טקסטים בלדינו
- פותח הנושא רותי ב.
- פורסם בתאריך
מוסיפה ל´פינת התרבות´ עוד תרגום
של מאמר על הלדינו. הסבר קצר על הלאדינו (ספרדית יהודית) אפשר למצוא את אותו המידע במקורות שונים ואני העדפתי לתרגם אותו מתוך האתר FASSAC לאדינו, שידועה גם כספרדית יהודית, היא השפה המדוברת והנכתבת של היהודים במושבות ספרד. היא התאפיינה כשפה ´יהודית´, רק אחרי גירוש יהודי ספרד, בשנת 1492. עד אז היא היתה השפה של ספרד ומושבותיה. כאשר גורשו היהודים מספרד ומפורטוגל הם נותקו מלב ההתפתחות של השפה, בעוד שהם המשיכו לדבר בה בקהילות, במושבות ובארצות אליהן הגיעו. לאדינו לפיכך, בנויה ביסודה מאוצר המילים ומהדקדוק של המאות ה- 14 וה- 15 בספרד. ככל שהרחיקו הפליטים היהודים מספרד, כך הם היו מנותקים יותר ממקורות והתפתחות השפה, וכך גם סטתה שפת הלאדינו בה דיברו מהזרם המרכזי של הספרדית הקסטיליאנית המקורית. באמסטרדם, אנגליה ואיטליה, היהודים שהמשיכו לדבר לאדינו היו בקשרי מסחר רציפים עם ספרד, ולכן הם המשיכו לדבר את הספרדית הקסטיליאנית, העדכנית, של אותו זמן. לעומתם בקהילות הספרדיות של האמפריה העותמאנית, השפה לא זו בלבד ששימרה את הצורות העתיקות של הספרדית, אלא אף השאילה הרבה מילים מעברית, ערבית, יוונית, טורקית ואף צרפתית, והיא הפכה להיות יותר ויותר מעוותת ורחוקה מהמקור. השפה הכילה 2 ניבים עיקריים שונים, שהקבילו למוצאם של הדוברים בה: הלאדינו המזרחית שהיתה מדוברת בטורקיה וברודוס, והושפעה מהספרדית הקסטיליאנית, בעוד ש- הלאדינו המערבית דוברה ביוון, מקדוניה, בוסניה, סרביה ורומניה, ושימרה את הניבים ותצורות השפה של ספרד הצפונית ואת הפורטוגזית. אוצר המילים של הלאדינו כלל מאות מילים בספרדית עתיקה, שנעלמו מהספרדית המודרנית, כמו גם מילים רבות משפות שונות, שהיוו תחליף למילה הספרדית המקורית, ומקורן כאמור מהמושבות השונות של היהודים דוברי הלאדינו. ביטויים מסויימים הועברו מקהילה אחת לאחרת, באמצעות קישרי מסחר ותרבות, בעוד שאחרים נותרו אופיניים וייחודיים לקהילות מסוימות. מילים זרות אלו נשאבו מעברית, ערבית, טורקית, יוונית, צרפתית ופחות מכך מפורטוגזית ואיטלקית. בלדינו המדוברת בישראל, מילים מועטות אף ´הושאלו´ מהאידיש. במרבית אורך החיים של השפה, הלדינו נכתבה באלף-בית העברי, או בכתב רש"י, ורק במאה הזו החלה כותביה לכתוב באלף בית הלטיני. למעשה, מה שידוע כ´כתב רש"י´, הוא במקורו הכתב הלאדיני, שהשתמשו בו מאות שנים לאחר מותו של רש"י, בספרים מודפסים, זאת על מנת להבדיל בין הערות רש"י מהטקס המקורי של התורה. בזמנים שונים לדינו דוברה בצפון אפריקה, מצרים, יוון, טורקיה, יוגוסלביה, בולגריה, רומניה, צרפת, ישראל ; ובהיקף קטן יותר בארצות הברית, כמו גם באמריקה הלטינית. בתחילת המאה ה- 20, עם התפשטות חינוך החובה בשפת המקום בארצות השונות, הלדינו החלה להתפורר. ההגירה לישראל מארצות הבלקן החישה וזרזה את שקיעת הלאדינו במזרח אירופה ובטורקיה. הנאצים הרסו את מרבית הקהילות באירופה, היכן שלאדינו היתה שפת האם העיקרית בקרב היהודים. דוברי לאדינו ששרדו את השואה והיגרו לאמריקה הלטינית נטו לאמץ את הספרדית הרגילה במהירות, בה בעת שאחרים אימצו את שפת הלאום בארצות אליהן היגרו. ישראל היא כעת הארץ שבה המספר הגדול ביותר של דוברי לאדינו, כ- 2000,000 אנשים שעדיין מדברים או מבינים את השפה, אך גם הם מוגבלים בידיעותיהם ללאדינו הבסיסית בלבד.
בואנס נוצ´ס א-טודוס.
