טרילוגיית Born In חלק א´. "אשת אש".

מיה אחת

New member
טרילוגיית Born In חלק א´. "אשת אש".

טרילוגיית Born In, היא לטעמי הטרילוגיה הטובה ביותר של נורה רוברטס. רוברטס, כפי שיודעת (או לא יודעת) כל מעריצה שרופה של נורה, כותבת שני סוגי ספרים. רומאנים מגדריים, או באנגלית, Category Romance, שהם רומאנים-רומנטיים נטו לפי כל כללי הז´אנר. וFiction, כלומר, ספרות רגילה (ואני לא מתייחסת כאן לסדרת In Death שנורה כותבת תחת שם העט J.D Robb). את הרומאניים המגדריים שלה, כותבת רוברטס בעיקר כטרילוגיות. לרוב, היא מתמקדת בשלושה אחים או אחיות ממשפחה מסוימת, כשלכל דמות מוקדש ספר משלה. רוברטס, שהיא חצי אירית וחצי סקוטית, נוטה למקם לא מעט מהטרילוגיות שלה באירלנד, וטרילוגיית Born In, היא אחת מהטרילוגיות האיריות של נורה. (וזה המקום לציין שטרילוגית Born In התפרסמה גם בישראל, בהוצאת אור-עם, בשלושת הכותרים הבאים: "אשת קרח", "אשת אש", ו"אשת בושה".) הטרילוגיה מספרת את סיפורן של האחיות קונקנון, הגרות בקילמילהיל, כפר קטן במחוז קלייר. הספר הראשון בטרילוגיה Born In Fire, או "אשת אש" בעברית, מציג לנו את מגי קונקנון, בתם הבכורה של מייב וטום קונקנון. נישואיהם של מייב וטום הם תוצאה של רומאן חפוז, שהוביל להיריון בלתי צפוי. מייב, שתכננה לעצמה קריירה מפוארת, רואה בטום אחראי לכל צרותיה בחיים. מגי, תוצר האש החד-פעמית שבערה בין הוריה, גדלה בצל המערכת הזוגית המתפוררת של אביה ואמה. מערכת היחסים בין מגי למייב מתוחה ורוויית האשמות. מגי תולה במייב את האחריות למותו בטרם-עת של טום, ומאשימה אותה על כך שמררה את חייו. טום, מאידך, הוא אביה האהוב של מגי, ןהוא שדחף אותה לממש את כשרונה האמנותי הנדיר. ברבות השנים, הופכת מגי לאמנית זכוכית. היא חיה בבידוד יחסי בבית הקטן שלה בקצה הכפר, ומרוכזת בעיקר ביצירתה. רוגן סוויני, הגיבור, הוא סוכן אמנות ידוע, ובעליהן של גלריות וורלדוייד- המפורסמות בכל רחבי העולם. רוגן יפה התואר הוא בחור קלאסי, איש העולם הגדול, ובן למשפחה עשירה. רוגן שראה את יצירותיה של מגי והתפעל מכשרונה יוצא הדופן, רוצה להחתים את מגי על חוזה שיבטיח לו ולגלריות וורלדוויד בלעדיות על עבודותיה. לאחר שמגי טורקת את הטלפון בפרצופו פעם אחר פעם, רוגן יוצא בעצמו לקילמילהיל, לפגוש את האמנית הסרבנית. כפי שכולנו יודעות, חייהם של רוגן ומגי עומדים להשתנות לנצח. רוגן הקפדן והמתוחכם ומגי העקשנית, הפרועה ומלאת החיים, נמשכים זה לזו מהרגע הראשון. מובן שנדרש לנו כמעט ספר שלם עד שהשניים מתאחדים, אולם Born In Fire הוא ספר מרתק, מלא תהפוכות וכיפי מאוד. כמו בכל ספריה של רוברטס, הספר מלא בדמויות משניות שגונבות את ההצגה ודיאלוגים שנונים. קילמילהיל הוא כפר קטן ושובה לב, ורוברטס מצליחה להעביר את אווירת הכפר, כמו את חיי העיר הגדולה, בצורה מושלמת. אירלנד, ידידותיי, מעולם לא נראתה טוב יותר. מגי היא מהנשים האנרגטיות והחזקות יותר של רוברטס. יש לה נוכחות מחשמלת, היא חכמה, דעתנית, ועומדת על שלה. מגי היא דמות עם כח להזיז דברים. למרות שהיא וכחנית, גאה מאוד ועקשנית כפרד, אני אהבתי אותה. מדובר בסוג של גיבורות שאני בדרך כלל מעדיפה לקרוא. יש להן אישיות משלהן, הן לא הופכות לסמרטוט כל פעם שגבר חלומותיהן נמצא בסביבה, והן מלאות חיים. רוגן הוא גיבור מהטיפוס המסוגנן יותר. הוא פדנט משהו, מחושב ובעל קסם אישי. בניגוד לגיבורים אחרים, רוגן הוא לא איש של הצהרות מנופחות, והגבריות שלו היא אלגנטית ולא צעקנית ובוטה. כמו בלא מעט-רומאנים רומנטיים, הכימיה בין הגיבורים נסמכת על השוני ביניהם, אלא שרוברטס עושה את זה טוב במיוחד. לא מעט מבקרים, מחשיבים את Born In Fire לספר הטוב ביותר של רוברטס. דעתי היא אמנם שלרוברטס היו ספרים טובים יותר, אבל Born in Fire הוא בכל מקרה ספר מעולה בסוגו, ואחד מספרי החובה של הז´אנר. למי שיכולה, אני ממליצה לקרוא את הספר באנגלית. מי שלא מוצאת את הספר בספריה, יכולה להזמין את המקור האנגלי בסטימצקי. אחד הצדדים החזקים של נורה הוא אפיון דמויות באמצעות דיאלקט, ובתרגום העברי, מתפספס הדיאלקט האירי הנפלא שרוברטס כותבת בכשרון כה רב, שלא לדבר על מרבית הדיאלוגים השנונים וחידודי הלשון. ____________________________________________ בחלק ב´, סקירה על Born In Ice ("אשת קרח"), סיפורה של בריאנה קונקנון.
 
