טוב יקירותיי, הדאגתן אותי מאוד...
אני חייבת לומר, שלא תיארתי לעצמי שאתן נוסעות כל כך הרבה בטרמפים. ויש משהו שרציתי בכל זאת להגיד. זה נכון שאתן לא מחפשות להיפגע כשאתן מרימות את היד לתפוס טרמפ, אבל יש גם את הצד השני. ובצד השני נמצאים אנשים, לא מעטים בכלל, שרוצים לראות במעשה הזה של תפיסת הטרמפ - הזמנה למין. וזה לא ממש קשור למה אתן חושבות או רוצות או מעדיפות באותו רגע, אותו אחד שרוצה לפרש כך את המעשה הזה של כניסה למכונית של גבר זר, יפרש את זה כך וגם ינסה לממש את האפשרות להשיג מכן מין, בלי ממש להתרשם מה"לא" שמגיע אחר כך. בעולם אידיאלי כמובן נחיה כולנו בשיתוף פעולה ויהיה ברור שאם יש אדם מכל מין, גיל או גזע צריך טרמפ, אז ברור לכל שהוא רוצה טרמפ ולא יראו בזה שום דבר מעבר, ולא יפרשו את המעשה הזה כהזמנה למין מזדמן. אבל אנחנו חיים בעולם שרחוק מאוד מלהיות אידיאלי ונראה לי חבל לחנך אותו בדרך הזו דווקא, על חשבונכן, כי אני לא בטוחה שהוא ממש מתחנך. ומה לעשות שלפי שעה, התפקיד של לשמור עליכן, הוא באחריותכן ולא באחריות הנהגים שמעלים אתכן על הטרמפ. ויש עוד צד כאן - ההורים שלכן. נראה לי לפחות כאמא, שהייתי נותנת לבת שלי די כסף כדי שלא תיאלץ לקחת טרמפ והייתי כן נוסעת להביא אותה ולהחזיר אותה או מסכמת משהו עם ההורים של החברים שאליהם היא נוסעת, מתוך נכונות להחזיר להם טובה, שהם וודאי יזדקקו לה גם לפי אותו הגיון. כך שאפשר לתת לעוד אנשים, שבאמת רוצים בטובתכן, לדאוג לכן קצת... נכון שזה קצת לא נעים לבקש, אבל זה הרבה הרבה הרבה פחות נעים, לכן בטח אבל גם להורים שלכן, להתמודד עם מה שקורה במידה ומשהו באמת התרחש. מה עושים אז ההורים עם כל החרטה והאשמה על זה שלא טרחו להסיע אתכן או לדאוג לכן להסעה?