טריגר
אתם בטח תחשבו שאני פשוט לא נורמלית אחרי שהרגשתי כל כך אופטימית בימים האחרונים אחרי שהרגשתי שזהו זה נגמר ,מאחורי, עבר לי זה חוזר אלי... ניסיתי להעלות על הכתב את מה שאני מרגישה וזה מה שיצא: ואני עדיין לבד, למרות הכל איש לא שומע את קול הצעקה את קול הדממה בולעת את דמעותי אוספת את עצמי מרימה ראש וזוקפת חזה לעולם לא אתן לעצמי להישבר כדי לא לאבד את שפיותי לא לאבד את עצמי - א ו ת י שנים חלפו מאז והזיכרון מעומעם אך עדיין קיים ועכשיו לא יודעת למה, ומה הסיבה? הזיכרון רודף אותי, רודף אותי ללא רחם וממען לעזוב אני נמצאת בדרך ללא מוצא ללא סליחה וללא קבלה זה קרה לי זה קרה לי אני חייבת להודות זה קרה לי ואני אפילו לא מצליחה לבכות עצוב, לא??
אתם בטח תחשבו שאני פשוט לא נורמלית אחרי שהרגשתי כל כך אופטימית בימים האחרונים אחרי שהרגשתי שזהו זה נגמר ,מאחורי, עבר לי זה חוזר אלי... ניסיתי להעלות על הכתב את מה שאני מרגישה וזה מה שיצא: ואני עדיין לבד, למרות הכל איש לא שומע את קול הצעקה את קול הדממה בולעת את דמעותי אוספת את עצמי מרימה ראש וזוקפת חזה לעולם לא אתן לעצמי להישבר כדי לא לאבד את שפיותי לא לאבד את עצמי - א ו ת י שנים חלפו מאז והזיכרון מעומעם אך עדיין קיים ועכשיו לא יודעת למה, ומה הסיבה? הזיכרון רודף אותי, רודף אותי ללא רחם וממען לעזוב אני נמצאת בדרך ללא מוצא ללא סליחה וללא קבלה זה קרה לי זה קרה לי אני חייבת להודות זה קרה לי ואני אפילו לא מצליחה לבכות עצוב, לא??