"טרי-פתונג!"... "יבוא!"..

Yuvalenko

New member
"טרי-פתונג!"... "יבוא!".. ../images/Emo3.gif

כמה מילים אתם מכירים שחלה בהן תופעת הטריפתונג?... דוגמאות - בית, קיץ.. מישו כאן יודע ויכול לנתח לי את הטריפתונג החל במקור העתיק שלו?
 

אִיתַי

New member
שלום לך ../images/Emo24.gif

שלום שלום, יובל. המון זמן שלא ראיתי אותך כאן בפורום. לאן נעלמת?
בקשר לטריפתונג ולכיווץ טריפתונג - ידוע לי רק שמדובר בתופעה שנפוצה מאוד בגזרת נחי לה"פ י'/ה' (נל"י/ה) ומתרחשת בסוף המילה. אינני יודע על הטריפתונג מעבר לזה, ואשמח מאוד אם יאירו את עיניי. בנוגע לדוגמות שהבאת כאן, "בית" ו"קיץ" - בדקתי אותן, ולעניות דעתי, אין בהן טריפתונג אלא פירוק דיפתונג לשתי תנועות. כלומר: *בַּיְת -> בַּיִת (במקום כיווץ הדיפתונג, אשר מתרחש רק בסמיכות של מילים אלה: "בֵּית-"). אולם מכיוון שאין לי פרטים נוספים על הטריפתונג, אינני בטוח בצדקת דבריי.
 

Yuvalenko

New member
אני אגיד לך מה -

אני זוכר בוודאות את המורה הפנאטית שלי ללשון אומרת לי שבית זה טריפתונג, שזה בא מהמילה השומרית העתיקה (או משו כזה) "בֻיֻתֻ", דבר מפחיד לכל הדיעות.
אבל עכשיו הזכרת לי אכן את נל"י/נל"ה כדוגמת - "בנה" שהיה "בַנַיַ" בצורת המקור. 3 תנועות שהתכווצו ל2. עכשיו צריך את המומחים, לא?
 

אִיתַי

New member
../images/Emo13.gif

היי יובל, לפי ספר הלשון שברשותי, אין זכר לטריפתונג ב"בית". גם אני שמעתי את המילה "בנה" כדוגמה למילה שהתרחש בה כיווץ טריפתונג (אכן, מהצורה "בַנַיַ"). אבל הכי טוב שנחכה למומחים (לאן נעלמו כולם לאחרונה
). ובהזדמנות זו - נוספו מאמרים (
) לפורום.
 

donatela

New member
ולהדיוטות ביננו

נא להסביר את הקללות הנזכרות לעיל
 

אִיתַי

New member
היי דונטלה

"כיווץ דיפתונג" הוא תופעה לשונית בגזרת נפי"ו (נחי פה"פ י' או ו'). לדוגמה: *מַיְשִיר -> מֵישִיר. "טריפתונג", לעומת זאת, זה כבר "סיפור" אחר, ונכון לעכשיו - לא כל כך ברור...
 

baleful

New member
לגבי ה"טריפתונג"

מצטער שאני מתפרץ כך, אבל איתי צודק! הדוגמאות שניתנו (של "בית" למשל) הן דוגמאות של דיפתונג. מדובר בשתי תנועות ולא שלוש. לא ידוע לי על קיומו של "טריפתונג" בעברית (ובכלל בשפות אחרות). אני דווקא אוהב תופעה אחרת לגמרי, הקשורה לקלאסטרים של עיצורים, וכמעט שאינה קיימת בעברית. היא קיימת למשל בצ'כית במילה : prst... כן, כן... אין שום תנועה - תנסו להגות את זה, נראה אתכם!!
תנסו לחשוב על קלאסטריי עיצורים בעברית, ותגידו לי אם מצאתם משהו... (אגב, איתי, הבטחתי לכתוב הודעה! אז אם אני מבטיח, אני מקיים!)
 

אִיתַי

New member
ברק../images/Emo70.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo141.gif

אני מאוד שמח שבאת לפורום!
תודה על ההודעה, ואתה מוזמן לכתוב כאן יותר.
 

