טעות במספר
טעות במספר
הם היו אז בצבא. הוא חייג מספר בטלפון המטכ``לי והיא ענתה. שלום, אפשר לדבר עם הדר? זו טעות, היא אמרה והניחה את השפופ`. עברה דקה. שוב טלפון. שלום, את הדר בבקשה. אין פה הדר, אני חושבת שיש לך . זה ****? הוא שאל. כן, אבל כנראה הקידומת לא נכונה. ולאן הגעתי אם מותר לדעת? לא יכולה להגיד לך (היא הייתה במודיעין... שושואיסטית...) אה... אז את בטח ממודיעין, אה? היא שתקה. עם מי אני מדבר? לא היה לה כוח בשבילו. עם נטלי, היא המציאה. נראה לה שם מגניב. טוב נטלי, אני יואב... אנחנו עוד ניפגש. כן, כן... בטח. שוב הניחה את השפופ`. אח``כ חשבה עליו קצת. נשמע נחמד כזה... מעניין אם באמת ניפגש... ביקשה מהחברות בלשכה לשים לב אם מישהו מתקשר ומבקש את נטלי, שלא יגידו שזו טעות אלא שיקראו לה. הוא סיקרן אותה. שבוע אח``כ, היא בהתקף נוראי של כאבי גב. מדברת עם אבא שיקח אותה לתל השומר כי תכף היא משתגעת. באמצע הבלאגאן, טלפון. שלום, את נטלי. וואי וואי, חושבת לעצמה, רק אותו אני צריכה על הראש שלי עכשיו. תשמע יואב, אני ממש לא יכולה לדבר עכשיו. אז תרשמי את הטלפון שלי בבית ותתקשרי. רשמה. מה פתאום שתתקשר? נראה לו??? הפתק עם המספר והשם שלו היה מונח לפניה. עברה לידה חברה מהלשכה, הציצה ואמרה: איזה יואב זה? אנא ערף, ההוא שחייג לפה בטעות פעם. הלכה החברה ליומן שלה, בדקה משהו, חזרה: וואי... אני לא מאמינה! איך לא חשבתי על זה קודם??? איך לא חשבתי להכיר ביניכם??? אתם כל כך מתאימים!!! יעלי!! אני סובלת כרגע, את מבינה?? זה ממש לא מעניין אותי עכשיו!!! שבוע גימלים בבית. משעמם לה. נזכרת שיש לה את המספר שלו. המממ... להתקשר? יאללה נו... נתקשר. הוא ישן. מבקשת למסור שנטלי התקשרה ומשאירה את המספר שלה בבית. לא שוכחת לעדכן את המשפחה שאם מישהו מתקשר ומבקש את נטלי... שלא יגידו שזו טעות. למחרת, מתארגנת ליציאה לסרט (אז מה אם היא בגימלים? היא מרגישה כבר יותר טוב...). טלפון. אח שלה מרים, מתפקע מצחוק וצועק: נטלייייייייי. מרימה את הטלפון בחדר. נטלי? כן, היא עונה. דווקא שמחה שהוא התקשר. זאת לא נטלי, הוא אומר. והיא לא מבינה למה הוא מתכוון. מזתומרת, היא שואלת. את לא נטלי, הוא אומר. בעיקרון הוא צודק... אבל איך הוא יודע קיבינימט??? מספר לה שכבר שבוע מתקשר ללשכה שלה ואומרים לו שזו טעות ושאין שם נטלי (`סאמק החברות האלה... שבוע היא לא שם והן לא מסוגלות לזכור בקשה אחת פשוטה שלה???) מספרת לו שבעצם לא קוראים לה נטלי. קולות התדהמה שהוא משמיע קצת מפתיעים אותה. הוא מספר לה שמאז שדיבר איתה בפעם הראשונה, הרגיש שהוא חייב למצוא אותה. מכיוון שהייתה לו גישה למאגרי כוח אדם, הוציא דו``ח של כל הנטלי שמשרתות במודיעין. 9 שמות יצאו בדו``ח. התחיל להתקשר לכל אחת במטרה למצוא אותה. הנטלי השישית מצאה חן בעיניו ולמרות שידע שזו לא הנטלי שהוא מחפש, הם התחילו לצאת... ועכשיו הוא מסביר לה שכשהתקשרה אתמול והשאירה מספר טלפון, חשב שמדובר בנטלי ההיא, שנמצאת אצל חברה שלה... לכן הופתע כל כך לשמוע את קולה, כי חשב שכבר לא תתקשר ושהוא לא ימצא אותה אף פעם... התנצלה על השקרון הקטן בעניין השם ואמרה שהיא חייבת לזוז. שאל אם יכול להתקשר מאוחר יותר. בטח, שמחה. בלילה דיברו בערך שעתיים. קבעו ליום שישי הקרוב. איך אני אדע שזאת את, שאל נבוך. אני אחזיק פרח ביד, היא צחקה. וכך היה. זו הייתה הפגישה העיוורת הראשונה והאחרונה שלה. למען האמת, זו הייתה הפגישה האחרונה שלה בכלל. ארבע וחצי שנים אחר כך הם התחתנו. ועד היום... יותר משמונה שנים שהם ביחד... היא עדיין שומרת לשם ``נטלי`` מקום מיוחד בליבה...
