טל עדתו...
אני ממש מתנצלת שאני לא שולחת לך את זה באימייל ובכך מאלצת את כולם לסבול את ההודעה הזו, אבל אין ברירה.. משום מה אני לא מצליחה להוציא את כתובת האימייל שלך... אז הנה האימייל שתכננתי להעביר לך, ו.. כולם מוזנים להגיב, אני לא בטוחה שאני אהיה פה בשביל לענות בזמן הקרוב, אבל אשתדל מאד. והנה: טל עדתו, נעים מאד...! אני מתנצלת שלא אוכל לכתוב יותר מכמה מילים, אבל אני לא חושבת שיהיה הוגן להשאיר אותך בלי תושבה מספקת.. רק בשביל הבהירות, אני מסיימת עכשיו כיתה י``א בבי``ס דתי, ורציתי להכנס לשאול שאלה בפורום אצלכם, אבל לא יכולתי שלא להגיב להודעה שהשארת בזמנו.. אני אומרת שוב-אין לי ידע מספיק בשביל לענות לך, ואע``פ שלשאר חברי הפורום הדתיים היתה אולי צריכה להיות תשובה, לרובם שם (כמו שראית) לא הייתה אחת כזו בנמצא.. אני לא חושבת שהם ה-כתובת לבירור העניין, אלא הם רק עוד אפשרות לבירור.. אם את עדיין רוצה למצוא את התשובות החד משמעיות, אני מוכנה לחפש אותן בשבילך, ובעצם גם בשביל עצמי, כי זו אחת מהחובות שלנו לדעת למה אנחנו עושים דברים. הדבר הכי חכם שתוכלי לעשות, הוא לברר איזה רבנים ציוניים (מהמוכרים יותר), הם אנשים מהסוג שתוכלי לדבר איתו, ואז לנסות ליצור איתם קשר. אני בטוחה שהם יסכימו לענות לך. אבל מה שבטוח הוא, שלא תהיינה תשובות חותכות.. העניין מורכב מכדי לקבוע בו הלכה חד משמעית, והפוסקים נחלקים ביניהם. מה שכן אוכל לומר לך, הוא שאלה שמתירים בכלל שירות צבאי של גברים (!!!!) ולאו דווקא של נשים, נחשבים אלה הפחות קיצוניים, כלומר, המקלים. **** ישנו דבר ביהדות, שנקרא רוח ההלכה... אני בטוחה ששמעת גם את האימרה ``נבל ברשות התורה``, ואלה בעצם שני ביטויים שמביעים את אותו הדבר.. אם רוח ההלכה (ואלה דברים שעל דעתי בלבד, אבל אני מתכננת להביא לך אותם בצורה יותר מבוססת), היא שגבר ואישה לא יימצאו בקרבה יתרה, אלא אם כן זה למטרות רציניות של חברות שבסופה חתונה וכו`, אזי לא ייתכן מצב שבו הם יתחככו כל כך הרבה... וזה גם אם לא קיימת הלכה מפורשת שאומרת ``אין לתת לגבר להמצא בקרבת אישה בטנק, או במסלול צבאי צמוד במשך זמן כל כך רב `` וכו`. וכמו שאסור לגבר דתי ללכת לחוף מעורב ולראות נשים בחוף וכו`, ע``מ להרחיק אותו מהרהורים וכדומה, כך אסור לו להמצא בקרבתן גם במצבים אחרים שבהם יש סכנה להרהורים או למעשים שאינם מתאימים. מעשה שאינו מתאים אינו דווקא ה-אקט, אלא מספיקה לחיצת יד שמתוך חיבה (במודע או לא), ודברים מהסגנון הזה. אני בטוחה שמוזר לך לשמוע את מה שכתבתי, ואולי זה אפילו מכעיס אותך, שבגלל סיבות כאלה לא יוכלו בנות לשרת בצבא, בחלק מהתפקידים. או אולי עוברת לך מחשבה בראש עכשיו על כך ש``הנה הם שוב מחפשים ומוצאים תירוץ להתחמק משירות למדינה``. אבל תרשי לי להבטיח לך, שלא זו הכוונה, ועצם העובדה שמתקיים עכשיו דיון כזה, היא הוכחה לכך שלרכנים יש רצון עז מאד להמשיך את שירות הציבור הזה, בצבא, כמו כולם. אם תוכלי, תאמרי לי מה בדיוק את מחפשת, ואת מוזמנת להגיב על דבריי (שתוכננו להיות קצרים הרבה יותר, אבל לא יכולתי שלא לכתוב אותם ). עכשיו אני אמורה לסיים את המכתב הזה איכשהו, והדבר הכי מתאים שעולה לי בראש הוא ``בכבוד רב``, פשוט כי זה נכון... אני מכבדת ומעריכה מאד את כל מי שמשרת בצבא (אין סביבי אפילו לא אחד שלא עושה זאת, או לפחות משרת את המדינה במסלול אחר שניתן לו, אבל אלה האחרונים הם מקרים חריגים מאד), והבנתי שאת הולכת לעשות את זה בגדול. אני אישית עוד לא יודעת לאן אתגייס, או שאולי אעשה שירות לאומי.. כמו שאת רואה, אני מבררת ... אם זה אפשרי ועד כמה. אז,.. מקווה לשמוע ממך, (בכבוד רב
