טרילוגיית Born In, חלק ג´ ואחרון.
משך עשרים ושמונה שנים, ידעה שאנון בודין מהי ומיהי. שאנון, בתם היחידה של קולין ואמנדה בודין, היא גרפיקאית מוכשרת, אישה עצמאית המסוגלת לדאוג לעצמה, יש לה כסף, תחכום ומערכת יחסים לא מחייבת עם שותף לעבודה. הספר נפתח על ערש מותה של אמנדה. אמנדה, המרגישה שסופה קרב, יודעת כי עליה למלא את חובתה האחרונה, ולספר לשאנון את האמת על מוצאה. ברגעיה האחרונים, אמנדה מספרת לשאנון כי האיש אותו חשבה לאביה, איננו אביה האמיתי, וכי למעשה, שאנון היא פרי אהבתה הטראגית לאדם נשוי; טום קונקנון. עולמה של שאנון מתהפך. לא רק שכל הדברים בהם האמינה בכל לבה עומדים כעת בספק, אמה האהובה אמנדה, מתה, והשאירה אותה לבדה בעולם. המכתב הבלתי צפוי מאחותה למחצה שבאירלנד, תופס את שאנון בלתי מוכנה. בהחלטה אימפולסיבית, מחליטה שאנון להיענות להזמנתה של בריאנה ולטוס לחופשה באירלנד. המפגש בין מגי ובריאנה קונקנון, לאחותן למחצה, הוא מתוח ורווי האשמות. לשלוש ידרש זמן ארוך על מנת להכיר בקשר שביניהן, ולהפוך למשפחה אחת גדולה ומאושרת. ובינתיים זה בדיוק הזמן הנכון להכיר לשאנון את אהבת חייה. האחד והיחיד בשביל שאנון, הוא לא אחר מאשר מרפי מולדון, איכר בעל נפש של משורר, ובמקרה, חבר קרוב של האחיות קונקנון. נכון שאת גריי אהבתי יותר, אבל מרפי הוא כנראה הגיבור הרומנטי המושלם. מצד אחד הוא איכר, אוהב את אדמתו ומדבר עם הסוסים שלו, קשוב לטבע ולאמא אדמה, ומצד שני, אדם משכיל, משורר בנפשו, מכונאי בחסד.. אממ.. יפה להפליא (שכחתי משהו?), בעל נימוסים מיושנים ורומנטיים, אוהב ילדים, תינוקות וחיות מחמד.. קשוב, רגיש, רומנטי, רהוט.. חתיך.. נו, מה עוד אפשר לרצות. מרפי הכה מושלם, בהחלט גורם לשאנון, שהיא דמות עגולה ומתוסבכת (כפי שדמות ספרותית אמורה להיות), להיות מעוררת אנטגוניזם. בשביל מרפי, זו אהבה ממבט ראשון. שאנון היא האישה שראה בחלומותיו, ואין לו ספק שהוא עומד לשאת אותה ולחיות איתה בעושר ובאושר עד עצם היום הזה. שאנון, עירונית מבטן ומלידה, קצת יותר סקפטית בקשר לכל העניין. האם יצליח מרפי לשכנע את שאנון כי הוא הוא הגבר שציפתה לו כל חייה? האם שאנון תבין שמקומה, בעצם, הוא עם מרפי, באירלנד? ומה יש למייב קונקנון להגיד על כל זה? כל זאת ועוד, בספרה של נורה רוברטס Born In Shame, או בעברית, "אשת בושה". "אשת בושה" הוא הנורה רוברטס הראשון שקראתי בעברית, ובהחלט לא פתיחה מלהיבה מדי לרומאן הלוהט שאני מנהלת עם רוברטס מאז "תעתועים קורצים". מצד אחד, הספר סובל מתרגום נוראי, ומצד שני, לא מדובר ברומאן-רומנטי במלוא מובן המילה. שאנון היא דמות קשה, מתוסבכת כואבת ומבולבלת, שמאוד קשה לבלוע. בהחלט לא הדמות שמתחבבת על הקורא בשניה הראשונה. היחס שלה לאחיותיה, במיוחד לברי המתוקה ש, נו, משתדלת כל כך, יכול פשוט לעלות על