טלנובלות וכאלה

[מילי1991]

טלנובלות וכאלה

הי לכולם
האם גם לכם היתה את התקופה שהייתם מושפעים מטלנובלות, סרטים,וזה עיצב לכם את אידיאל הזוגיות המושלמת?
אני מודה שראיתי לא מעט סדרות בתור ילדה/טינאייג'רית וזה כן.. מאוד השפיע עליי עד היום
אני מאוד אוהבת דרמות, ריגושים, ולפעמים מוצאת עצמי נפגעת עד עמקי נשמתי ומחליטה החלטות "הרות גורל" על המשך חיי..
אני לעולם לא אפסיק להאמין בפנטזיה, חלומות, פיות ועולם טוב יותר.. לא משנה כמה תנסו לנפץ לי את הבועה
אני מאמינה בכל ליבי שאלוהים יגמול לי על כל הסבל שעברתי בחיי (וכן אני סבלתי יותר מכפי שאתם יכולים אפילו לדמיין) ויפצה אותי באהבה מהסרטים
ומי שבא לרדת עליי עכשיו..כדאי לכם לחשוב פעמיים (למה? האמת שאין לי סיבה ממש טובה אבל אם אתם מאמינים בקארמה אז אני מפנה אליכם מראה שהכל יחזור אליכם בחזרה פי 2.. כי כן זה מעצבן אותי בטירוף שאנשים פה בפורום יורדים עליי- גילוי נאות)
זהו, אני יודעת שזה קצת מבולבל כל מה שכתבתי..
אבל סתם רציתי לשתף
אוהבת אתכם בכל זאת,
מילי

 

[רואה 6 6]

לא היתה לי תקופה כזו ועדיף לך להתנתק מזה

פשוט,כי המציאות עוד יותר מרגשת ומטלטלת.

 

[הפרי האסור 2003]

אין דבר כזה אהבה מהסרטים

ושום תוכנית שראית לא מתממשת במציאות, פשוט אין אנשים כאלה, זה לא קיים ולא אפשרי. סרטים כשמם כן הם, סרטים ולא מציאות.

כל עוד את שבויה בתפיסה כזו יהיה לך מאוד קשה לקיים זוגיות לאורך זמן מכיוון שא, פעם לא תהיה הלימה בין הציפייה שלך לצורה שבה הקשר יתנהל ומערכת היחסים תתפרק, כי את תפרקי אותה במו ידייך.

אם את רוצה לקיים זוגיות בריאה ואת עד כדי כך שבויה בקונספט של אהבה מסרטים ואגדות אז שווה ללכת לאיש מקצוע כדי שתהיי מסוגלת לקיים זוגיות נורמלית, אחרת יהיה לך מאוד קשה.

 

[מילי1991]

טוב אולי לא מהסרטים

אבל בוא נגיד שאני יכולה לאהוב בן אדם.. בעוצמות
ברמה של לתרום לו כליה, נגיד

 

[סאטוריס]

זה טוב מילי

כניראה יש בך הרבה אהבה לתת
האם שקלת לעסוק במקצוע טיפולי?
,
בזוגיות, ב"אהבה עיוורת" מנסיוני, כדאי לך להתרכז בקבלה.
לבחון האם הגבר שאיתך גם מעוניין לתת לך כמו שאת רוצה לתת לו. כדי שלא תתקעי במערכת יחסים עם מישהו ששואב כל מה שיש לך לתת ואת מסתפקת במועט..

 

[הפרי האסור 2003]

זה לא קשור אחד לשני

אם חס וחלילה היה צורך כזה הייתי עושה כל מה שאני יכולה עבור בעלי.

בין זה לבין אהבה כמו שרואים בסרטים אין שום קשר.

 

[לשבור את בנימין]

את מאוד אוהבת משהו שלא קיים, רק בתסריט.

חבל שזה יהיה מודל לחיקוי, כי את כבר לא ילדה, וזה לא עובד במבחן
המציאות. אם את מאמינה בקראמה וה', אז אני מקווה שאת יודעת
שאת זאת שצריכה ללמוד להתאמץ ולהרוויח את השיעורים שלך עצמך
בחיים, כדי "לקבל גמול". וגם זה שיעור שלא כדאי להכניס למערכת
יחסים (אני אתאמץ הוא יעריך ואזכה באותו יחס), כי אנשים רואים
דברים אחרת אחד מהשני.

