טמקא: תיכנון שכונות ללא חנייה, חניונים מרוחקים.

[Ccyclist]

תשכחו מחניה: הדור הבא של שכונות המגורים בישראל

זה קורה בברצלונה, וינה והמבורג ובקרוב גם אצלנו: שכונות עם מרחבים שיאפשרו הליכה ורכיבה, ללא מדרכות שנקטעות בשל כניסה לחניונים. והרכב המשפחתי? המודל החדש, שייבחן תחילה בערים חולון וחיפה, יציע מרכזי חניה במרחק הליכה

www.ynet.co.il

גופי התיכנון הולכים על חשיבה כאילו אירופאית בלי שיהיו תנאי בסיס אירופאיים כמו תח"צ 7 ימים בשבוע.

בלי בושה הם משווים את התיכנון שלהם לברצלונה, עיר שהמטרו שלה נפתח ב 5 בבוקר שבת ופועל 43 שעות רציפות עד לחצות שבין ראשון לשני. בנוסף העיר מפעילה רשת קווי לילה.

תחבורה ציבורית היא התנאי הבסיסי לתיכנון ללא רכב או מופחת רכב. בלונדון מרבית המרכז הישן של העיר, אזורים 1, 2 וחלקים מ 3 נבנו בעידן שלפני הרכב הפרטי. כתוצאה ברבים מהם אין חנייה והשיטה לגבי החונים ברחוב היא תווי חנייה אזוריים לאזורים של מספר רחובות ספציפיים. ברבים מאזורים אלו ישנה אוכלוסייה ללא רכב ואף ללא רישיון, גם בשכבות מבוססות יחסית. אם יוצא לכם לצפות בתוכנית כותרות העיתונים של סקיי ניוז (חצות וחצי שעון ישראל) תופתעו לגלות שאחד הפרשנים, עורך של העיתון הימני-שמרני הדיילי מייל, מעולם לא למד לנהוג. הוא מציין זאת מדי פעם. מבחינת האוכלוסייה שלא נוהגת, אני חושב שחזרתי על המנטרה כמה פעמים: אותם הקווים שמסיעים את הציבור במהלך השבוע מסיעים אותם בסופ"ש. להיכרות עם המערכת יש יתרון ענק כי נסיעות הפנאי למקומות שלא מגיעים אליהם ביום יום נעשות האותה הרשת. אין צורך ללמוד רשת חדשה כדי להתנייד בסופ"ש כמו הפשרה המאוחצת של נעים בסופ"ש. את מרבית נסיעותיי לברייטון למדל עשיתי בשבתות וימי א'.

גם כשאין תח"צ או פוטנציאל טוב לתח"צ כמו באזורי בספרד (יש אוטובוס פעם בחצי שעה על כביש החוף) - ישנן שיטות בעלות ותיכנון המאפשרות חנייה נוחה יותר בבנייני דירות. בספרד שיטת הבעלות על הדירות דומה לזו שבארץ, אבל בניגוד לשיטת הבניינים הנפרדים בארץ - בספרד אפשר לתכנן מקבץ בניינים כאורבניזציה אחת (Urbanización). בניגוד למודל הוותיק בארץ שבה רחובות החנייה והשטחים הפתוחים הם עירוניים - המגרש כולו מפותח באופן פרטי כאשר האזורים הפנימיים הם שטח פרטי משותף. כתוצאה הקבלן יכול לתכנן קומת חנייה רציפה מתחת למספר בניינים, לתכנן שטחים פתוחים משותפים למתחם, לתכנן קומה ראשונה בין הבניינים עם שטחים פתוחים לתושבי הבניינים ואפילו בריכות משותפות לתושביהם. ממה שראיתי בחניונים כאלו ההשקעה בקומת החניון אינה גבוהה יותר מהשקעה בקומת עמודים טיפוסית לארץ. אם המבנה נבנה מתחת למפלס הרחוב - קומת התרתף / יסוד אידאלית לחניון. אם הוא נבנה במפלס הרחוב - אפשר לבנות את קומת העמודים כקומת חניון אחת רציפה ומשותפת למספר בניינים. ההחלטה אם למקם את השטחים הפתוחים במפלס הקרקע או הקומה הראדונה מוכתבת מסוג המגרש והצפיפות העירונית באזור.

