טרור של קטנטנים

[חגיתושתוש]

טרור של קטנטנים../images/Emo95.gif

אריאל מכירה את כל המוצצים שלה, וזוכרת איזה ציור יש על כל אחד. ערב אחד, אחרי שכבר השכבנו אותה לישון, היא ראתה שיש אצלה את המוצץ עם הפרה, אז היא נעדת וצועקת: "אבא, מוצצי דובי בקשה". אם זה לא טרור אז מה כן?

 

[Iris-1]

הילדה שלך יודעת מה היא רוצה ../images/Emo8.gif

חגית זה לא טרור זה שלטון. היא הכוח ואתם החיילים שלה. היא המפקדת עכשיו. מה לא ידעת?

 

[מירי,]

אבא!! מוצצי דובי!

בלי בבקשה ובלי... ואחרי שאבא מביא מוצצי דובי (טוב היא התרצתה ואמרה בבקשה) אבא מוצצי X ואח"כ Y ואח"כ ..... (ובשום אופן לא את כולם יחד אלא אחד אחד...)

 

[רותי ע]

ואצלנו יש שני מצבים

האחד-הדיקטטור: "אמא-מוצץ אדום!" "אמא-שבי!" וכך הלאה.. השני-חנה בבלי: "עידן הינה הבקבוק שלך", "תודה אמא" אמא עושה אפצ´י. עידן אומר מיד "לבריאות". תנחשו איזה מצב אהוב עלי

 

[החושף הנחשף לאהבה]

למה לא כל המוצצים אותו דבר?

אבל "בבקשה" זה יפה מאוד. נימוס תמיד עושה לחושף טוב.

 

[zimes]

כי כשצעירים, לא יודעים מה יהיה הלאה

וקונים, וקונים, ואז יש בבית ים של מוצצים, שאף אחד לא דומה לשני (למרות שקונים אותם בזוגות זהים).