 

[גברת מנוסה]

אין קשר בין החיים לבין טלנובלות ואי אפשר להשוות ביניהם. גם אני הייתי מכורה לטלנובלות כטינאייג'רית אבל חיים לחוד וסרטים לחוד. ההנאה בלצפות בסרטים היא כמו בריחה מהמציאות אך אין לבלבל בין השניים.

אבל...הסיבה לתגובה שלי היא אחרת, רציתי להגיב לדברים אחרים שלך:
"אני מאמינה בכל ליבי שאלוהים יגמול לי על כל הסבל שעברתי בחיי (וכן אני סבלתי יותר מכפי שאתם יכולים אפילו לדמיין) ויפצה אותי באהבה מהסרטים....."

אני מאמינה שכל אדם עלי אדמות סבל ממשהו בחייו. כל אדם שהכרתי אמר לי "אני יכול לכתוב ספר על מה שעבר עלי". אז יקירתי, את לא היחידה.
גם אני עברתי מחלה קשה בילדותי שהרסה לי את חיי הילדות והנערות (וזה לא הגיהינום היחידי). אבל מתאוששים ממשברים וממשיכים הלאה. גם אני חשבתי, אז, בדיוק כמוך.
חשבתי שלאחר שיצאתי מהגיהינום ההוא, מגיע לי סוף סוף לחיות, ליהנות מהחיים. מגיע לי ומגיע לי ומגיע לי... עד שהמכה השנייה לא אחרה להגיע ולימדה אותי שאני חושבת בצורה לא נכונה.
אני לא באה לומר שיש מישהו שסבל יותר ממך. הסבל שלך, בעיניך, נראה כמשהו שאי אפשר להשוות לסבל של מישהו אחר. ואם את רוצה להאמין בכך, את יכולה. אבל החוכמה היא לקום מהרגליים לאחר נפילה. לקחת את מה שסבלת כשיעור לחיים ולהפיק ממנו לקחים. כי זהו למעשה בית הספר של החיים!
את, עם הסבל שעברת, רכשת ניסיון. נצלי אותו. במקום לכאוב, האמיני שהעתיד יהיה טוב יותר ותפעלי לכיוון הזה.
אבל לא באמונות של התגשמות פנטזיות שמופיעות כמו בסרטים או באגדות. צריך לקוות ולהאמין, תמיד. אבל גם להיות מחוברים למציאות ועם רגליים על הקרקע.

ועוד דבר, אם מישהו יכתוב לך משהו שלא ימצא חן בעיניך, זו לא "ירידה" עליך. כל אחד יכתב לך מהניסיון שלו כי הרי כל אחד עובר משהו בחייו.
בהצלחה.

 

[אייבורי]

חשבתי שיש מגבלת גיל לפורום

 

[אשפה אנושית2]

יש

אבל מלמעלה

חוץ ממך כמובן
לך מוותרים על המגבלה ומרשים לך לגלוש עם כל הילדים
רק שלא תתאבד חלילה מרוב צער, אובדן, שעמום ותחושה של חיים חסרי תוחלת

 

[אייבורי]

אוייש שנון

 

[nike001]

נכנסתי מהראשי

לא ראיתי הרבה טלנובלות בחיים שלי אבל כן ראיתי
וסרטים מעט אבל גם ראיתי
אני מאמין שזה יכול להתגשם אבל זה בעייתי כי כמו שכתבו מעליי - כנראה המציאות עולה על הדמיון. אבל אולי זה אפשרי.

בכל אופן, המילי 1991 מזכיר לי איזו מילי מ׳קטנטנות׳ ... ^^

 

[מילי1991]

חחח לגמרי

מעריצה שלהם ;]

 

[צועניה אדומה]

למה תמיד

מרגישים צורך לומר שהגעתם מהראשי?
למה זה תורם?

 

[צועניה אדומה]

אולי תנסי

לסרוג משהו?