טריגר??? <אין לי שמץ>

טריגר??? <אין לי שמץ>

"אבא.. אולי אני אסע אליך מחר <יום שבת> וניפגש?" אבא של שני: "באיזו שעה?" שני: בבוקר, לא יודעת בדיוק. אבא של שני: "אה, יכול להיות שאני לא אהיה כאן בגלל שאולי אני נפגש עם חברים". אולי. לא נקבע כלום. אולי. רבותיי וגבירותיי, זה התחיל. יש לו דברים יותר חשובים מלראות את הבת שלו שהוא לא ראה או דיבר איתה 3 ימים. אחח.. אבא נהדר יש לי. אם תהיתי מה יהיה, אז הנה התשובה , וקיבלתי אותה מהר מאוד. יותר מדי.. ומצחיק.. או שממש לא.. אמא שאלה אותו אם הוא יכול להחליף את הימים שהוא עם טל משני לראשון השבוע, כי היא חייבת לעבוד ביום ראשון. ענה לה, "נראה", לא משנה שאין הבדל בסדר יום שלו בימים אלה, הוא פשוט רוצה להראות לאמא שלי שהוא מחליט, לא משנה שיותר חשוב הבן שלו. ולאחי הגדול?? הוא בכלל לא סיפר שהוא עוזב. כלומר תאריך מדויק. שי הבין זאת אחכ. ואני עוד תהיתי................ שני. ככ כועסת..
 
שולחת לך חיבוק ענק!

(((((((((((שני))))))))) אממ... ובקשר למה שכתבת... ההרגשה הפנימית שלי היא שאם הוא לא נותן לכם את תשומת הלב שאתם צריכים, למה לטרוח לתת לו תשומת לב... אני יודעת שזה קשה כשמדובר באבא, אבל... ככה אני מרגישה. קשה לי להסביר את זה...
 
לקיפודה

את זאת את ואבא שלך הוא אבא שלך ולכן את לא חיבת לשאת בתוצאות ההתנהגות שלו וכדאי שתגידי לו שהוא לא יכול לפגוע באנשים ולצפות שהם לא יגיבו.את אדם בפני עצמך שבונה לו חיים משלו וגם לאבא שלך יש את החיים שלו שלא יכולים להיות העתיד שלך כי הוא את החיים שלו כבר חי אל תתני לו לקלקל לך. שלך חנה גונן
 

agness_666

New member
שניתוש

קודם כל תודה על ההודעה שלך מלמטה. חוצמזה, מסכימה עם חנה במאה אחוז, אבל מקוה שבכל זאת, דברים ישתנו לטובה. תראי מה שכולכם עוברים עכשיו זה לא קל, יתכן שאבא שלך פוחד שתראו אותו נשבר, יתכן שהוא זקוק לקצת זמן לבד, וכשהוא יתאושש הוא ינהג אחרת. ואולי לא. בכל מקרה, אני מקווה שהכל יסתדר לטובה, ומקווה שלא יפגעו בך יותר, זה לא קל כשההורים מתגרשים, לא קל באף גיל, אבל לפעמים (כמו אצל ההורים שלי) זה לטובה. בכל מקרה שולחת לך חיבוק ענקי אגנס
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שני יקרה

שומעת הרבה כעס בתשובה שלך. ומותר לך! זה אכן כואב כשאת מרגישה שאת לא בראש סדר העדיפויות ומלחמות של כוח חשובות יותר מאהבה של הורה לילדיו. אבל אולי דברים יכולים להתקיים במקביל? כלומר, הוא אוהב, ברקע, אך כרגע מאוד כעוס ומבטא את זה כמו שהוא מבטא?
 
אבא שלי..

אויי.. אבא שלי גרם לאחי הגדול לשנוא אותו.. אבא שלי.. לא מבינה אותו. והוא תמיד היה מרחף. אני מכירה אותו לפי איך שכולם מתארים אותו. לא נראה לי שאני מכירה אותו בעצמי. לפני כשנה עשיתי איתו שיחה רצינית, וחשבתי, שהנה הוא כבר לא מרחף. הוא כבר לא שוכח. יש לי אבא, ואני יכולה לדבר איתו. אבל הוא התחיל ללמוד, והוא חזר להיות כמו שהיה. ולפני כחודש, אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מתרחק. "שני. זה רק כי אני בבית. אני לא רוצה להיות כאן יותר בגלל המתח. לא נוח לי. זה לא קשור אליכם." אבל הנה. אפילו לא עבר שבוע, וכבר יש לו דברים חשובים יותר מבנו הקטן. מבתו. והוא עוד תוהה למה אחי הגדול עדיין שונא אותו. ועכשיו. שהוא אצל סבתא שלי. לא נוח לי לנסוע לשם. כי לא רוצה לראות אותו. רק אותה ואת סבא. וזו רק ההתחלה.....................
 
