עוד פסקה מעניינת ורלוונטית לדיון הקודם
עמוד 31
"בימים עברו, היה זה מספיק רק להצביע אל התודעה המושקטת כדי לזהות ולהגשים את טבע-הבודהה. בודהידהרמה דיבר על "השקטת התודעה" והפטריארך השישי דיבר על "תפישת טבע-העצמי". שניהם תמכו בזיהוי פשוט של המצב האמתי של הנפש, שהוא טוהר בלתי מזוהם. אך להצביע אל התודעה לא היה פשוט כמו שזה נשמע"
 
אחת השיטות שהם המציאו היה החוא-טו. זהו ביטוי המיועד לרכז את כל מחשבותינו על נקודה אחת, נקודה שקיימת ב"ראש" של התודעה המקורית שלנו, נקודה הנמצאת בדיוק לפני שמחשבה נכנסת לתודעת האגו שלנו. זוהי מחשבת "מקור".
שאלת החוא-טו הזו יכולה להיות מנוסחת בכל מני דרכים שונות, אך כולן מכוונות לשאלה בסיסית אחת, "מי אני?" (החקירה העצמית..).... ללא קשר לניסוח של השאלה, התשובה חייבת להימצא באותו מקום ממנו היא הגיעה: המקור, טבע הבודהה העצמי. האגו אינו יכול לענות עליה. "
 
זהו. כשהוא לא יכול לענות על השאלה זה הזמן לרדת. אבל רובינו לא יורדים. זה כל העניין ..