טקסים רבותי... טקסים!

TheBlueOne

New member
טקסים רבותי... טקסים!

באחד מלילותי מחוסרות השינה, במהלך שיחה רגילה לחלוטין עם ג'סטין (אתם יודעים.. אורגיות של פאגנים,סמים קלים ואלים שונים.. סתם
) שאלתי את ג'סטין את השאלה הכל-כך בנאלית שלי- "מה אתה עושה?" והוא כהרגלו עונה לי " מתכונן לטקס".
"מה?, כל יום אתה עושה טקס???" , "כן" השיב ג'סטין. "לשם מה כל יום אתה עושה טקס?, שוב פיספסתי ירח מלא כלשהו או חג שלא ידעתי עליו?" , "לא" ענה ג'סטין, "יש כוכבים, ירח וטבע- מה עוד צריך בשביל טקס?" (ויסלח לי ג'סטין אם שיניתי את הנוסח, אני לא ממש זוכר את המקור...) לאחר החלפת כמה שורות תמוהות עלתה בי התהייה- מהו טקס? הרי ברור לי שהטקס במשמעותו עבורי שונה במשמעותו מלג'סטין או ארי-אל או כל פגאן אחר... אבל מהי המסגרת? האם סתם לשבת בחוץ ולשאת תפילה לאלים על יופי הבריאה נחשב כטקס? או שמא טקס מוגדר לצרכי חגיגה או עשייה מאגית נטו? מהו הטקס שלכם? , תרגישו חופשי לשתף
 
טקס בשבילי...

מכיוון שבביתי אין אני יכולה לנהל טקס(דלת ארורה בלי מנעול...) אני מנהלת אותם בטיולים, נחמד לראות אותי שורפת כל מיני דברים(מקלות קינמון וכו') ומעלה תפילה, לפעמים אני סתם מתפללת לאלים ומבקשת הכוונה... את זה אני עושה בלילה שכולם הלכו לישון, אני מדליקה את מנורת המלח המגניבה שלי(שקיניתי בפולין...) ופשוט מדברת אליהם...
 
../images/Emo29.gif../images/Emo42.gif../images/Emo39.gif

השאלה מטרידה גם אותי, כיון שלא כל פעולה שנובעת מהשקפת עולם פגנית היא טקס, אבל טקסים "נחשבים", וגם אני רוצה לעשות דברים "נחשבים", כדי שיהיה לי מה להגיד לאנשים ששואלים אותי את השאלה הידועה: "ובמה זה מתבטא בחיי היומיום??" טוב, אולי הקצנתי קצת בתאור, אך דברי אינם הלצה גמורה. אני מעֻנין בטקסים משום לדעתי אם הם עשויים כהלכה, הם לכולים לבטא את התפעלותי וזקתי אל התופעות אותן הם מצינים; אך מכיון שמעטים הם הטקסים שגליתי/המצאתי והבנתי, עודני בשלב חפוש אחר טקסים שאני יכול לבצע ולהבין (להזדהות). למשל, אנו עומדים לפני שבועות, אשר הוא החג החשוב ביותר עבורי (לאו דוקא במשמעיותיו היהודיות), ואינני יודע מה לעשות (חוץ משירים רבים שאני כותב עליו), ואני מנסה ליצֹר טקס שיביע את משמעות החג עבורי. יש רעיונות? (לא לטקסים, אלא לאיך למצֹא..) בנוסף, אני חיב לצין שמאז הצטרפותי לפֹרום המהֻלל התקדמתי לכוון כמה טקסים שאני מאד מרֻצה מהם, כמו תפִלת ערב, בכוללת נֹסח שירי ואקט פֻלחני, ועוד, ועל כך תודה לכֻלם
 
../images/Emo12.gif

אף פעם לא הבנתי את המנקד. מצד אחד ברור כי הוא יודע היטב את דקֻיות הטקסט, ומצד שני אינני מבין מדוע הוא בוחר רק אחת מהאופציות שהטקסט מאפשר. לכן השערתי העקרית היא שהמנקד הוא ממֻנה מטעמכם, על מנת לקדש את הערך המערבי המתחנן כי לכל דבר תהיה משמעות אחת, יעוד ושיהיה נתן לְסַוְּגוֹ. אך כאמור זוהי השערה בלבד
 
למען האמת

גם לא הבנתי את הגשם. מישהו יכול להסביר לי את הגשם? וביחוד בפנת הרחובות מאפו ומוריה בחיפה.
 

Weirdi

New member
טקסים יומיים...