העצבים. לא מדובר בגיבורה שנתקלים בה לעיתים קרובות ברומן-רומנטי. את הצד המתוק והרגיש, שאנון מחביאה טוב טוב מתחת למעטה של ציניות מתוחכמת, ולוקח לה די הרבה זמן להתאפס על עצמה. הספר הוא איטי יותר מקודמיו, ויש בו, ללא ספק, פחות תפניות. סיפור האהבה בין שאנון למרפי הוא סיפור אהבה קלאסי, אפוף מסתורין, מיסטיקה וחידות מהעבר הרחוק. אני באופן אישי אהבתי את התוספת הזו, שהעשירה מאוד את מערכת היחסים הטיפוסית משהו (טיפוסית לז´אנר, כמובן) של מרפי ושאנון. Born In Shame שהוא הספר השלישי בטרילוגיית Born In, מחזיר אותנו למחוזות מוכרים ולדמויות אהובות. אני לפחות, שייכת לסוג הקוראים שאוהבים לדעת "מה קרה אחר-כך". קוראות שמרגישות כמוני, תשמחנה לדעת שבטרילוגיות שלה, רוברטס לעולם לא מזניחה את גיבורות הספרים הקודמים. הייתי מדושנת עונג לקרוא על נישואיהם הפורחים של האחיות קונקנון, והיה לי כיף לראות שוב את הדמויות שהתחבבו עלי בBorn In Fire ובBorn In Ice ("אשת אש" ו"אשת קרח"). כמו קודמיו, Born In Shame הוא ספר כיפי, מותח ומצחיק, ואני ממליצה עליו בחום לכל חובבות הז´אנר וחובבות נורה בפרט. הטרילוגיה היא נקודת פתיחה לא רעה בכלל לנורה רוברטס, וגם נקודת פתיחה מצוינת לקוראות רומאן-רומנטי. הלכתי לטייל באתר של הוצאת אור-עם, שמציע למכירה את "אשת קרח" ו"אשת "בושה", וקוראות האנגלית תוכלנה להשיג את שלושת הספרים בamazon.con. קריאה נעימה.
משך עשרים ושמונה שנים, ידעה שאנון בודין מהי ומיהי. שאנון, בתם היחידה של קולין ואמנדה בודין, היא גרפיקאית מוכשרת, אישה עצמאית המסוגלת לדאוג לעצמה, יש לה כסף, תחכום ומערכת יחסים לא מחייבת עם שותף לעבודה. הספר נפתח על ערש מותה של אמנדה. אמנדה, המרגישה שסופה קרב, יודעת כי עליה למלא את חובתה האחרונה, ולספר לשאנון את האמת על מוצאה. ברגעיה האחרונים, אמנדה מספרת לשאנון כי האיש אותו חשבה לאביה, איננו אביה האמיתי, וכי למעשה, שאנון היא פרי אהבתה הטראגית לאדם נשוי; טום קונקנון. עולמה של שאנון מתהפך. לא רק שכל הדברים בהם האמינה בכל לבה עומדים כעת בספק, אמה האהובה אמנדה, מתה, והשאירה אותה לבדה בעולם. המכתב הבלתי צפוי מאחותה למחצה שבאירלנד, תופס את שאנון בלתי מוכנה. בהחלטה אימפולסיבית, מחליטה שאנון להיענות להזמנתה של בריאנה ולטוס לחופשה באירלנד. המפגש בין מגי ובריאנה קונקנון, לאחותן למחצה, הוא מתוח ורווי האשמות. לשלוש ידרש זמן ארוך על מנת להכיר בקשר שביניהן, ולהפוך למשפחה אחת גדולה ומאושרת. ובינתיים זה בדיוק הזמן הנכון להכיר לשאנון את אהבת חייה. האחד והיחיד בשביל שאנון, הוא לא אחר מאשר מרפי מולדון, איכר בעל נפש של משורר, ובמקרה, חבר קרוב של האחיות קונקנון. נכון שאת גריי אהבתי יותר, אבל מרפי הוא כנראה הגיבור הרומנטי המושלם. מצד אחד הוא איכר, אוהב את אדמתו ומדבר עם הסוסים