מדובר בהרגל שקשה לשבור אותו
כמו כל הרגל אחר. ברגע שאת מחליטה לנסות לשנות אותו, את קודם כל צריכה להעלות את מודעותך להרגל, לנהל אחריו מעקב.נהלי יומן בו את רושמת בכל יום את הפעמים בהם לא הצלחת שלא לעסוק במריטת השיער ותתארי בקצרה כמה זמן זה ארך, מה היו הנסיבות שקדמו לזה ומה הרגשת או חשבת בזמן מריטת השיער. אולי תגלי איזה דפוס שתוכלי לנסות ולשבור אותו. למשל, אם את רואה שאת נוהגת למרוט את השיער בשעות מסויימות או בנסיבות מסוימות, תוכלי לנסות להפריע להרגל דרך פעילות אחרת בזמןזה שתסיח את דעתך. כשאת מרגישה בדחף לתלוש, את יכולה להתחיל ולהכניס מרווח של זמן בין הדחף לבין ההתנהגות ובזמן הזה לעשות לעצמך חושבים ולנסות להמנע מההתנהגות. אמרי לעצמך- כן , אני יכולה עכשיו למרוט את השיער, אבל אני לא רוצה כי זה הרגל מזיק שגורם לי סבל ויגרום לי לקרחות מכוערות ואולי לא הפיכות. נסי בכל פעם להאריך את הזמן שעובר בין הדחף להתנהגות. וגם אם נכנעת לדחף, נסי לעצור את המריטה כל פעם אחרי פחות ופחות זמן. בתהליך ההתמודדות הזו של שנוי ההרגל, את משנה את הכמיה של המח בצורה כזו שהדחף פוחת וההרגל לאט לאט נחלש ונעלם. בזמן ההתמודדות, קורה משהו, משתנה משהו, לתמיד. ההתמודדות עם הרגלים אינה קלה. טפול פסכולוגי יכול לעזור לך להבין ולהתמודד עם מצב הלחץ שמאחורי ההרגל וכן תוכלי לבחון מה יש בתלישת השיער שמרגיע אותך. האם זו הפעילות המונוטונית? האם התחושה של הגוף, של גבולותיו? או דבר אחר? טפול התנהגותי יכול לעזור לך להתמקד בהרגל עצמו ובנסיון ממוקד להגמל ממנו. לגבי תרופות ותופעה זו, אינני לצערי יודעת. בהצלחה מותק! אם הצלחת להוציא 100 או 90 (לא זוכרת) במבחן במתמטיקה, מה זה בשבילך להגמל מהרגל כזה? בהצלחה!
