיה, מעבר לדינמיקה ההיפנוטית שלהם. זה מעורר התקפים סמויים וגלויים במוח.(דרך אגב - הדבר נכון גם לגבי ילדים רגילים ותינוקות !) נשמע מפחיד, נכון? זו עובדה קיימת בשטח שאנשים נוטים להתעלם ממנה כי אז הם יפגעו ב"בייביסיטר" הצמוד שלהם. קלטות שירי ילדים טובות יותר. "פרפר נחמד" - תוכנית מעולה גם במבנה וגם בתוכן וכן הלאה. לכן, הפעילי שיקול דעת כאשר את מושיבה את בנך לצפיה בטלויזיה מול התוכנית שהוא צופה ופרק הזמן שלא יעלה על 30 - 40 דקות . חשוב שאח"כ יעבור לפעילות שדורשת ממנו תקשורת. לסיכום - אפשר לתת לצפות בטלויזיה אבל לפרק זמן מוגבל ועם תשומת לב לחומר הצפיה.