של מאמר על הלדינו. הסבר קצר על הלאדינו (ספרדית יהודית) אפשר למצוא את אותו המידע במקורות שונים ואני העדפתי לתרגם אותו מתוך האתר FASSAC לאדינו, שידועה גם כספרדית יהודית, היא השפה המדוברת והנכתבת של היהודים במושבות ספרד. היא התאפיינה כשפה ´יהודית´, רק אחרי גירוש יהודי ספרד, בשנת 1492. עד אז היא היתה השפה של ספרד ומושבותיה. כאשר גורשו היהודים מספרד ומפורטוגל הם נותקו מלב ההתפתחות של השפה, בעוד שהם המשיכו לדבר בה בקהילות, במושבות ובארצות אליהן הגיעו. לאדינו לפיכך, בנויה ביסודה מאוצר המילים ומהדקדוק של המאות ה- 14 וה- 15 בספרד. ככל שהרחיקו הפליטים היהודים מספרד, כך הם היו מנותקים יותר ממקורות והתפתחות השפה, וכך גם סטתה שפת הלאדינו בה דיברו מהזרם המרכזי של הספרדית הקסטיליאנית המקורית. באמסטרדם, אנגליה ואיטליה, היהודים שהמשיכו לדבר לאדינו היו בקשרי מסחר רציפים עם ספרד, ולכן הם המשיכו לדבר את הספרדית הקסטיליאנית, העדכנית, של אותו זמן. לעומתם בקהילות הספרדיות של האמפריה העותמאנית, השפה לא זו בלבד ששימרה את הצורות העתיקות של הספרדית, אלא אף השאילה הרבה מילים מעברית, ערבית, יוונית, טורקית ואף צרפתית, והיא הפכה להיות יותר ויותר מעוותת ורחוקה מהמקור. השפה הכילה 2 ניבים עיקריים שונים, שהקבילו למוצאם של הדוברים בה: הלאדינו המזרחית שהיתה מדוברת בטורקיה וברודוס, והושפעה מהספרדית הקסטיליאנית, בעוד ש- הלאדינו המערבית דוברה ביוון, מקדוניה, בוסניה, סרביה ורומניה, ושימרה את הניבים ותצורות השפה של ספרד הצפונית ואת הפורטוגזית. אוצר המילים של הלאדינו כלל מאות מילים בספרדית עתיקה, שנעלמו מהספרדית המודרנית, כמו גם מילים רבות משפות שונות, שהיוו תחליף למילה הספרדית המקורית, ומקורן כאמור מהמושבות השונות של היהודים דוברי הלאדינו. ביטויים מסויימים הועברו מקהילה אחת לאחרת, באמצעות קישרי מסחר ותרבות, בעוד שאחרים נותרו אופיניים וייחודיים לקהילות מסוימות. מילים זרות אלו נשאבו מעברית, ערבית, טורקית, יוונית, צרפתית ופחות מכך מפורטוגזית ואיטלקית. בלדינו המדוברת בישראל, מילים מועטות אף ´הושאלו´ מהאידיש. במרבית אורך החיים של השפה, הלדינו נכתבה באלף-בית העברי, או בכתב רש"י, ורק במאה הזו החלה כותביה לכתוב באלף בית הלטיני. למעשה, מה שידוע כ´כתב רש"י´, הוא במקורו הכתב הלאדיני, שהשתמשו בו מאות שנים לאחר מותו של רש"י, בספרים מודפסים, זאת על מנת להבדיל בין הערות רש"י מהטקס המקורי של התורה. בזמנים שונים לדינו דוברה בצפון אפריקה, מצרים, יוון, טורקיה, יוגוסלביה, בולגריה, רומניה, צרפת, ישראל ; ובהיקף קטן יותר בארצות הברית, כמו גם באמריקה הלטינית. בתחילת המאה ה- 20, עם התפשטות חינוך החובה בשפת המקום בארצות השונות, הלדינו החלה להתפורר. ההגירה לישראל מארצות הבלקן החישה וזרזה את שקיעת הלאדינו במזרח אירופה ובטורקיה. הנאצים הרסו את מרבית הקהילות באירופה, היכן שלאדינו היתה שפת האם העיקרית בקרב היהודים. דוברי לאדינו ששרדו את השואה והיגרו לאמריקה הלטינית נטו לאמץ את הספרדית הרגילה במהירות, בה בעת שאחרים אימצו את שפת הלאום בארצות אליהן היגרו. ישראל היא כעת הארץ שבה המספר הגדול ביותר של דוברי לאדינו, כ- 2000,000 אנשים שעדיין מדברים או מבינים את השפה, אך גם הם מוגבלים בידיעותיהם ללאדינו הבסיסית בלבד.
הלאדינו../images/Emo45.gif
יישר כח רותיקה מעניין מאד, יו סיינטי אסטו אן בית התפוצות אנטס און מס אוייה דוס מזס דה לה לינגואה לאדינו אן בית התפוצות אי איה סיינטימוס א יצחק נבון, קנטדרוס אן לאדינו, אי א לה סניורה כמוס דיו אונה מוי אנטרסנאה "הרצאה" מאולבידי כומו סה ימה, מאס דספואס מה וה אקודראר אי טה וא דיזיר, לו קה אסקריביטס אסטה אקסטרה. בואנאס נוצ´ס
יישר כח רותיקה מעניין מאד, יו סיינטי אסטו אן בית התפוצות אנטס און מס אוייה דוס מזס דה לה לינגואה לאדינו אן בית התפוצות אי איה סיינטימוס א יצחק נבון, קנטדרוס אן לאדינו, אי א לה סניורה כמוס דיו אונה מוי אנטרסנאה "הרצאה" מאולבידי כומו סה ימה, מאס דספואס מה וה אקודראר אי טה וא דיזיר, לו קה אסקריביטס אסטה אקסטרה. בואנאס נוצ´ס
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.