לקיפודה

נראה לי שאבא שלך צריך להיות קצת עם עצמו להחליט ולהחליט לאן החיים שלו זזים ומה חשוב לו באמת. שלך חנה גונן
 
אבא עושה את זה.

והוא מחליט ומתכנן כבר שנה שלמה, אבל הוא שוכח שלאחרים קשה. ולא רק הוא חשוב. ומנסים להזכיר לו, ומנסים לדבר איתו, אבל זה ממשיך הלאה. כמוהו.
 
לקיפודה

אבא שלך מזכיר לי אנשים שעד שהם מחליטים משהו ומבצעים אותו יוצאת הנשמה לעצמם ולכל מי שסביבם וזה בדרכ כלל מפני שעוד אין להם אומץ להודות שהמצב מחייב שינוי ותזוזה קדימה או שהם פשוט לא רוצים אז הם דוחים ודוחים.אז תני לו להתבשל במיץ של עצמו אפילו שזה אבא שלך אבל הוא כבר אדם מבוגר ובנתים תחיי את החיים שלך ותגידי לו אבא כשתחליט סוף סוף מה לעשות עם עצמך אז תודיע לי. שלך חנה גונן
 

Mאיה

New member
קיפודונת

קודם כל חייבת לציין שהתגעגעתי... קוראת את מה שאת כותבת ומבינה את מה שאת חשה, כ"כ מבינה... עם זאת, היום אני יכולה גם להביט בעיני הצד השני. אמרת שאבא שלך תמיד היה מרחף. אבא שלך כרגע עובר שינויים מאוד גדולים, שינוי מקום מגורים, שינוי סטטוס, חזרה לבית הוריו(שזה דבר קשה בפני עצמו)...שינוי הוא אחד הדברים הכי מפחידים וקשים. לפי דעתי, אבא שלך מאוד מבולבל...אני מזדהה כעת עם התחושה הזאת, חווה אותה מקרוב...השינוי הזה. אני מאמינה שהוא רוצה מאוד להיות שם בשבילכם ולא יודע איך לעשות זאת. חייו כעת הם מערבולת אחת גדולה וכתבת שהוא תמיד היה מרחף, אז תארי לעצמך מה התחושה שכל מה שהיה לך במשך המון שנים, כל מה שבנית כבר לא קיים יותר...הריחוף מתעצם- הוא בטח מרגיש באוויר, שום דבר כבר לא בטוח... לרגע אני לא מנסה להצדיק את התנהגותו, כי הוא בהתנהגותו גורם לילדיו להרגיש רע...אני חושבת שבעתיד הוא יתחרט על ההתנהגות שלו, אבל כעת הוא מאוד מבולבל...אולי הוא גם מפחד שהבלבול שלו יחדור לחיים שלכם, האי יציבות כעת בחייו- אולי הוא מנסה למנוע אותה מכם בעצם הריחוק... קחי את הזמן לעצמך, התמודדי עם השינוי שגם עוטף את חייך, והעניקי לעצמך כעת...כעת רק את חשובה! אבא שלך צריך את הזמן שלו ואת צריכה את שלך! אוהבת ומחבקת, Mאיה.
 
((((((((שניתוש))))))))))) ../images/Emo24.gif

אני מבינה שהשינוי מאד קשה לך, ואני מברכת על כך שאת מתפרקת כאן, בפורום. אני מקווה שתצליחי להתגבר על הקשיים, ולחזור (לנסות לפחות..) לשגרת חייך. אני שולחת לך חיבוקים מוחצים... מרגישה ילדה תסתכלי באיי סי..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שומעים היטב את הכאב שלך

מותר לך להתקומם, להרגיש כעס וצער, כי זה אכן מצב כזה, מצער ומכאיב. ועד שלא נותנים מקום לרגשות האלה, אי אפשר לעבור הלאה ולהרגיש רגשות אחרים, שיעזרו לשיקום העולם הפנימי שלך שכל כך פגוע היום. אז כל דבר בזמנו ועכשיו זה זמן הכעס. וזה בסדר.
 
למעלה