טנטרה- דיון

[למה???]

טנטרה- דיון

גם אני שאלתי את עצמי "אז מה זה בעצם טנטרה?" אחרי שעברתי סדנא. ואז שוטטתי לי ברחבי האנטרנט ודליתי מאמרים ובאיזשהו שלב נמאס לי לקרוא

. הייתי רוצה לפתח דיון שבו אוכל לקחת חלק (לשאול שאלות)- אז אתחיל בשאלה הראשונה: מה היא בעצם טנטרה? יום קסום.

 

[DakaBoaz]

מהי טנטרה...?

טנטרה, מהשורש "טאן", לרקום / לארוג. פירוש המילה מארג. הטנטרה הינה חלק מהליך התבוננות פנימה השייך לדת מאוד קדומה בלה בלה בלה בלה בלה בל הבלה בלה בלה בלה... למרות שאני יכול לכתוב עוד הרבה על טנטרה, בון (הדת הקדומה), שאמניזם (המסלול הראשון) ודאו-זן (המסלול השלישי), לציין שכחמישה אחוזים מהידע הטנטרי עוסקים במיניות (ואנו במערב חושבים שטנטרה = סקס)... ולאמר באופן כללי הרבה היסטוריה שאפילו היסטוריונים לא יודעים עד כמה היא נכונה ו/או מדוייקת על כך שהטנטרה הגיעה להודו ככל הנראה מאפריקה וכו' (שומרי המסורת הטנטרית, לפי התיאורים שבסוטרות, ככל הניראה היו כושים)... אני אציין דבר פשוט במקום: טנטרה זו דרך של חוויה. אז למה??? יקרה, קחי שלוש נשימות עמוקות, תשחררי אותן בקול ורק אחר-כך תעני לי על השאלה: ליעעכלישדכעחישכעףךיח (כדי שלא תקראי מיד את השאלה כתבתי שטויות) עד כמה הרשת לעצמך להוציא צליל בנשיפה? חוויה - טוטאליות - להיות בכאן ובעכשיו. זו טנטרה. בועז שגב. ---------------------- וסתם כי אולי תרצי לקרוא עוד על טנטרה ב: www.2be.co.il (להיכנס שם ל"מאמרים" ולהתחיל לנבור).

 

[למה???]

ענק! ../images/Emo13.gif חה חה

החלק עם השטויות באמת עזר... בנשימה השניה כבר המשכתי לקרוא והשטויות החזירו אותי לנשימה