שלו, קשוב לטבע ולאמא אדמה, ומצד שני, אדם משכיל, משורר בנפשו, מכונאי בחסד.. אממ.. יפה להפליא (שכחתי משהו?), בעל נימוסים מיושנים ורומנטיים, אוהב ילדים, תינוקות וחיות מחמד.. קשוב, רגיש, רומנטי, רהוט.. חתיך.. נו, מה עוד אפשר לרצות. מרפי הכה מושלם, בהחלט גורם לשאנון, שהיא דמות עגולה ומתוסבכת (כפי שדמות ספרותית אמורה להיות), להיות מעוררת אנטגוניזם. בשביל מרפי, זו אהבה ממבט ראשון. שאנון היא האישה שראה בחלומותיו, ואין לו ספק שהוא עומד לשאת אותה ולחיות איתה בעושר ובאושר עד עצם היום הזה. שאנון, עירונית מבטן ומלידה, קצת יותר סקפטית בקשר לכל העניין. האם יצליח מרפי לשכנע את שאנון כי הוא הוא הגבר שציפתה לו כל חייה? האם שאנון תבין שמקומה, בעצם, הוא עם מרפי, באירלנד? ומה יש למייב קונקנון להגיד על כל זה? כל זאת ועוד, בספרה של נורה רוברטס Born In Shame, או בעברית, "אשת בושה". "אשת בושה" הוא הנורה רוברטס הראשון שקראתי בעברית, ובהחלט לא פתיחה מלהיבה מדי לרומאן הלוהט שאני מנהלת עם רוברטס מאז "תעתועים קורצים". מצד אחד, הספר סובל מתרגום נוראי, ומצד שני, לא מדובר ברומאן-רומנטי במלוא מובן המילה. שאנון היא דמות קשה, מתוסבכת כואבת ומבולבלת, שמאוד קשה לבלוע. בהחלט לא הדמות שמתחבבת על הקורא בשניה הראשונה. היחס שלה לאחיותיה, במיוחד לברי המתוקה ש, נו, משתדלת כל כך, יכול פשוט לעלות על העצבים. לא מדובר בגיבורה שנתקלים בה לעיתים קרובות ברומן-רומנטי. את הצד המתוק והרגיש, שאנון מחביאה טוב טוב מתחת למעטה של ציניות מתוחכמת, ולוקח לה די הרבה זמן להתאפס על עצמה. הספר הוא איטי יותר מקודמיו, ויש בו, ללא ספק, פחות תפניות. סיפור האהבה בין שאנון למרפי הוא סיפור אהבה קלאסי, אפוף מסתורין, מיסטיקה וחידות מהעבר הרחוק. אני באופן אישי אהבתי את התוספת הזו, שהעשירה מאוד את מערכת היחסים הטיפוסית משהו (טיפוסית לז´אנר, כמובן) של מרפי ושאנון. Born In Shame שהוא הספר השלישי בטרילוגיית Born In, מחזיר אותנו למחוזות מוכרים ולדמויות אהובות. אני לפחות, שייכת לסוג הקוראים שאוהבים לדעת "מה קרה אחר-כך". קוראות שמרגישות כמוני, תשמחנה לדעת שבטרילוגיות שלה, רוברטס לעולם לא מזניחה את גיבורות הספרים הקודמים. הייתי מדושנת עונג לקרוא על נישואיהם הפורחים של האחיות קונקנון, והיה לי כיף לראות שוב את הדמויות שהתחבבו עלי בBorn In Fire ובBorn In Ice ("אשת אש" ו"אשת קרח"). כמו קודמיו, Born In Shame הוא ספר כיפי, מותח ומצחיק, ואני ממליצה עליו בחום לכל חובבות הז´אנר וחובבות נורה בפרט. הטרילוגיה היא נקודת פתיחה לא רעה בכלל לנורה רוברטס, וגם נקודת פתיחה מצוינת לקוראות רומאן-רומנטי. הלכתי לטייל באתר של הוצאת אור-עם, שמציע למכירה את "אשת קרח" ו"אשת "בושה", וקוראות האנגלית תוכלנה להשיג את שלושת הספרים בamazon.con. קריאה נעימה.