אני לא יודעת מה איתכם, אבל הטקסים שלי הם נורא פשוטים. כל לילה, בערך ב2 או 3 בבוקר אני יוצאת לטיול מאחורי הבית שלי (כן, יש לי יער מאחורי הבית:) יש לי מקום קבוע -מין בית על עץ שהיה פעם משמש לנרקומנים אבל הם נטשו את המקום לפני שנים, ניקיתי את המקום טיהרתי אותו וכל לילה אני יושבת שם , אם לא יורד גשם אני מביאה איתי נר לבן פשוט, ואני פשוט מתרכזת בסביבה שלי, עושה מדיטציה, ואם יש מטרה מסויימת שאני מנסה להשיג אני מתרכזת עליה. אני דרך כלל נשארת בפינה שלי שעתיים או שלושת לפעמים עד לזריחה. זה בערך כל מה שאני עושה... אני לא צריכה לעשות יותר מזה.. אני גם לא חוגגת ממש את החגים כי , למשל , את האביב חגגתי כשראיתי את החרקים הראשונים, הפרחים שלי האביב מתחילים לפרוח, את הריח הזה של אביב, הרוח החמימה הזאת שמודיעה על התקרבות חום... פעם בblue moon אני עושה טקס רציני, (סגירת מעגל וכו) אבל גם אלו די פשוטים אצלי... אני לא אוהבת את כל הציעצוע שיש מסביב לדברים האלו... :)
 

ToryMaster

New member
אמממם

הטקסים שלי... אני לא באמת מגדירה אץ עצמי כבת לדת מסוימת... לא משנה אני באופן כללי כל יום לפני השינה יושבת על אדן החלון כמה דקות ומתרכזת בלילה, סתם ככה, בשמיים, בכוכבים, בעץ הלימון הענק המדהים שצומח לנו בבוסתן מול החלון שלי.
 

Justin Angel

New member
אני אנסה להבהיר :)

דבר ראשון, לצטט אותי? מה עוד? להציב פסלים שלי עם 37 עמודים מסביב? ואם לא, אז למה לא? :) אני לא חושב שיש מאורע אחד שיותר חשוב ממאורע אחר, ולכן אני לא רואה שום צורך להגיד שאני עושה "טקס" לכבוד משהו ספציפי. אני לא רק חוגג את הלבנה המלאה, אלא את הקיום הכללי של הלבנה, ואת קיום כלל המחזור שלה, ובין שאר הדברים גם את השלב הספציפי שלה. אני לא חוגג את זה שהשמש נמצאת בהזנית, אלא בכלליות את הקיום שלה, את כל המצב של שינוי שחוזר על עצמו, וגם בין שאר הדברים גם את המיקום הספציפי שלה. אני לא חוגג את סוף או תחילת הקציר, אלא את קיומו הכללי, את היופי וההדר שבחזרה של מעגל שכזה וגם את השלב הנוכחי. אצלי, טקס לא צריך לכלול פיגיון, מעגל, שומרים של הצפון השלישי מימין, ארבע חמישיות של זימון פאנ' וכך הלאה. טקס הוא כל אקט שמוקדש ללעשות "Ohhhh... ahhhh... pretty". למשל אני מביט על הירח עד שהיא שוקעת באופק, על תהליך הופעת השמש מחדש, על זריחת הכוכבים מחדש כל לילה ולילה. לא צריך מאורע ספציפי בכדי לקיים טקס, אלא את לחגוג את העובדה את הכל.
 
ספציפיות

מענין שגשה הפוכה בדיוק מביאה להתנהגות דומה: אני לא מתרגש מקיום כללי של דברים (נניח הירח), אלא ממופעיו השונים, ומתפעל מכל מופע ביותר, לא דוקא מהתחלה, נקֻדת מִפנה או סוף. אני מודע ליחוד שלבים אלה. לכן יְדַוְּחוּ מכרי כמה "אהההה אוההה יפה מדי" אני אומר על כל מופע הירח (תמיד על המופע הנוכחי), על הפריחה (תמיד על מצבה הנוכחי) וכו', וחברי היטיב לתאר זאת בדמוי משיר שאלתרמן העלה על הכתב, והוא "הלילה סחרחר משיאים", כלומר כל רגע ורגע בלילה הוא "הכי" הוא, ולא שיש לילה שיא אחד (ב1:37:02 או משהו כזה).
 

L e s t a t

New member
אני, כפגני מסופוטמי-הלניסטי

מרגיש לעיתים צורך להגיש מנחות לאלים, לחגוג את חגיהם ולכבד אותם בתפילות יומיות. פעם בכמה זמן, אני קורא באֶנוּמַה אֶלִיש (מיתוס בריאת העולם הבבלי) בפרט ובמיתולוגיה בכלל (הן בבלית-כנענית והן יוונית). ראשי מלא הרהורים לגבי האלים והדת במשך היום. טקסי מיסטריות שמערבים אורגיות, עוד לא קיימתי, אבל אני עדיין מרגיש כמאמין טוב
בזמן האחרון, התחלתי להקדיש זמן לציור דמויות של דיוניסוס ומרדוך, שני האלים שאני מרגיש יותר מסור אליהם. אני עורך הן טקסי חגיגה והן טקסים מאגיים, בשניהם יש יסודות מאגיים, למרות שבזמן האחרון מצאתי פחות נוחות לקיום טקסים (הסבר יבוא במאמר העתיד לעלות בפורום מאגיה וכישוף). מקווה שזה טקס מספיק טוב
 