. הרשתי לעצמי להוציא צליל בקול רם מאד, ותהיתי מה אמא חושבת (היא פה בבית). בדיעבד- יש בי יותר להוציא החוצה, לא איפשרתי לזה לקרות באופן "טוטאלי".

~~~ רגע, "חוויה"? איזה מין חוויות אתם עוברים בטנטרה?

 

[למה???]

סבלנות- שיתוף ושאלה

אוקי, אז אחרי הבוכטה של המאמרים שקראתי- התווספו להן מסקנות לראשי. אחת מהן היתה, שממש בא לי לנסות- כשאני ועוד אדם מתחילים מגע מיני- לעשות את זה עם חשיבה שהמטרה שלי כרגע היא לא ללכת ישר למיטה ולעשות סקס אלא להנות- ששנינו נהנה מכל רגע. אז הייתי עם הבחור, וה"משחק המקדים" באמת לא נגמר אף פעם (פשוט כי הבחור לא רצה). אז שעות היינו במסאג'ים ופינוקים למינהם... אבל כל הזמן חשבתי- "הי, מה שאני רוצה עכשיו זה יותר מזה- סקס!"- נהנתי להתפנק ולפנק אבל הרצון הדומיננטי היה ללכת למיטה. *מה המטרה של הסבלנות הזאת לפני? <טוב, יש תשובות שאני יכולה לענות לעצמי אותן, מעניין אותי גם מה אנשים אחרים חושבים> *האם יחד עם ההתאמנות (על להשאר בכאן ובעכשיו ולהנות ממנו)- הרצון לרוץ הלאה מתחיל לנשול? <ספרו על המסקנות מהחוויות שלכם, עדיף מתשובת גורו או משהו

> ~~~~ וואו, למדתי המון רק מלכתוב את ההודעה הזאת

 

[למה???]

עוד שאלה שקשורה בסבלנות.

הרי אם מדובר על סבלנות בסקס, והטנטרה לא מדברת רק על סקס, אני מרשה לעצמי להניח שטנטרה מדברת על סבלנות בכל דבר שאנו עושים. אני מניחה נכון? איך זה מסתדר עם הצבת המטרות, הרי כדיי לעשות את הדבר הכי קטן אנחנו מציבים לעצמינו מטרה (ללכת לספריה להחליף ספר, להשתין אחרי שנגמור לכתוב את ההודעה, למצוא עבודה וכו'). אז איך אפשר לעשות את מה שאנחנו עושים עכשיו בסבלנות ו"כאילו אנחנו עושים אותו לנצח אז כדאי שנתחיל להנות" אם אנחנו שואפים קדימה? מה הטנטרה אומרת על שאיפה קדימה ומטרות? תודה, בהמון אהבה. אלכס.

 

[DakaBoaz]

מטרות...

אני לא זוכר שראיתי משהו על מטרות... (ואני יודע בדיוק על מה אני מדבר, אז תשארי איתי לרגע). מטרות זו המצאה נפלאה של עולם המערב - מטרות ויעדים. בטנטרה אנו מדברים על כוונות. אני מתכוון להחזיר את הספר לסיפריה. אולי הוא לא יחזור, אבל את כל העשיה בדרך אני עושה מתוך כוונה שהספר יגיע לשם... אני מתכוון לנהוג על פי סט חוקים מסויים (של אותה סיפריה). אם אני יכול להשיב את הספר, אני אעשה זאת, אם לא אני אודיע... אחריות וכוונה, לא זכויות, חובות או מטרה. בחיים האישיים זה מורחב. אני מתכוון להנות / להעניק / להיות נוכח. אני מתכוון לאכול עכשיו (סתם כדוגמא). אני נוכח באוכל, נהנה ממנו - אוכל (בטוטאליות, כמובן

גם אין הרבה איזכורים לסבלנות בטנטרה. כאשר את נוכחת ברגע, הסבלנות נעלמת. בסבלנות יש "סבל" (שימי לב לשורשים של המילים). אנו כובשים יצר ומונעים יצירה של משהו חדש. כאשר אנו נוכחים ברגע בטוטאליות, אין מקום לסבלנות. אנחנו בהליך של חוויה מתמדת. וקצת על הרצון ללכת הלאה (כבר המון מילים) - תכנסי לרגע, תחווי אותו - אם החוויה יוצרת את ההלאה באופן טבעי - לכי על זה. אם קשה לך לחוות את הרגע, אולי שינוי יעזור - לכי הלאה ותחווי את זה... אבל למה לרוץ אם עכשיו את נהנית? משחק מיני נחמד זה להתחיל משחק (לא מקדים, רק משחק, אפשר גם לקיים מגע מיני מלא) ולקבוע מראש שהיום לא "גומרים". ולסיום..... לנשום עמוק ולהוציא "אההה" גדול (מנטרת הספה שלנו)... ----> לנשום עמוק - לעצור אוויר ו: * להרגיש את לחץ בריאות... לחוות. * להרגיש את הדם עולה לראש... לחוות. * להרגיש את העורף מתקשה... לחוות. * להרגיש את הרפלקס שרוצה לנשום... לחוות. * הצורך לבלוע רוק... לחוות. ----> לנשוף לאט ולהרגיש... * הנשיפה שמכינה את הגוף... * האוויר שזורם דרך הפה או האף... * הנשימה שממלאת את החלל שנוצר... כמה סבלנות ו/או סבל היו בעצירת הנשימה? עכשיו נעשה זאת כמו תמיד. קחי שעון, תעצרי נשימה להכי הרבה זמן שאת יכולה... קדימה, למדוד. --------------------- כמה סבלנות ו/או סבל היו בעצירת הנשימה הזו? סבלנות...? נמסטה, אהובה, בועז.

 

[למה???]

וואו. אוקי...

הממ... ברור לי שיש הבדל בין כוונה לבין מטרה... אני רק מנסה להבין מה הוא... בוא נראה, כוונה מרגישה לי יותר "מבפנים" עם יותר מסה <<וואו, אני מנסה עכשיו להרגיש את הכוח הזה ויש בו כ"כ המון! אני רק לא יודעת איך לתרגם את זה

>>. מטרה היא "נקודתית", קולעת, קיימת במוחלטות ועם זאת עמומה. עכשיו נניח (רק, "נניח"

) שאני רוצה להרוויח משכרות של לפחות 5,000 כל חודש. זה מה שאני רוצה. אני מציבה לעצמי את זה כמטרה ומפנה את הכוונה שלי לשם... "מטרה" זה מה שאני רוצה להשיג, "כוונה" זה הכוח שבו אני משתמשת- זה האמצעי(ככה כותבים?) שלי. עדיין לא ברור לי איך אפשר לפעול ללא מטרה, לא חוויתי את זה (או שכן ואני לא זוכרת!?). גם הסיפור עם הסיפריה שתיארת, בנוי ממטרות. מטרה א'- להחזיר ת'ספר. מטרה ב'- לא להסתבך עם הספרנית (מסוכנת זאתי

. וברצינות: אני לא רוצה לשלם על זה שלא החזרתי את הספר). בנוגע לזכויות וחובות, אני מסכימה איתך. כך נראה לי. ~~ מצד אחד אתה אומר משהו נכון, "כאשר את נוכחת ברגע, הסבלנות נעלמת". לפעמים הרגע כ"כ מלהיב, מרגש, קסום, מופלא ועוצמתי שאין שום קשר ל"סבלנות". ולפעמים, הרגע כ"כ מלהיב, מרגש, קסום, מופלא ועוצמתי אבל אני משוכנעת שאם אני אעשה משהו אחר- הוא יהיה הרבה יותר מלהיב, מרגש, קסום ועוצמתי... אולי זה באמת ה"מחסום" שמונע ממני להיות נוכחת ברגע, וכשהוא יתפוגג, הרגע יהיה מושלם כפי שהוא- המצב כולו יהיה מושלם כפי שהוא. אבל אז, איך אפשר להתקדם ולהשתפר? נגיד, אני מקבלת את עצמי כרגע כמו שאני בדיוק, אני מודעת לכך שאני מושלמת, אבל הייתי רוצה להעצים את עצמי- תמיד יש שאיפה קדימה... מטרה... ~~~ מבקשת הבהרה למשפט הזה:"וקצת על הרצון ללכת הלאה (כבר המון מילים) - תכנסי לרגע, תחווי אותו - אם החוויה יוצרת את ההלאה באופן טבעי - לכי על זה."- לא הבנתי אותו. ~~~ באמת לא היתה "סבלנות"

חחח, אני אצטט את המחשבות שרצות לי בראש (נורא מצחיק): "רגע, אבל מה הולך פה, אני רציתי לקחת את השאיפה, איך לא היתה סבלנות!? מה זה פה?!, משהו לא בסדר"

