טוסברהינדא
New member
טקס השינה ../images/Emo29.gif
לפני טקס השינה אני מכבה כמעט את כל האורות בבית. אני מכסה את הילדים, מלטפת ומחבקת, מספרת להם סיפור ו/או משאירה סיפור מושמע בדיסק. טקס שינה הוא מאד חשוב. הוא מסמן לילדים את המעבר מהתרוצצויות היום לרגיעת הלילה. הוא מכין את הילדים לפרידה מההורים ומכין את ההורים לשחרור שלאחר הפרידה. טקס השינה הוא מאד חשוב. מומלץ בכל ספר נחשב ובכל מגאזין להורים. טקס שינה הוא מאד חשוב. לאמא, החשה שהיא מקיימת ציווי הורי קמאי. לא לילדים, כמובן, הממהרים לקום ולהמשיך להשתולל עם סיומו של הטקס, ולרוב כבר באמצעו. אבל כפי שהחילותי לספר, היום, כשחשתי בהתרופפות האנרגיות כיביתי את האורות לפני טקס השינה (טקס השינה אינו מתחיל בשעה קבועה כמובן, אלא תלוי באותה שניה של רצון טוב, בה מואילים הזאטוטים להירגע ולבוא להתרפק על אימם המתעלפת שעל הספה); וליטפתי, וחיבקתי, וסיפרתי, והשארתי, וח"וח (רק כשאני שומעת את נשימתם הרגועה של המתוקים אני מעזה להיחלץ מלפיתתם ונפנית לעיסוקי אני. הם מרגישים בתנועה המיקרוסקופית כמובן, ומתעוררים מיד וח"וח) עד לסוף הטוב. את האור לא מיהרתי להדליק מחדש, מחשש מיקרוסקופיה וגו', אך לפחות יכולתי לחזור ולהתרווח על הספה, וללגום מעט דיאט קולה מהכוס שנטשתי לפני שעות, לפני שהחל טקס השינה. ומה אומר לכם, מעולם לא היה טעמה של דיאט קולה משונה יותר. הדלקתי את האור. בין לבין, התווספו לכוסי, גם קצה שרוף של גפרור וגוש כחול של פלסטלינה.
* הוגש באדיבות לפורום, שהתלוננו בו שאין דיונים על הורות הומולסבית * ועכשיו אלך לי לישון. שכן, טקס השינה, כאמור, הוא חשוב מאד.
לפני טקס השינה אני מכבה כמעט את כל האורות בבית. אני מכסה את הילדים, מלטפת ומחבקת, מספרת להם סיפור ו/או משאירה סיפור מושמע בדיסק. טקס שינה הוא מאד חשוב. הוא מסמן לילדים את המעבר מהתרוצצויות היום לרגיעת הלילה. הוא מכין את הילדים לפרידה מההורים ומכין את ההורים לשחרור שלאחר הפרידה. טקס השינה הוא מאד חשוב. מומלץ בכל ספר נחשב ובכל מגאזין להורים. טקס שינה הוא מאד חשוב. לאמא, החשה שהיא מקיימת ציווי הורי קמאי. לא לילדים, כמובן, הממהרים לקום ולהמשיך להשתולל עם סיומו של הטקס, ולרוב כבר באמצעו. אבל כפי שהחילותי לספר, היום, כשחשתי בהתרופפות האנרגיות כיביתי את האורות לפני טקס השינה (טקס השינה אינו מתחיל בשעה קבועה כמובן, אלא תלוי באותה שניה של רצון טוב, בה מואילים הזאטוטים להירגע ולבוא להתרפק על אימם המתעלפת שעל הספה); וליטפתי, וחיבקתי, וסיפרתי, והשארתי, וח"וח (רק כשאני שומעת את נשימתם הרגועה של המתוקים אני מעזה להיחלץ מלפיתתם ונפנית לעיסוקי אני. הם מרגישים בתנועה המיקרוסקופית כמובן, ומתעוררים מיד וח"וח) עד לסוף הטוב. את האור לא מיהרתי להדליק מחדש, מחשש מיקרוסקופיה וגו', אך לפחות יכולתי לחזור ולהתרווח על הספה, וללגום מעט דיאט קולה מהכוס שנטשתי לפני שעות, לפני שהחל טקס השינה. ומה אומר לכם, מעולם לא היה טעמה של דיאט קולה משונה יותר. הדלקתי את האור. בין לבין, התווספו לכוסי, גם קצה שרוף של גפרור וגוש כחול של פלסטלינה.
