טראומה וחסימה ריגשית
שלום לכם. עברתי טראומה מינית, אני לא יודעת אם היא משמעותית, ולאחרונה המטפלת שלי אמרה שהטראומה היא הסיבה העיקרית לכך שאני חסומה ריגשית באופן קיצוני עם גברים (לא מינית).
רציתי לדעת מהן ההשלכות של טראומה מינית? זאת הייתה טראומה לא חמורה, האם זה אכן סובייקטיבי , שעל כל אחד זה משפיע שונה, ותופס את הטראומה אחרת?יכול להיות שאני מקלה בכך ראש? זה היה לפני המון שנים,לאורך גיל ההתבגרות ובצבא התפוצץ הסיפור, אני מסתכלת אחורה והיום תופסת את זה יותר בחומרה מבעבר. אולי כי קשה לתפוס שהבן אדם הקרוב אכן ככה? זה סיפור מסובך,המשפחה צידדה בי למעט אמא שלי, שניסתה להשפיע עליי שהוא אכן לא כזה. את הרוב אני לא זוכרת. זה היה תהליך, שהגיע לאיזשהוא שיא מסויים, אז השילוב של הכל ביחד כבר היה יותר מדיי.
ואיך ניתן בפועל להתמודד עם ההשלכות של הטראומה?
לגבי החסימות הריגשית, זה הורס לי את החיים, לא נותנת צ'אנס לאף בחור, הרגשה שזה גדול ממני ובלתי ניתן לפיתרון ומכניס אותי לחרדות אם מתחילה אינטרקציה מעבר, לכן זה הגיע למצב שפשוט לא מתחילה דברים. אני רוצה להתמודד עם כך, אבל כרגע זה מוביל אותי להתנהגות הרסנית, אני פשוט לא מסוגלת..וזה ככה יכול להימשך שנים, לא רוצה למצוא עצמי באותו מקום. יודעת שצריכה להתאמץ אבל ההרגשה שזה חזק ממני. כולן סביבי יוצאות עם בחורים, ובצדק, רק אני עם התירוצים. זה ממש מדכא אותי. כמה עוד אפשר להיות ככה?
אשמח לעצות,
תודה.
שלום לכם. עברתי טראומה מינית, אני לא יודעת אם היא משמעותית, ולאחרונה המטפלת שלי אמרה שהטראומה היא הסיבה העיקרית לכך שאני חסומה ריגשית באופן קיצוני עם גברים (לא מינית).
רציתי לדעת מהן ההשלכות של טראומה מינית? זאת הייתה טראומה לא חמורה, האם זה אכן סובייקטיבי , שעל כל אחד זה משפיע שונה, ותופס את הטראומה אחרת?יכול להיות שאני מקלה בכך ראש? זה היה לפני המון שנים,לאורך גיל ההתבגרות ובצבא התפוצץ הסיפור, אני מסתכלת אחורה והיום תופסת את זה יותר בחומרה מבעבר. אולי כי קשה לתפוס שהבן אדם הקרוב אכן ככה? זה סיפור מסובך,המשפחה צידדה בי למעט אמא שלי, שניסתה להשפיע עליי שהוא אכן לא כזה. את הרוב אני לא זוכרת. זה היה תהליך, שהגיע לאיזשהוא שיא מסויים, אז השילוב של הכל ביחד כבר היה יותר מדיי.
ואיך ניתן בפועל להתמודד עם ההשלכות של הטראומה?
לגבי החסימות הריגשית, זה הורס לי את החיים, לא נותנת צ'אנס לאף בחור, הרגשה שזה גדול ממני ובלתי ניתן לפיתרון ומכניס אותי לחרדות אם מתחילה אינטרקציה מעבר, לכן זה הגיע למצב שפשוט לא מתחילה דברים. אני רוצה להתמודד עם כך, אבל כרגע זה מוביל אותי להתנהגות הרסנית, אני פשוט לא מסוגלת..וזה ככה יכול להימשך שנים, לא רוצה למצוא עצמי באותו מקום. יודעת שצריכה להתאמץ אבל ההרגשה שזה חזק ממני. כולן סביבי יוצאות עם בחורים, ובצדק, רק אני עם התירוצים. זה ממש מדכא אותי. כמה עוד אפשר להיות ככה?
אשמח לעצות,
תודה.