טפשים, למה לא באתם?
הגעתי לתבור בשעה 11.לצערי אין איש. למה אתם מתעקשים תמיד על סופי שבוע עם תנאים מעצבנים? הא? אה...עובדים? אמא לא מרשה? בקיצור, חסידות עולות בצינור ובי עולה השאלה אם גם ביניהן קיימים הבדלי רמות, שהרי כולן רוצות להגיע למעלה, ובכל זאת יש כאלה שעולות מהר יותר ויש כאלה שמגרדות למטה. אולי יש שם "שמנות" "ורזות" או הבדלי עומס כנף... הרוח 20-40 קמ"ש דר' מע'. המקשה על הרכבה. תחושה מוזרה, אולי כמו משחק כדורגל בלי קהל. עומד עם הגלשן וממתין להחלשות הרוח. אסור לפשל, אם קורה לי משהו בהמראה, אללא יסתור עד שמישהו ימצא אותי. טוב, לא קשה להמריא ברוח אף 20+ קמ"ש. הגלשן כבר מת לטוס, לאחרונה אופסן לתקופה ארוכה. אני נשאב מייד ל700 מ' ונסחף אחרי ההר. מותח גיאומטריה ורושם לעצמי שזה סוער, חזק וגדול. מחליט לצאת לעמק ובדרך חוצה טרמיקה שמגיעה ל -8+ (טוב, אל תאמינו) והחצייה אורכת מספר דקות. אין ענן בשמים וכשאני מגיע בגובה 800 מעל ל "עץ" אני נשאר בטרמיקה ומזמר מזמורי חסידים עד 2000 מ' (עכשיו תאמינו). אני מעל לתבור ומושך לכיוון עפולה, מול הרוח שלפי תחושותי הולכת ונחלשת, מגיע מעל לתחנת הדלק ליד מכבי אש בעפולה, גובה 1500 מ" וחוצה מעל לכביש העוקף בתוך טרמיקה שגודלה כגודל עפולה...מנחת מגידו לפני, כמעט מתחתי ואני חוזר לכיוון תל עדשים - איכסאל, וחזרה בגבית "הביתה" לתבור. הגעתי בגובה 1300 מ' ולקח לי 20 דקות להילחם בטרמיקות הארוכות הללו, שהחליטו היום להראות לי מה זה. פחד בנחיתה, מבצע פיינל מעל כל השדה ואני רק עולה. דיייייייי... לבסוף אני מצליח להשתחל איכשהו בין הטרמיקות ונוחת במשיכה פראית ובמהירות כמעט עד הסוף בשכיבה. לא צריך מצנח עצירה, הרוח עדיין 15 קמ"ש אבל משבית. תייר מוזר מאלסקה, עם פונטו שכורה שמח להחזיר אותי ל"ביגי" (כך הבן הקטן - יונתן קורא למכונית האהובה עליו יותר מכל), העומדת מיותמת בעמדה. "טוב הלב" שלי דאג מיד לעדכן את כל אלה שלא הגיעו וגם את זה שהבריז.
הגעתי לתבור בשעה 11.לצערי אין איש. למה אתם מתעקשים תמיד על סופי שבוע עם תנאים מעצבנים? הא? אה...עובדים? אמא לא מרשה? בקיצור, חסידות עולות בצינור ובי עולה השאלה אם גם ביניהן קיימים הבדלי רמות, שהרי כולן רוצות להגיע למעלה, ובכל זאת יש כאלה שעולות מהר יותר ויש כאלה שמגרדות למטה. אולי יש שם "שמנות" "ורזות" או הבדלי עומס כנף... הרוח 20-40 קמ"ש דר' מע'. המקשה על הרכבה. תחושה מוזרה, אולי כמו משחק כדורגל בלי קהל. עומד עם הגלשן וממתין להחלשות הרוח. אסור לפשל, אם קורה לי משהו בהמראה, אללא יסתור עד שמישהו ימצא אותי. טוב, לא קשה להמריא ברוח אף 20+ קמ"ש. הגלשן כבר מת לטוס, לאחרונה אופסן לתקופה ארוכה. אני נשאב מייד ל700 מ' ונסחף אחרי ההר. מותח גיאומטריה ורושם לעצמי שזה סוער, חזק וגדול. מחליט לצאת לעמק ובדרך חוצה טרמיקה שמגיעה ל -8+ (טוב, אל תאמינו) והחצייה אורכת מספר דקות. אין ענן בשמים וכשאני מגיע בגובה 800 מעל ל "עץ" אני נשאר בטרמיקה ומזמר מזמורי חסידים עד 2000 מ' (עכשיו תאמינו). אני מעל לתבור ומושך לכיוון עפולה, מול הרוח שלפי תחושותי הולכת ונחלשת, מגיע מעל לתחנת הדלק ליד מכבי אש בעפולה, גובה 1500 מ" וחוצה מעל לכביש העוקף בתוך טרמיקה שגודלה כגודל עפולה...מנחת מגידו לפני, כמעט מתחתי ואני חוזר לכיוון תל עדשים - איכסאל, וחזרה בגבית "הביתה" לתבור. הגעתי בגובה 1300 מ' ולקח לי 20 דקות להילחם בטרמיקות הארוכות הללו, שהחליטו היום להראות לי מה זה. פחד בנחיתה, מבצע פיינל מעל כל השדה ואני רק עולה. דיייייייי... לבסוף אני מצליח להשתחל איכשהו בין הטרמיקות ונוחת במשיכה פראית ובמהירות כמעט עד הסוף בשכיבה. לא צריך מצנח עצירה, הרוח עדיין 15 קמ"ש אבל משבית. תייר מוזר מאלסקה, עם פונטו שכורה שמח להחזיר אותי ל"ביגי" (כך הבן הקטן - יונתן קורא למכונית האהובה עליו יותר מכל), העומדת מיותמת בעמדה. "טוב הלב" שלי דאג מיד לעדכן את כל אלה שלא הגיעו וגם את זה שהבריז.