זה עזר עד שהאויב הנאצי הזה החליט לתקוף שוב.
אחד מהלקחים של וועדת החקירה דאז היה הקמת זרוע שתיקרא "איפכא מסתברא". הרעיון: כל מימצא מודיעיני ייחקר מנקודת מבט של הפוך על הפוך. זאת כדי להתריע על פעולות הטעייה מצד האויב, ו/או חתירה למתן פרשנות שונה מהידבקות לקונספציה כזו או אחרת, שתביא שוב חלילה לאסון בשל פרשנות עקבית ושגויה.
כלומר, אם פעולה א' של האויב תתפרש באופן שיביא לתוצאה ב', אנשי ה"איפכא" ינסו לבדוק, האם קיימת אפשרות לתוצאה שונה או שאולי היה כאן תרגיל הטעיה מצד האויב.
ואז, בשעה טובה ומוצלחת, הוקם הגוף הזה. אלא שבמהלך השנים הוא צומצם וצומצם. במקום שהגוף יתפקד כמו כל גוף צבאי, שמופעל ע"י קצינים ואנשי מקצוע, הפך הגוף הזה להיות מופעל בידי אדם אחד ויחיד, שהוא אפילו לא היה חייל! הגוף הופעל ע"י אדם אחד שהיה אזרח עובד צה"ל.
אז... כשמנהיג המדינה, הביטחוניסט היודע כל, דבק בקונספציה, והוא אף גרם לכל אלה שמתחתיו להאמין שזו הדרך הנכונה... ואיש לא ניסה לבדוק בצורה מסודרת, מה עלול לקרות במידה שקו המחשבה הזה שגוי!
איש גם לא ניסה לחקור, מדוע קציני המודיעין איימו על התצפיתניות שתחדלנה להתעקש על כך שעומדת לפרוץ מלחמה, וככל שהן תמשכנה כך בדרכן, הן תועמדנה למשפט... ובמצב שכזה, לאילו תוצאה יכולת לקוות?
אז זה לא שוועדת החקירה פישלה. זה בכלל בקטע, שמסקנות עקרוניות של הוועדה התמוססו! ולכן: שוב היינו עדים לכך, שההתעקשות לדבוק באמונות שווא, הן שהביאו להצלחת האויב הנאצי בתקיפתו.
להזכירך: יוסי לנגוצקי, הגיאולוג הידוע, התריע בזמן אמת על חפירת מנהרות אם בעזה ואם בלבנון. אלא שבכל פעם שהוא ניסה להעלות את הנושא הזה בתקשורת, אנשי החדשות מיהרו לעבור לנושא אחר וניתקו את יוסי מהמיקרופונים. ומי צדק? או במלים אחרות: נס גדול היה לנו, שאנשי החיזבאללה לא שיתפו פעולה עם החמאס ולא יצאו למתקפה בצפון, באותו יום שחור שבו החלו אנשי החמאס את מלחמתם בדרום. אילו זה היה קורה? מצבה של מדינת ישראל היה גרוע בעשרות מונים.
אז איך אמר אינשטיין? "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות"