טראומה ממים

[אמי025]

טראומה ממים

שלום שמי אמירה ואני חוששת שעשיתי לבתי בת 1.10 חודשים טראומה ממים . אני ומשפחתי יצאנו לחופשב במלון בטבריה . שמה לקחתי את בתי לבריכה . אני עשיתי טעות וכמה דקות בודדות לאחר שנכנסה למים .לקחתי אותה למגלשה של הילדים הקטנים. בתי נבהלה כול כך שבמשך שלושה ימים שנסיתי להכניסה למים כדי להרגיעה היא צרחה כמו מטורפת. אז ויתרתי על בריכה איתה . חזרנו הביתה וחשבתי שהיא לא תפחד ממים בבית שלנו . הייתי בהלם כשעשיתי לה את האמבטיה בערב כרגיל היא השתוללה וצרחה . לקח לי חמי שעה להרגיע אותה עד שהיא התחילה לדבר באמבטיה . אפילו את הצעצוןעים שלה היא העיפה מהמים ודרשה שהוציא אותם מהאמבטיה . מה עשיתי ??? לא התכוונתי לכך ????. מה לעשות????? אני לא מסוגלת לראות אותה סובלת ככה ???? איך אני אתקן את הנזק ??????.. אני אוהבת אותה , היא אהבת חיי. תודה מראש אמירה

 

[עינת גבע]

הצטרפות והובלה.

אמירה שלום רב, אני מבקשת לצפור צפירת ארגעה. הילדה נבהלה קצת. נדמה לי שאת נבהלת הרבה. קורה שילדים נבהלים : מכלבים נובחים, ממדרגות נעות, מצפירה, מבלון שהתפוצץ ועוד. בתך נבהלה מהמים. מה דרוש כעת? להיות קשובים לה, להבין אותה, לגלות אמפאטיה, לא ללחוץ ולא להכריח אותה להיכנס למים. יש לתת לה לחוות חווייה מתקנת בהדרגה. תוכלי להעמיד אותה ליד הכיור לכבס בגדים של בובה. לתת לה גיגית קטנה עם מים ולהזמין אותה לעשות לבובה אמבטיה. תוך כדי, לדבר עם הבובה ולשמוע את תשובות ביתך: לבדוק האם נעים לבובה? מה הבובה רוצה? איך הבובה רוצה את האמבטיה? תוכלי להתקלח באמבטיה, היא תשב בחוץ ותצפה. היא תוכל לראות כמה נעים לך באמבטיה. הציעי לה להיכנס יחד איתך .... הרעיון מגולם בכותרת:"הצטרפות והובלה" ההצטרפות היא למקום הרגשי שלה וההובלה נעשית בהדרגה .המפתח להצלחה היא: סבלנות. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.