אהליבמה... (שמי בפורום )
אני ממש מתנצלת שאני לא שולחת לך את זה באימייל ובכך מאלצת את כולם לסבול את ההודעה הזו, אבל אין ברירה.. משום מה אני לא מצליחה להוציא את כתובת האימייל שלך... אז הנה האימייל שתכננתי להעביר לך, ו.. כולם מוזנים להגיב, אני לא בטוחה שאני אהיה פה בשביל לענות בזמן הקרוב, אבל אשתדל מאד. והנה: טל עדתו, נעים מאד...! אני מתנצלת שלא אוכל לכתוב יותר מכמה מילים, אבל אני לא חושבת שיהיה הוגן להשאיר אותך בלי תושבה מספקת.. רק בשביל הבהירות, אני מסיימת עכשיו כיתה י``א בבי``ס דתי, ורציתי להכנס לשאול שאלה בפורום אצלכם, אבל לא יכולתי שלא להגיב להודעה שהשארת בזמנו.. אני אומרת שוב-אין לי ידע מספיק בשביל לענות לך, ואע``פ שלשאר חברי הפורום הדתיים היתה אולי צריכה להיות תשובה, לרובם שם (כמו שראית) לא הייתה אחת כזו בנמצא.. אני לא חושבת שהם ה-כתובת לבירור העניין, אלא הם רק עוד אפשרות לבירור.. אם את עדיין רוצה למצוא את התשובות החד משמעיות, אני מוכנה לחפש אותן בשבילך, ובעצם גם בשביל עצמי, כי זו אחת מהחובות שלנו לדעת למה אנחנו עושים דברים. הדבר הכי חכם שתוכלי לעשות, הוא לברר איזה רבנים ציוניים (מהמוכרים יותר), הם אנשים מהסוג שתוכלי לדבר איתו, ואז לנסות ליצור איתם קשר. אני בטוחה שהם יסכימו לענות לך. אבל מה שבטוח הוא, שלא תהיינה תשובות חותכות.. העניין מורכב מכדי לקבוע בו הלכה חד משמעית, והפוסקים נחלקים ביניהם. מה שכן אוכל לומר לך, הוא שאלה שמתירים בכלל שירות צבאי של גברים (!!!!) ולאו דווקא של נשים, נחשבים אלה הפחות קיצוניים, כלומר, המקלים. **** ישנו דבר ביהדות, שנקרא רוח ההלכה... אני בטוחה ששמעת גם את האימרה ``נבל ברשות התורה``, ואלה בעצם שני ביטויים שמביעים את אותו הדבר.. אם רוח ההלכה (ואלה דברים שעל דעתי בלבד, אבל אני מתכננת להביא לך אותם בצורה יותר מבוססת), היא שגבר ואישה לא יימצאו בקרבה יתרה, אלא אם כן זה למטרות רציניות של חברות שבסופה חתונה וכו`, אזי לא ייתכן מצב שבו הם יתחככו כל כך הרבה... וזה גם אם לא קיימת הלכה מפורשת שאומרת ``אין לתת לגבר להמצא בקרבת אישה בטנק, או במסלול צבאי צמוד במשך זמן כל כך רב `` וכו`. וכמו שאסור לגבר דתי ללכת לחוף מעורב ולראות נשים בחוף וכו`, ע``מ להרחיק אותו מהרהורים וכדומה, כך אסור לו להמצא בקרבתן גם במצבים אחרים שבהם יש סכנה להרהורים או למעשים שאינם מתאימים. מעשה שאינו מתאים אינו דווקא ה-אקט, אלא מספיקה לחיצת יד שמתוך חיבה (במודע או לא), ודברים מהסגנון הזה. אני בטוחה שמוזר לך לשמוע את מה שכתבתי, ואולי זה אפילו מכעיס אותך, שבגלל סיבות כאלה לא יוכלו בנות לשרת בצבא, בחלק מהתפקידים. או אולי עוברת לך מחשבה בראש עכשיו על כך ש``הנה הם שוב מחפשים ומוצאים תירוץ להתחמק משירות למדינה``. אבל תרשי לי להבטיח לך, שלא זו הכוונה, ועצם העובדה שמתקיים עכשיו דיון כזה, היא הוכחה לכך שלרכנים יש רצון עז מאד להמשיך את שירות הציבור הזה, בצבא, כמו כולם. אם תוכלי, תאמרי לי מה בדיוק את מחפשת, ואת מוזמנת להגיב על דבריי (שתוכננו להיות קצרים הרבה יותר, אבל לא יכולתי שלא לכתוב אותם ). עכשיו אני אמורה לסיים את המכתב הזה איכשהו, והדבר הכי מתאים שעולה לי בראש הוא ``בכבוד רב``, פשוט כי זה נכון... אני מכבדת ומעריכה מאד את כל מי שמשרת בצבא (אין סביבי אפילו לא אחד שלא עושה זאת, או לפחות משרת את המדינה במסלול אחר שניתן לו, אבל אלה האחרונים הם מקרים חריגים מאד), והבנתי שאת הולכת לעשות את זה בגדול. אני אישית עוד לא יודעת לאן אתגייס, או שאולי אעשה שירות לאומי.. כמו שאת רואה, אני מבררת ... אם זה אפשרי ועד כמה. אז,.. מקווה לשמוע ממך, (בכבוד רב