היי אסף
אני לא רואה את עצמי ממליץ יותר מדי.
היא עברה חוויה שלדעתי, היא הקשה ביותר שאדם יכול לעבור.
באופן כללי, היא צריכה חיים חדשים, בסביבה תומכת (לאו דווקא ישירות במה שחוותה, אלא בה). אני מאמין שאם הייתה הולכת לסביבה שונה - ג'ונגל, מנזר, כפר נידח, שבט נוודים, או כל סביבה שאינה מערבית, היה לה קל להירפא.
ברמה של כאן -
היא צריכה להגיע למצב, בו היא מבינה מה היא קיבלה לטובתה מכל העניין. אז היא תהיה בריפוי שלם.
רק כשמבינים שמה שקרה קרה רק לטובתך ושבלעדיי מה שקרה לא הייתה מי שאתה, אז הריפוי שלם.
כשהריפוי שלם, בעצם, מבינים ש"מחלה" היא רק כותרת שיכלה להיות - "אימון", "שיעור", "שלב" וכו'.
איך מגיעים למצב הזה - ע"י טיפול, עשייה שמוציא מהעצמי, עשייה עם משמעות, או יצירה פנימית "חזקה", כפי שכתב ינוקא.
אבל אני ממש לא חושב שניתן לתת יותר מדי עצות....צריך לעשות משהו.