טראומה - מהכיוון השני

טראומה - מהכיוון השני

יש לי חברה שחוותה התעללות מינית מצד בן משפחה. היום החברה כבר בגרה, עברה טיפולים, התגברה (פחות או יותר) ובנתה את חייה לעצמה. אבל - אז מגיע הדור השני. הבן של האיש המתעלל, בן 13 כרגע, גילה בתקופה האחרונה את הסיפור. הוא קשור לחברתי, וכעת מרגיש רגשי אשמה רבים בקשר לכך. ההורים של הילד (גרושים, גם בעקבות ה"סיפור") לא מאוד עוזרים לו, והוא חווה כעסים, התפרצויות זעם, והתנהגויות לא נורמטיביות נוספות. חברתי נורא רוצה לעזור לו, אבל העזרה שלה - סוחפת אותה חזרה למקורות הטראומה האישית, וגוררת רגרסיה קשה. אני מנסה לומר לה לעזוב את הילד לנפשו, אבל היא נחושה לעזור ויהי מה. איך יוצאים מהפלונטר?
 

לב אם

New member
כל הכיוונים כואבים

כל הכבוד לחברתך על שהיא מוכנה לעזור לילד למרות הכאב האישי שלה, במרבית המשפחות שחוות טראומה פנים משפחתית כזו, יש קרע בלתי הפיך, כאשר הנפגעים ו"תומכיהם" אינם יכולים להפגש עם הפוגע ולעתים קרובות גם מחרימים את מי שקשור אליו. אין דרך לצאת מהעניין בלי כאב ובלי קרע, אבל אנשים נפלאים כמו החברה שלך, שמוכנים לחבר את הקרעים ולסייע לדור השני - לבנו של המתעלל, הם אולי הסיכוי שמשהו טוב יקרה במשפחה, והקרע לא ילך ויחמיר, ילך ויתרחב ויצור עוד ועוד דורות פגועים. מה שאני מציעה לך הוא להיות הגב החזק והתומך, האוהב והמקבל, כדי לתת לחברה את הכוחות לעמדו במה שבחרה לעשות. לא לנסות להניא אותה מדעתה הנחושה, אבל כן לסייע לה להרפות כשה קשה לה, וכן לתת לה לאן לחזור כדי לחוש בטוחה ומוגנת. שולחת לה המון
חמים שלא תדע עוד כאב וצער
 
למעלה