צירפתי שני צילומי מסך מספרד וצילום מסך של שכונת גילה בירושלים עם שני מתווים לחלק אזור בה ל"אורבניזציות". באופציה הירוקה החלוקה היא לפי הגינות שבין המבנים. ההזנחה שראיתי בביקור שם בספטמבר היתה עצובה ונובעת מכך שהגינות האלו הן באחריות עיריית ירושלים ומנהלת גילה. אם הגינות היו באחריות וועדי הבתים יתכן שהיו מוצאים דרכים להשאיר אותן ירוקות, אולי בשיטת הצמחייה החסכונית במים שבזכותה גן העצמאות עדיין ירוק, אף שאין בו דשא. באופציה הכחולה החלוקה היא לפי החניונים, כאשר אלו מכתיבים גוש גדול יותר עם מספר שטחים ירוקים. בחלוקה לפי החניונים אלו היו כנראה עוברים להיות פרטיים או פרטיים בחלקם. בשיטה הספרדית ממילא היו בונים את החניונים מתחת לבניינים אז הרחובות האלו לא היו קיימים בקנה מידה מקיף כל כך.

ההצעה של מתחמי חנייה מרוחקים מבתי התושבים קיימת בספרד במקומות כמו מרכזי עיירות היסטוריות וכפרי " Pueblos Blancos " - כפרים לבנים. במקרים כאלו הסימטאות ממילא אינן מאפשרות לרכבים להכנס עד לבתי התושבים, אז יש צורך בפתרון אחר. זהו אינו פתרון לבנייה מודרנית אלא לאזורים עם היסטוריה מסויימת. בעיירה אחת באזורי יש זוג חניונים באורך מצטבר של קילומטר מתחת לטיילת. באחד מהם יש קומה עליונה של כ 600 מטר לתושבים וקומה תחתונה של 600 מטר לתיירים ומבקרים. יש מעבר די כיווני אחד ומקומות משני צדדיו. החוזה לתושבים מבוסס על מנוי לטווח ארוך. המבקרים משלמים לפי שעות. יוממים קבועים יכולים להוציא מנוי כלשהו. זה פתרון שהוא הרע במיעוטו לאזור שאין בו פתרונות אחרים, אך בקנה המידה של החניון היה אפשר לבנות מטרו בן שני תחנות.

 

[ערןל1]

תשכחו מחניה: הדור הבא של שכונות המגורים בישראל

זה קורה בברצלונה, וינה והמבורג ובקרוב גם אצלנו: שכונות עם מרחבים שיאפשרו הליכה ורכיבה, ללא מדרכות שנקטעות בשל כניסה לחניונים. והרכב המשפחתי? המודל החדש, שייבחן תחילה בערים חולון וחיפה, יציע מרכזי חניה במרחק הליכה

www.ynet.co.il

גופי התיכנון הולכים על חשיבה כאילו אירופאית בלי שיהיו תנאי בסיס אירופאיים כמו תח"צ 7 ימים בשבוע.

בלי בושה הם משווים את התיכנון שלהם לברצלונה, עיר שהמטרו שלה נפתח ב 5 בבוקר שבת ופועל 43 שעות רציפות עד לחצות שבין ראשון לשני. בנוסף העיר מפעילה רשת קווי לילה.

תחבורה ציבורית היא התנאי הבסיסי לתיכנון ללא רכב או מופחת רכב. בלונדון מרבית המרכז הישן של העיר, אזורים 1, 2 וחלקים מ 3 נבנו בעידן שלפני הרכב הפרטי. כתוצאה ברבים מהם אין חנייה והשיטה לגבי החונים ברחוב היא תווי חנייה אזוריים לאזורים של מספר רחובות ספציפיים. ברבים מאזורים אלו ישנה אוכלוסייה ללא רכב ואף ללא רישיון, גם בשכבות מבוססות יחסית. אם יוצא לכם לצפות בתוכנית כותרות העיתונים של סקיי ניוז (חצות וחצי שעון ישראל) תופתעו לגלות שאחד הפרשנים, עורך של העיתון הימני-שמרני הדיילי מייל, מעולם לא למד לנהוג. הוא מציין זאת מדי פעם. מבחינת האוכלוסייה שלא נוהגת, אני חושב שחזרתי על המנטרה כמה פעמים: אותם הקווים שמסיעים את הציבור במהלך השבוע מסיעים אותם בסופ"ש. להיכרות עם המערכת יש יתרון ענק כי נסיעות הפנאי למקומות שלא מגיעים אליהם ביום יום נעשות האותה הרשת. אין צורך ללמוד רשת חדשה כדי להתנייד בסופ"ש כמו הפשרה המאוחצת של נעים בסופ"ש. את מרבית נסיעותיי לברייטון למדל עשיתי בשבתות וימי א'.

גם כשאין תח"צ או פוטנציאל טוב לתח"צ כמו באזורי בספרד (יש אוטובוס פעם בחצי שעה על כביש החוף) - ישנן שיטות בעלות ותיכנון המאפשרות חנייה נוחה יותר בבנייני דירות. בספרד שיטת הבעלות על הדירות דומה לזו שבארץ, אבל בניגוד לשיטת הבניינים הנפרדים בארץ - בספרד אפשר לתכנן מקבץ בניינים כאורבניזציה אחת (Urbanización). בניגוד למודל הוותיק בארץ שבה רחובות החנייה והשטחים הפתוחים הם עירוניים - המגרש כולו מפותח באופן פרטי כאשר האזורים הפנימיים הם שטח פרטי משותף. כתוצאה הקבלן יכול לתכנן קומת חנייה רציפה מתחת למספר בניינים, לתכנן שטחים פתוחים משותפים למתחם, לתכנן קומה ראשונה בין הבניינים עם שטחים פתוחים לתושבי הבניינים ואפילו בריכות משותפות לתושביהם. ממה שראיתי בחניונים כאלו ההשקעה בקומת החניון אינה גבוהה יותר מהשקעה בקומת עמודים טיפוסית לארץ. אם המבנה נבנה מתחת למפלס הרחוב - קומת התרתף / יסוד אידאלית לחניון. אם הוא נבנה במפלס הרחוב - אפשר לבנות את קומת העמודים כקומת חניון אחת רציפה ומשותפת למספר בניינים. ההחלטה אם למקם את השטחים הפתוחים במפלס הקרקע או הקומה הראדונה מוכתבת מסוג המגרש והצפיפות העירונית באזור.

צירפתי שני צילומי מסך מספרד וצילום מסך של שכונת גילה בירושלים עם שני מתווים לחלק אזור בה ל"אורבניזציות". באופציה הירוקה החלוקה היא לפי הגינות שבין המבנים. ההזנחה שראיתי בביקור שם בספטמבר היתה עצובה ונובעת מכך שהגינות האלו הן באחריות עיריית ירושלים ומנהלת גילה. אם הגינות היו באחריות וועדי הבתים יתכן שהיו מוצאים דרכים להשאיר אותן ירוקות, אולי בשיטת הצמחייה החסכונית במים שבזכותה גן העצמאות עדיין ירוק, אף שאין בו דשא. באופציה הכחולה החלוקה היא לפי החניונים, כאשר אלו מכתיבים גוש גדול יותר עם מספר שטחים ירוקים. בחלוקה לפי החניונים אלו היו כנראה עוברים להיות פרטיים או פרטיים בחלקם. בשיטה הספרדית ממילא היו בונים את החניונים מתחת לבניינים אז הרחובות האלו לא היו קיימים בקנה מידה מקיף כל כך.

ההצעה של מתחמי חנייה מרוחקים מבתי התושבים קיימת בספרד במקומות כמו מרכזי עיירות היסטוריות וכפרי " Pueblos Blancos " - כפרים לבנים. במקרים כאלו הסימטאות ממילא אינן מאפשרות לרכבים להכנס עד לבתי התושבים, אז יש צורך בפתרון אחר. זהו אינו פתרון לבנייה מודרנית אלא לאזורים עם היסטוריה מסויימת. בעיירה אחת באזורי יש זוג חניונים באורך מצטבר של קילומטר מתחת לטיילת. באחד מהם יש קומה עליונה של כ 600 מטר לתושבים וקומה תחתונה של 600 מטר לתיירים ומבקרים. יש מעבר די כיווני אחד ומקומות משני צדדיו. החוזה לתושבים מבוסס על מנוי לטווח ארוך. המבקרים משלמים לפי שעות. יוממים קבועים יכולים להוציא מנוי כלשהו. זה פתרון שהוא הרע במיעוטו לאזור שאין בו פתרונות אחרים, אך בקנה המידה של החניון היה אפשר לבנות מטרו בן שני תחנות.