. <נלקח מתוך התבוננות על חלק במערכת של "למה???"> ~~~ באהבה רבה, כל טוב.

 

[למה???]

הבהרה- כתבתי "באמת לא היתה סבלנות"

כתגובה על התרגיל נשימה שכתבת בהודעה שלך.

 

[DakaBoaz]

דברי סיום?

"לחיות ללא מטרה" - במערב זה מנשמע כמו משפט גנאי, כמו לאמר למישהו שהוא ריק מבפנים... אלו שתי המעלות הגדולות ביותר בתירגול הטנטרי (אם נחזור לתיאוריה ולא לתרגול עצמו): 1) Non Attachment - אי רדיפה ואי בריחה (משמע, אין מטרה) 2) Emptiness - קשה להסביר, ואני מאמץ את מילותיו של רקדן רוסי ידוע: "בשלב מסוים הרקדן נעלם ויש רק ריקוד". ושימי לב... כשאת חווה את הרצון לשיפור, להעצמה... האם את בחוויה של הרגע או האם את בשיפוט? יש זמן להתבוננות, גם זו חוויה. אבל התבוננות עושים בטוטאליות

- רק מתבוננים. כאשר אנו ריקים, אין מה לשפר. (או כאמרת הנזיר, "כשאין מראה, אין מה לנקות"). ------- בקשר לרצון ללכת הלאה (בתהליך עשיית האהבה)... מגיע רגע שבו אנו באמת "הולכים הלאה". כאשר אנו נוכחים לגמרי, אנו עלולים לפתע למצוא שכבר התאחדנו, בלי מחשבה, בלי תכנון... פשוט חוויה (וזה מפחיד לפעמים). בעידן שלנו חשוב להיות ער לנקודת המעבר ולשים קונדום... גם הוא יכול להיות חלק מאותה טוטאליות, מאותו משחק, המקום שבין האסור למותר (לא אשים קונדום ואשאר בחוץ, ואת לא יכולה להכניס אותי, שנינו חווים את הרצון לאיחוד). גם הרצון הוא חוויה, לפעמים פשוט לרצות זה תענוג (בין אם יש מימוש ובין אם אין). ---------- עוד פעם, אני חוזר על דבריי הראשוניים... טנטרה זו דרך של חוויה. אמרנו המון היום, זה זמן לאכל, לנסות, להתבונן ו... לחוות(!). בפעם האחונה שאכלתי ארוכה זה היה בביסים... לקחת ביס מהידע הטנטרי - תלעסי. באהבה, בועז.

 

[למה???]

תודה ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif../images/Emo79.gif

 

[DakaBoaz]

מכל הלב, אהובה.

 

[ליאור בריל]

מסכים עם כל מילה ../images/Emo13.gif ../images/Emo45.gifלהיות מודע

החלק החשוב ביותר הוא המודעות, לא משנה מה אנו עושים - לעשות זאת במודעות מלאה שאנו אוכלים - לאכול במודעות - להרגיש את הטעם כמה שניתן, כשאנו מתקלחים - להיות מודעים לטיפות המים על גופנו, בכל דבר המודעות המלאה היא החלק החשוב.

 

[ליאור בריל]

טנטרה.

הטנטרה היא בעצם יותר מפילוסופיה מזרחית מפני שאני לא יכול להגדיר משהו ממשי כפילוסופיה, הטנטרה היא בעצם היהלום בפילוסופיות המזרחיות, היא כמו "ספר הזוהר" של המזרח, היא קדומה יותר מהבודהיזם, יסוד חשוב בטנטרה הוא הצורך בביטול האגו, האגו שהוא בעצם לא אנחנו, הוא משהו שהחברה נתנה לנו, משהו שעוצר אותנו, אנחנו בפנים ריקים - פשוט תודעה, הצורך בהתנתקות מאד חשוב מפני שאנו נקשרים לדברים שאח"כ הופכים להיות חלק מאיתנו שזה עוד דבר שעוצר אותנו, טנטרה היא מסע קסום פנימה, היא לא רק פילוסופיה אלה נותנת לנו טכניקות מעשיות ומדיטציות...

 

[למה???]

../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo65.gif תודה!

הרבה דרכים מובילות פנימה... מהי דרכה של הטנטרה לפי השקפתך?