טעות במספר
הם היו אז בצבא. הוא חייג מספר בטלפון המטכ``לי והיא ענתה. שלום, אפשר לדבר עם הדר? זו טעות, היא אמרה והניחה את השפופ`. עברה דקה. שוב טלפון. שלום, את הדר בבקשה. אין פה הדר, אני חושבת שיש לך . זה ****? הוא שאל. כן, אבל כנראה הקידומת לא נכונה. ולאן הגעתי אם מותר לדעת? לא יכולה להגיד לך (היא הייתה במודיעין... שושואיסטית...) אה... אז את בטח ממודיעין, אה? היא שתקה. עם מי אני מדבר? לא היה לה כוח בשבילו. עם נטלי, היא המציאה. נראה לה שם מגניב. טוב נטלי, אני יואב... אנחנו עוד ניפגש. כן, כן... בטח. שוב הניחה את השפופ`. אח``כ חשבה עליו קצת. נשמע נחמד כזה... מעניין אם באמת ניפגש... ביקשה מהחברות בלשכה לשים לב אם מישהו מתקשר ומבקש את נטלי, שלא יגידו שזו טעות אלא שיקראו לה. הוא סיקרן אותה. שבוע אח``כ, היא בהתקף נוראי של כאבי גב. מדברת עם אבא שיקח אותה לתל השומר כי תכף היא משתגעת. באמצע הבלאגאן, טלפון. שלום, את נטלי. וואי וואי, חושבת לעצמה, רק אותו אני צריכה על הראש שלי עכשיו. תשמע יואב, אני ממש לא יכולה לדבר עכשיו. אז תרשמי את הטלפון שלי בבית ותתקשרי. רשמה. מה פתאום שתתקשר? נראה לו??? הפתק עם המספר והשם שלו היה מונח לפניה. עברה לידה חברה מהלשכה, הציצה ואמרה: איזה יואב זה? אנא ערף, ההוא שחייג לפה בטעות פעם. הלכה החברה ליומן שלה, בדקה משהו, חזרה: וואי... אני לא מאמינה! איך לא חשבתי על זה קודם??? איך לא חשבתי להכיר ביניכם??? אתם כל כך מתאימים!!! יעלי!! אני סובלת כרגע, את מבינה?? זה ממש לא מעניין אותי עכשיו!!! שבוע גימלים בבית. משעמם לה. נזכרת שיש לה את המספר שלו. המממ... להתקשר? יאללה נו... נתקשר. הוא ישן. מבקשת למסור שנטלי התקשרה ומשאירה את המספר שלה בבית. לא שוכחת לעדכן את המשפחה שאם מישהו מתקשר ומבקש את נטלי... שלא יגידו שזו טעות. למחרת, מתארגנת ליציאה לסרט (אז מה אם היא בגימלים? היא מרגישה כבר יותר טוב...). טלפון. אח שלה מרים, מתפקע מצחוק וצועק: נטלייייייייי. מרימה את הטלפון בחדר. נטלי? כן, היא עונה. דווקא שמחה שהוא התקשר. זאת לא נטלי, הוא אומר. והיא לא מבינה למה הוא מתכוון. מזתומרת, היא שואלת. את לא נטלי, הוא אומר. בעיקרון הוא צודק... אבל איך הוא יודע קיבינימט??? מספר לה שכבר שבוע מתקשר ללשכה שלה ואומרים לו שזו טעות ושאין שם נטלי (`סאמק החברות האלה... שבוע היא לא שם והן לא מסוגלות לזכור בקשה אחת פשוטה שלה???) מספרת לו שבעצם לא קוראים לה נטלי. קולות התדהמה שהוא משמיע קצת מפתיעים אותה. הוא מספר לה שמאז שדיבר איתה בפעם הראשונה, הרגיש שהוא חייב למצוא אותה. מכיוון שהייתה לו גישה למאגרי כוח אדם, הוציא דו``ח של כל הנטלי שמשרתות במודיעין. 9 שמות יצאו בדו``ח. התחיל להתקשר לכל אחת במטרה למצוא אותה. הנטלי השישית מצאה חן בעיניו ולמרות שידע שזו לא הנטלי שהוא מחפש, הם התחילו לצאת... ועכשיו הוא מסביר לה שכשהתקשרה אתמול והשאירה מספר טלפון, חשב שמדובר בנטלי ההיא, שנמצאת אצל חברה שלה... לכן הופתע כל כך לשמוע את קולה, כי חשב שכבר לא תתקשר ושהוא לא ימצא אותה אף פעם... התנצלה על השקרון הקטן בעניין השם ואמרה שהיא חייבת לזוז. שאל אם יכול להתקשר מאוחר יותר. בטח, שמחה. בלילה דיברו בערך שעתיים. קבעו ליום שישי הקרוב. איך אני אדע שזאת את, שאל נבוך. אני אחזיק פרח ביד, היא צחקה. וכך היה. זו הייתה הפגישה העיוורת הראשונה והאחרונה שלה. למען האמת, זו הייתה הפגישה האחרונה שלה בכלל. ארבע וחצי שנים אחר כך הם התחתנו. ועד היום... יותר משמונה שנים שהם ביחד... היא עדיין שומרת לשם ``נטלי`` מקום מיוחד בליבה...