בכתבה כתוב ש"המודל החדש אינו מבקש לייתר את כלי הרכב לחלוטין אלא מציע מרכזי חניה שכונתיים ונגישים במרחק הליכה" מכיוון שגם תחבורה ציבורית נמצאת במרחק הליכה (ולא מתחת לבית ) אני לא מבין מה הקשר, אם מישהו רוצה לנסוע הוא יכול ללכת לחניון ולנסוע משם, למה הוא צריך תחבורה ציבורית?

 

[Ccyclist]

בכתבה כתוב ש"המודל החדש אינו מבקש לייתר את כלי הרכב לחלוטין אלא מציע מרכזי חניה שכונתיים ונגישים במרחק הליכה" מכיוון שגם תחבורה ציבורית נמצאת במרחק הליכה (ולא מתחת לבית ) אני לא מבין מה הקשר, אם מישהו רוצה לנסוע הוא יכול ללכת לחניון ולנסוע משם, למה הוא צריך תחבורה ציבורית?

א. התיכנונים האלו אמורים לעודד שימוש בתח"צ ולצמצם את השימוש ברכב. הדוגמאות שמביאים הם ממקומות שישנה בחירה בין האופציות השונות. אפשר להביא כדוגמה גם את העיירה Poundbury שהיא יצירת מופת של המלך צ'ארלס השלישי. העקרונות של ציפוף, מרחקי הליכה נוחים, אזורים ללא רכב - כולם מאד מוכרים בימינו ונועדו לאפשר גם לאוכלוסיות שלא נוהגות איכות חיים.

ב. אף אחד לא מבטיח מה יהיה "מרחק ההליכה". יתכן שהוא יהיה גדול מדי ללא תח"צ משלימה. המגיבים נחלקים בין אלו שנזעקים על כך שהם רוצים לחנות מתחת לבית לבין אלו שרוצים תח"צ 7 ימים.

 

[ערןל1]

ונועדו לאפשר גם לאוכלוסיות שלא נוהגות איכות חיים.

ממש אבל ממש לא מסכים, גם אדם שנוהג רוצה שטחים להליכה נוחה,שטחים פתוחים ושטחים ציבוריים.

ב. אף אחד לא מבטיח מה יהיה "מרחק ההליכה".

בזה אתה צודק,אף אחד לא מבטיח שום דבר.
אלה החיים, מבאס אבל נכון.

 

[Ccyclist]

ממש אבל ממש לא מסכים, גם אדם שנוהג רוצה שטחים להליכה נוחה,שטחים פתוחים ושטחים ציבוריים.

קנה המידה של אדם שנוהג שונה משמעותית מקנה מידה של אדם שהולך ברגל ומשתמש בתח"צ.

 

[ערןל1]

קנה המידה של אדם שנוהג שונה משמעותית מקנה מידה של אדם שהולך ברגל ומשתמש בתח"צ.

אני אתן לך אתגר בחר בית במרכז עיר גדולה, בתוך 20 דקות תגיע ממנו לנקודת הפתיחה של הטיול, טייל ברגל שלוש קילומטר ואז תחזור תוך 20 דקות לבית.

לפי דעתי ברב המקרים הטיול שלך לא יהיה משהו ויכלול או כבישים סואנים עם מדרכות צרות או רונדלים.

מחוץ לשכונות החדשות הללו לא יהיו שדות ויערות אלה עוד שכונות אם בשכונה שלהם לא יהיה הליכה נעימה ומוסדות ציבור בשום מקום לא יהיה.

 

[Ccyclist]

אני אתן לך אתגר בחר בית במרכז עיר גדולה, בתוך 20 דקות תגיע ממנו לנקודת הפתיחה של הטיול, טייל ברגל שלוש קילומטר ואז תחזור תוך 20 דקות לבית.

לפי דעתי ברב המקרים הטיול שלך לא יהיה משהו ויכלול או כבישים סואנים עם מדרכות צרות או רונדלים.

מחוץ לשכונות החדשות הללו לא יהיו שדות ויערות אלה עוד שכונות אם בשכונה שלהם לא יהיה הליכה נעימה ומוסדות ציבור בשום מקום לא יהיה.

עשיתי טיול כזה לפני שנה וחצי. 16 דקות ברכב ממרכז רעננה לשמורת השרון. התמונות מצורפות. ירוק, ים, מצוקים, אפילו נוף עירוני של נתניה מרחוק.

