טקטיקות להנמכה
- פותח הנושא mayafit
- פורסם בתאריך
בהנמכה מגובה שיוט, למרות בד״ח לפני הנמכה, ייתכן שיש מי
שמיד עם עריכת הבד״ח מכניסים תערובת לעשירה מקסימלית אפילו היו בגובה 8,500.
וגם כאלה ששוכחים להעשיר תערובת עם ההנמכה עד שכמעט כבה המנוע, במקרה השני, בו שוכחים להעשיר, המנוע טס על תערובת כה ענייה עם ההנמכה, שישנם כמה צילינדרים שבוודאות נמצאים בחום של פיק EGT לאורך דקות ארוכות מה שיוביל לנזק למנוע בטווח קצר יחסית.
למי שיש מד EGT ו CHT רצוי ולנסות לשמור על חיווי זהה לאורך ההנמכה תוך כדי העשרת התערובת. למי שאין הייתי ממליץ להוסיף חצי סבוב פנימה של ידית התערובת כל אלף רגל של הנמכה עד הגעה לתערובת עשירה בסביבות ה אלפיים רגל MSL.
לאלה שדוחפים הכל פנימה בגובה שיוט, יהיו הרבה מצתים לנקות
שמיד עם עריכת הבד״ח מכניסים תערובת לעשירה מקסימלית אפילו היו בגובה 8,500.
וגם כאלה ששוכחים להעשיר תערובת עם ההנמכה עד שכמעט כבה המנוע, במקרה השני, בו שוכחים להעשיר, המנוע טס על תערובת כה ענייה עם ההנמכה, שישנם כמה צילינדרים שבוודאות נמצאים בחום של פיק EGT לאורך דקות ארוכות מה שיוביל לנזק למנוע בטווח קצר יחסית.
למי שיש מד EGT ו CHT רצוי ולנסות לשמור על חיווי זהה לאורך ההנמכה תוך כדי העשרת התערובת. למי שאין הייתי ממליץ להוסיף חצי סבוב פנימה של ידית התערובת כל אלף רגל של הנמכה עד הגעה לתערובת עשירה בסביבות ה אלפיים רגל MSL.
לאלה שדוחפים הכל פנימה בגובה שיוט, יהיו הרבה מצתים לנקות
טקטיקה נוספת במטוס אוירובטי. לפני יותר מעשור הייתי בדרך
לתחרות, מרחק של פחות משעה טיסה, היתה אז חזית חמה מעל האזור, וגשם זלעפות שלא פסק כל היום.
קדימה לא ניתן היה לראות דבר, פתחתי תוכנית טיסת IFR והמראתי עם מבט לפנל מכשירים דל יחסית.
והגעתי קרוב לשדה היעד. במבט הצידה מאחורי הכנף ניתן היה לראות את הקרקע היטב, אבל קדימה כלום.
הבקר ניסה להוביל אותי לגישת ILS אבל מאחר ולא יכולתי לראות קדימה, ידעתי שלא ניתן יהיה לעבור מה GPS לראות קדימה למסלול.
ביקשתי מהבקר להמשיך בגובה 4,000 אל מעל השדה, וממש מעל השדה ביטלתי את המירשה ועברתי לטיסת ראייה, לא ממש חוקי, כי הראות קדימה היתה אפס, ולמעשה אין אפשרות של טיסת VFR ב Class E בראות של פחות מ 3 מייל!
בזווית הטייה של 50-60 מעלות יכולתי לראות הצידה את הקרקע ואת הארץ, כך הנמכתי ממש מעל מפתן המסלול, ואז בהחלקה הצידה ניגשתי לנחיתה עד ה 100 רגל האחרונים.
כשהגעתי להאנגרים, כולם היו בפנים עם כוסות קפה דלתות חצי פתוחות, צופים ב״משוגע״ שהחליט לעלות לטיסה ביום כזה
לתומי בזמנו להפסיד תחרות היה נחשב שיגעון, לא משנה שלא טסנו גם למחרת כי הגשם המשיך כך עוד יומיים.
עם השנים אבדנו מספיק חברים שניסו ללכת ראש בראש במזה״א, והיום אני מעדיף מיטה חמה במלון קטן בעיר נידחת ליום יומיים מאשר התנגחות ב Mother Nature שבוודאות בסופו של דבר תנצח בהתמודדות.
לתחרות, מרחק של פחות משעה טיסה, היתה אז חזית חמה מעל האזור, וגשם זלעפות שלא פסק כל היום.
קדימה לא ניתן היה לראות דבר, פתחתי תוכנית טיסת IFR והמראתי עם מבט לפנל מכשירים דל יחסית.
והגעתי קרוב לשדה היעד. במבט הצידה מאחורי הכנף ניתן היה לראות את הקרקע היטב, אבל קדימה כלום.
הבקר ניסה להוביל אותי לגישת ILS אבל מאחר ולא יכולתי לראות קדימה, ידעתי שלא ניתן יהיה לעבור מה GPS לראות קדימה למסלול.
ביקשתי מהבקר להמשיך בגובה 4,000 אל מעל השדה, וממש מעל השדה ביטלתי את המירשה ועברתי לטיסת ראייה, לא ממש חוקי, כי הראות קדימה היתה אפס, ולמעשה אין אפשרות של טיסת VFR ב Class E בראות של פחות מ 3 מייל!
בזווית הטייה של 50-60 מעלות יכולתי לראות הצידה את הקרקע ואת הארץ, כך הנמכתי ממש מעל מפתן המסלול, ואז בהחלקה הצידה ניגשתי לנחיתה עד ה 100 רגל האחרונים.
כשהגעתי להאנגרים, כולם היו בפנים עם כוסות קפה דלתות חצי פתוחות, צופים ב״משוגע״ שהחליט לעלות לטיסה ביום כזה
לתומי בזמנו להפסיד תחרות היה נחשב שיגעון, לא משנה שלא טסנו גם למחרת כי הגשם המשיך כך עוד יומיים.
עם השנים אבדנו מספיק חברים שניסו ללכת ראש בראש במזה״א, והיום אני מעדיף מיטה חמה במלון קטן בעיר נידחת ליום יומיים מאשר התנגחות ב Mother Nature שבוודאות בסופו של דבר תנצח בהתמודדות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.