Yuvalenko

New member
לגבי צבירי ("קלאסטרי-") עיצורים -

יש הבדל גדול בין צבירי עיצורים בשפות לועזיות לבין כאלה בשפה העברית. העברית ישנן 5 אימות קריאה ועיצורים רבים, המנוקדים בניקוד שמחליף למעשה את אותיות התנועה שבשפות אחרות. בשפות כמו צ'כית, רוסית, אנגלית, הולנדית ועוד, התנועות הן אותיות ממש, ולכן ככל שנמצא יותר עיצורים ברצף, כך יגדל הסיכוי שנמצא גם תנועה בדרך. בספר השיאים של גינס מצויה המילה עם רצף העיצורים הגדול ביותר בעולם. לא זכור לי כמה ובאיזו שפה האמת. שווה לבדוק שוב.. כמו כן כתוב שם על המילה הארוכה ביותר (מילה בשבדית אם זכור לי נכון, 120 אותיות או משו כזה..) וכו אנקדוטות מענינות נוספות. זה מוביל אותי לדבר אחר שרציתי להעלות כאן לא מזמן - חידה למומחים!
מי יודע לומר לי מהו רצף האותיות הזהות הגדול ביותר בעברית, ובאיזו/אילו מילה/ים הוא קיים? *לא ניתן להחשיב את אותיות השימוש כמילים. אותו הדין לגבי מוספיות, וכל אות שלא קשורה ישירות למילה.
 

אִיתַי

New member
שאלה מעניינת וקשה

לדעתי, זה בטח שילוב של ו' עיצורית וחולם מלא או שורוק. הימור שלי: השם "ווווה" (vova) בכתיב מלא. אבל זה לא ממש בעברית, אז אני משאיר את השאלה למישהו אחר...
 

Yuvalenko

New member
איתי היקר (וכל המתחכמים למיניהם)

אכן מילים כמו "חחחחחחחחח.." ו"ממממממממ......" אינן מילים רשמיות. מצטער!
גם לא "ששששש...", אגב...
 

Yuvalenko

New member
אני אתן רמז קטן -

קיימות כמה מילים המכילות רצף אותיות זהות חריג. ישנה מילה הקיימת בעברית של ימינו. וישנן שתי מילים שאני יודע עליהן, שככל הנראה לא תמצאו במילון אבן שושן. לדעתי הן אינן בשימוש כיום, אך הן כן יימצאו בספרי עברית אחרים... (לא אומר איזה!)
 

אִיתַי

New member
לא ../images/Emo13.gif

כיווץ דיפתונג מתרחש (בד"כ) דווקא במילים המשתייכות לגזרת נפי"ו, כלומר פה"פ היא ו/י.
 

אִיתַי

New member
כיווץ דיפתונג

היי לך, דיפתונג (= דו תנועה) הוא תנועה ואחריה ו' או י' בשווא. בשל קשיי הגייה התכווץ הדיפתונג לתנועה אחת ארוכה (לפי התהליך שנכתב כאן למעלה). כיווץ הדיפתונג חל בפעלים (בגזרת נפי"ו) - אולם לא רק בפעלים. הוא חל גם בשמות עצם (*תִּיְנוֹק -> תִּינוֹק), וגם לאחר אותיות השימוש (*וְיְרִיחוֹ -> וִירִיחוֹ). במקרה של "בית", כייוץ הדיפתונג מתרחש רק בצורת הסמיכות (בֵּית-), ואילו צורת הנפרד עברה פירוק של הדיפתונג לשתי תנועות (כפי שנכתב בהודעות שמעליי). כמו כן, ישנן מילים בהן נותר הדיפתונג על כנו, ולא התכווץ: "לִיְלָה", "קַיְטנה" ועוד.
 

donatela

New member
שאריות מתקופת התיכון...

אני זוכרת שה-ע או ח בסוף מילה שלא קודמת להן תנועת A ומקבלות תנועה נקראו דיפתונג, לדוגמא: פותח, שומע וכו... תמיד חשבתי שזה זה....
 

אִיתַי

New member
../images/Emo22.gif פתח גנובה

דונטלה, התופעה שציינת כאן נקראת "פתח גנובה" (או "פתח גנוב", תלוי מי נגנב
), ואכן חלה באותיות: ה', ח', ע', כאשר הן מופיעות בסוף מילה, אחרי תנועה שונה מ- A.
 
למעלה