יש גם קרוב יותר: גן לאומי אפולוניה.

למארחיי, ללא הרכב, יש את האופציה ללכת טיפה יותר מחצי שעה לנחל רעננה או לפארק רעננה. בתח"צ פארק רעננה נגיש להם ב15-20 דקות בערך. ברכב זה לוקח 6 דקות.

העניין הוא בתיכנון וסוג הבנייה. בגילה ב' הטופוגרפיה שמרה על מספר עמקים פתוחים, ההיסטוריה שמרה על גבעה ללא פיתוח (בסוף שנות התשעים בנו בניינים בחלקים ממנה, אך חלק ממנה שרד ששטח פתוח. מי שבוחר למקם את הפארקים בשולי השכונה (נכון גם לפארק גילה ויער גילה) מקבל מצבים שהכל מוקף, מי שבוחר לשמור על מרווחים וקווי ראות מקבל שכונות פתוחות עם קשר לטבע. הכל תלוי בתיכנון.

 

[ערןל1]

עשיתי טיול כזה לפני שנה וחצי. 16 דקות ברכב ממרכז רעננה לשמורת השרון. התמונות מצורפות. ירוק, ים, מצוקים, אפילו נוף עירוני של התניה מרחוק.

יש גם קרוב יותר: גן לאומי אפולוניה.

למארחיי, ללא הרכב, יש את האופציה ללכת טיפה יותר מחצי שעה לנחל רעננה או לפארק רעננה. בתח"צ פארק רעננה נגיש להם ב15-20 דקות בערך. ברכב זה לוקח 6 דקות.

העניין הוא בתיכנון וסוג הבנייה. בגילה ב' הטופוגרפיה שמרה על מספר עמקים פתוחים, ההיסטוריה שמרה על גבעה ללא פיתוח (בסוף שנות התשעים בנו בניינים בחלקים ממנה, אך חלק ממנה שרד ששטח פתוח. מי שבוחר למקם את הפארקים בשולי השכונה (נכון גם לפארק גילה ויער גילה) מקבל מצבים שהכל מוקף, מי שבוחר לשמור על מרווחים וקווי ראות מקבל שכונות פתוחות עם קשר לטבע. הכל תלוי בתיכנון.

דבר ראשון: כל הכבוד על התגובה.

הסתכלתי עכשיו בגוגל מאפס ומחר ב7 מרעננה ל"שמורת השרון, שפיים" זה "בדרך כלל בין 16 ל32 דקות" כך שהיה לך מזל (או שלא נסעת מחר ב7,אחד מהשניים).

המצב רק הולך ומחמיר יש כבר שכונות שבבוקר לוקח הרבה זמן רק לצאת מהשכונה.

יש עכשיו המצאה חדשה: אשכול גנים, בשטח שהיה פעם של גן אחד שמים 6, פעוטות (וגם אנשים במקרה הכללי) שרוצים מרחבים נמצאים בבעיה.

 

[Ccyclist]

דבר ראשון: כל הכבוד על התגובה.

הסתכלתי עכשיו בגוגל מאפס ומחר ב7 מרעננה ל"שמורת השרון, שפיים" זה "בדרך כלל בין 16 ל32 דקות" כך שהיה לך מזל (או שלא נסעת מחר ב7,אחד מהשניים).

המצב רק הולך ומחמיר יש כבר שכונות שבבוקר לוקח הרבה זמן רק לצאת מהשכונה.

יש עכשיו המצאה חדשה: אשכול גנים, בשטח שהיה פעם של גן אחד שמים 6, פעוטות (וגם אנשים במקרה הכללי) שרוצים מרחבים נמצאים בבעיה.

אני מניח שאתה לא יוצא לטייל ב 7 בבוקר ביום חול, אלא בשעות נוחות יותר בסופי השבוע או בחגים.

יש שתי נקודות:

א. קנה המידה של הנהג שונה. אותה נסיעה שלקחה לי כרבע שעה ברכב מהחנייה מתחת לבית מארחיי - תיקח להם מעל שעה בשילוב קווים בינעירוניים כמו 606 ו 947 המפורסם. כשהתארחתי אצלהם פארק רעננה היה במרחק 6 דקות ברכב בעוד שעבורם זה 15-20 דקות בתח"צ או מעל חצי שעה הליכה. כשבאתי לשבוע פלוס שפיצלתי בין השרון לתל אביב - המלון במרינה הרצליה היה 15-20 דקות מהם ברכב אך 45-60 דקות עבורם בתח"צ אז אפילו כדי לטייל אצלי הסעתי אותם. מי שאינו נוהג זקוק למרחבים הליכים רציפים בערים ובשכונות. בקנה מידה גדול יותר צריך שתהיה תחבורה ציבורית טובה. מי שנוהג קיים בקנה מידה אחר.