וואוו!! מה את? תוצר של האקדמיה?

מגדר, דיאלקט, אפיון דמויות, - אחותי, רדי טיפה אל העם. לא שאנחנו מפגרים אבל בכל זאת, פורום רומנטי - תהיי רכה איתנו.
 
אני דווקא אהבתי מה שהיא כתבה...

וזה שזה פורום לאחד מהז´אנרים ה"נחותים" יותר בספרות, זה לא אומר שהוא באמת כזה, או שמי שקורא אותו הוא נחות יותר.
 

זיו25

New member
נחות יותר.. חס וחלילה...

איפה עוד היום אפשר לכבוש את הראש בספר, ולהרימו עם עיניים לחלוחיות מדמעה שהחליקה לה על קצה הלחי? גם אני לא חושב שזהו ז´אנר נחות , עובדה שיש הרבה מאוד אנשים שאוהבים אותו. שלך, זיו.
 

pomelit

New member
../images/Emo45.gif על ההשקעה וההודעה המרתקת!

בסוף אני אמצא את עצמי חוזרת לז´אנר הזה...
 

זיו25

New member
אני כבר מקווה שתחזרי

ומיד לאחר סיום הפרק הראשון, את תרגישי כאילו לא עזבת מעולם... שלך, זיו.
 

מיה אחת

New member
הכי רחוק שיכול להיות ../images/Emo3.gif

תראי, אני יודעת ש"מגדר" נשמע רע, אבל זאת המילה היחידה שנראתה לי מתאימה להחליף את Category. "רומאן לפי קטגוריה" נשמע יותר טוב? -דיאלקט, לצערי, זו אחת המילים שחייבים להשתמש בהן כשבאים לתאר רומאן של נורה רוברטס באנגלית. -אפיון דמויות, מה רע? בעקרון, אני מאמינה שלא בכדי הומצא ז´ארגון מסוים להשתמש בו כשבאים לנתח ספר. העובדה שאני משתמשת בז´ארגון הזה לא הופכת אותי ליותר מתוחכמת, או את מי שלא משתמש בו לטיפש. זה עניין של נוחיות נטו. למרות שמי שלא מתעסק בניתוח ספרים וכיו"ב, מרגיש לפעמים כמו צופה מהצד כשהוא נתקל במונחים "מקצועיים" יותר, זו שפה שממש לא קשה ללמוד אותה, והיא מסייעת למי שרוצה לתאר סוגים מסוימים של כתיבה וכותבים.
 

pomelit

New member
מגדר = ג´נדר

התייחסות לתפקיד התרבותי, חברתי, כלכלי, אחר של כל אחד מהמינים, שאינו מושתת על מין. מילה מאוד מקובלת היום על מנת להתייחס לנשים, לאו דווקא כאל מישהי בעלת אברי רבייה מסוימים, אלא בעלת ייחוד תרבותי אחר.
 