suki da yo

New member
בעיקר שכאין אף אחד בבית

כי אמא שלי תרים גבה אפילו על סתם נר דלוק. את החגים אני חוגגת, אבל, מאותה סיבה, באופן מאוד מצומצם. וכשיש לי משהו חשוב להגיד, אני פשוט אומרת את זה, בלי הרבה דברים מסביב.. למעשה אחדמהדברים שאני מחשיבה לטקס חשוב בכל התהליך שלי להיות, אני יודעת מה, מכשפה, או ויקנית, אני כרגע בדיון עצמי בנוגע להגדרות, זה לכתוב בספר הצללים. יש לי עט מיוחד, עפרון, מחק וסרגל, וכולם משמשים רק לספר הצללים, ויושבים בקלמר שקניתי למטרה הזו. יש לי גם דפים מיוחדים, וכשאני כותבת, זה הזמן שאני הכי קרובה למילים שאני כותבת, אולי אפילו יותר מכשאני אומרת אותן. והיות ולראות אותי כותבת זה לא מעורר חשד, זה אפילו משהו שאני יכולה לעשות כל הזמן.
 
כתיבה היא טקס גם בעבורי.

כתיבה היא האומנות שאני מרגיש הכי קשור אליה. יש בה איזה קסם וכוח - העברה של היקום שסביבי, של האלוהות ושל עמקי הנפש העמוקים ביותר, דרכי אל הדף. יש בזה אלמנט מאגי חזק מאוד בעיני. לכן גם הרבה מנושאי שיריי הם הירח, האלוהות, תופעות טבעיות שמתרחשות וכיו"ב. בעיני טקסים הם עניין קשה להגדרה. כל פעילות שאני עושה, בפרט אם יש בה אלמנט דתי כלשהו (וכמעט לכל פעילות שאני עושה יש אלמנט דתי כלשהו), יש טקסיות במידת מה. יציאה לטיול בטבע מדי כמה ימים; הרהור באלוהות/טבע (אין הרבה הבדל בין השניים) או פנייה אליה; חגיגת החגים, מצבי השמש ומצבי הלבנה; פעילויות אומנותיות שונות - כל אלה יכולים להחשב כטקסים "הרשמיים יותר" שלי.
 
אולי

עבורי כתיבה היא כה עקרית, עד שאינני רואה בה טקס.. אך אתמל הכנתי מסכת דבש, וזה היה טקס! (לא רק השמוש בה) אולי אפשר להתיחס כטקס לכתיבה עצמה, כלומר, הפעולה הפיסית, לא חבור השיר.
 
אני חושב שאנו שונים בכך.

אינני נוהג לחשוב לזמנים ארוכים על השיר שאני כותב. השיר פשוט "מגיע אליי" ואני רק מעביר אותו אל הדף. לכן גם הטקסיות שבכתיבה. ומהי מסכת דבש?
 
המנגינות ישנן, צריך רק למצֹא אותן

אמר פעם שם-טוב לוי. גם אני מרגיש שאיני "ממציא" את השיר, אלא שהוא שם לפני ואני מעלה אותו על הכתב, אך הוא לא מגיע אלי מיזמתו! אני צריך לעבד קשה כדי לגלות אותו, ואז עוד יותר קשה כדי לצרֹף אותו, כלומר - לחשפו במלֹאו. רציתי לבקש שתלמדני איך אליך הם מגיעים בעצמם, אבל נזכרתי שגם אלי מגיעים שירים מיזמתם.. מסכת דבש היא מתקן לנסך דבש, זה יכול להיות הרבה דברים. מסכת הדבש שיצרתי אתמל (אמנם לא כל-כך הצליחה, אבל היא הראשונה, הבאות תהיין יותר טובות!) היא צנצנת כדורית, אשר על המכסה מבפנים יש שבעה מטיפים (כמו נטיפים) מסֻדרים בצורת כַּוֶּרֶת, כלומר אחד במרכז וששה סביבו. כשהופכים את הצנצנת (כך שהמכסה יהיה כלפי מעלה) הדבש אמור לנטֹף מהמטיפים ולהצבר למטה. למעשה הוא נוטף מכלם יחד ולא בשבעה זרמים דקים כראוי, אך במסכה הבאה שאבנה אגדיל אותם.
 

hadaraviram

New member
מוסיקה!

בשבילי, אחד הטקסים הכי שווים הוא לנגן באחד החלילים שלי, או לרקוד לצלילי מוסיקה מופלאה.
 
למעלה