ב. היעדר תיכנון מרחבים ירוקים כחלק מהרצף העירוני. בגוש דן יש הרבה מרחבים חקלאיים בין הערים, אך בגלל היעדר עמקים (גדלתי בירושלים...) אין רצועות ירוקות רבות בתוך הערים עצמן. מה שעשו ברעננה עם הפארק שדחסו לקצה המערבי ביותר בעיר מזכיר לי את יער גילה, שגם הוא בקצה המרוחק ביותר, אך העמקים איפשרו גם פארק בעמק שממזרח לגילה ג' וגם שטחים פתוחים ממערב לו. בלונדון התחילו לשמור על מרחבים ירוקים כבר מאמצע המאה ה19, יש שלל פארקים גדולים משולי אזור 2 והלאה (הפארקים המלכותיים באזור 1 הם מקרה מיוחד כי הם היו אחוזה פרטית של הכתר שפותחה כפארקים לטובת הציבור). לעיתים הפיתוח לאורך מסילות מסויימות וצירי כביש מסויימים איפשר להשאיר פארקים גדולים, לעיתים לאורך נהרות ונחלים. בגוש דן ישנו פארק הירקון, אך הוא די שולי לעיר. האתגר בתיכנון עיר על שטח ישורי יחסית הוא בלהשאיר מדי פעם שטח ירוק נגיש למרות שכל-כך קל פשוט לבנות עליו. זה אתגר - אבל תיכנון טוב צריך לדעת לשים גבולות ולהגיע לעירוב שטחים איכותי.

 

[ערןל1]

אני מניח שאתה לא יוצא לטייל ב 7 בבוקר ביום חול, אלא בשעות נוחות יותר בסופי השבוע או בחגים.

אני אכן יוצא לטייל גם בימי חול ואני לא לבד, על פי כתבה זו 30% מהישראלים עושים ספורט לפחות 3 פעמים בשבוע מתוכם 29% הולכים ו12% רצים.

תוסיף אנשים שמטיילים שלא למטרות ספורט (לדוגמא מטיילים עם הכלב) ותקבל כמות נכבדת.

 

[אלעד קאופמן]

בעידן שלכל משפחה יש בממוצע 2 רכבים , חנית במרחק הליכה יהוו בעיה לנהג הישראלי שכבר היום חונה על המדרכות מסיבת פינוק.

 

[Ccyclist]

בעידן שלכל משפחה יש בממוצע 2 רכבים , חנית במרחק הליכה יהוו בעיה לנהג הישראלי שכבר היום חונה על המדרכות מסיבת פינוק.

באנגליה "פינוק" כזה היה עולה ביוקר. כנראה שבארץ לא רואים כמה כסף אפשר לעשות מדוחות.

הדגמתי איך בספרד משלבים חניונים בקומת המרתף כך שיש חנייה בשפע - תוך פיתוח שטחים פתוחים פרטיים במתחמים. אפשר לעבור מתיכנון של חנייה ברחוב לתיכנון חנייה מסודרת מבלי לפגוע בנהגים.

אני מכיר מספר אנשים שונים בארץ שאין להם רישיון. במקרה של מארחיי ברעננה - יש חנייה המשוייכת להם לדירה ואם אני שוכר רכב בביקור - אני משתמש בה. מצד שני - היעדר רכב בחנייה גרם לאנשים לא מורשים לחנות בה והיה לי סיוט שלם מול נהגת קיה פיקנטו שהחליטה להתנחל בחנייה של מארחיי כאשר לא הם ולא אני היינו יכולים להוציא תו תושב לרכב השכור: אני לא תושב ולכן העירייה לא תנפיק לי תו אלא למארחיי, אפשר להנפיק תו תושב על רכב שכור כל עוד הוא על שמם. למארחיי אין רישיון ולכן חברת השכרה לא תשכיר להם אלא רק לי. במידה שבעלת הקיה היא תושבת העיר זכותה לחנות בחינם בכחול לבן.