מיה אחת

New member
נכון-

אבל המילה מגדר, מקורה במילה "הגדיר", (השורש ג.ד.ר- תחם, "גידר" נושא מסוים, שהפרדתו נתנה לו משמעות מיוחדת- משל עצמו) ומשמשת להגדרה של המינים, באמצעות ההבדלה איש מרעהו. אמת היא שהמילה משמשת בעיקר ע"מ להחליף את המילה ג´נדר, אבל לדעתי היא מתאימה גם במקום המילה Category בביטוי Category Romance. היינו, רומאנים לפי הגדרה ז´אנרית מסוימת, ומכאן: "רומאנים מגדריים".
 

MARTINI ROSSO

New member
כמה מייגעת את יכולה להיות....

את לוקחת את הסיפורת כמו רופא לפני ניתוח התקצירים שלך באורך כל הספר אם לא יותר... תרגעי קצת ותזרמי עם הקלילות.
 

pomelit

New member
צודקת.

יש הרבה מקום לקלילות בפורום, זה לא אומר שאסור לנסות להפעיל עוד כמה תאים.
 

זיו25

New member
חברים יקרים ויקרות

מיה העלתה על הרשת ניתוח מקסים ומושקע, ועל כך מוריד אני בפניה את הכובע. מי שלא נאה לו, שלא יקרא , אך הנני סמוך ובטוח שישנם אנשים רבים שדווקא יתעניינו מאוד בניתוח הזה, על כל ההשלכות שלו. מיה (בלי א), חזקי ואימצי. שלך , זיו.
 
אולי טעיתי - אולי הגזמתי בתגובתי

כאחת שנמאס לה מעוקצנות ושליליות אני לעיתים נסחפת אליה. לא התכוונתי להשמיץ את הניתוח שלך אלא יותר לקבל מקסימום בהירות במינימום טקסט. את נשמעת מקצועית אז אולי תעזרי לי בשאלות הבאות: 1. האם ספריה של עירית לינור נחשבים לרומן רומנטי? 2. האם חובה - סופטוב בז´אנר (שימי לב, ז´אנר!) הזה? 3. האם תוכלי להסביר לי כל זאת בפחות מעשרים שורות? (אתגר?) להתראות
 

מיה אחת

New member
למה לקצר כשאפשר להאריך.

אז ככה: 1.בישראל, ספריה של עירית לינור נחשבים לרומנים-רומנטיים. אמנם, אין תנ"ך שקובע מהו רומאן רומנטי ומה לא, אבל לדעתי לינור כותבת רומאנים "רגילים", שיש בהם צד רומנטי (ז"א, מערכת יחסים בין גיבורה לגיבור). רומן רומנטי "אמיתי" (שוב, אין תנ"ך), בנוי לפי נוסחה מסוימת (אולי פעם אנסה להגדיר אותה), בנאלית מאוד, וספריה של עירית לינור אינם עונים על הנוסחה הזו. 2. חובה סופטוב (אחרת זה לא ימכור). רומן רומנטי הוא ז´אנר אסקפיסטי. על מוות אפשר לקרוא בעיתונים, לא צריך לקנות ספר שלם בשביל זה. 3. אני לא מבינה למה לפתוח פורום מסוים כשאסור לדון בנושא הפורום באריכות. אני חושבת שצריך לפתוח למענך פורום מיוחד: "פורום הרומן הרומנטי עם הודעות שלא יעלו על עשרים שורה". תראי- אין לי בעיה שלא אוהבים את הגישה שלי. גם אני לא אוהבת גישות מסוימות. יש לי בעיה עם מי שחושב שבגלל שאני רצינית מדי, "מתחכמת" מדי ומאריכה מדי, אין לי ולגישה שלי זכות קיום בפורום. כמו שאני לא מנסה לבטל את קיומן של גישות ותפיסות נוספות, הייתי רוצה להתקבל כמו שאני. אין חובה לקרוא אותי, ואין חובה לאהוב אותי, אבל כן יש לתת לי, ולגישה שאני מייצגת, לגיטימציה.
 

זיו25

New member
יש זכות קיום לגישה שלך,

בדיוק כמו שיש זכות קיום לכל גישה אחרת כאן בפורום, כל עוד היא עומדת בדרישות המינימליות של הפורום. גישתך בהחלט מתקבלת. נקודה. שלך, זיו.
 
למעלה