טרמפיסטית

דנה אז

New member
טרמפיסטית

היום בבוקר לקחתי טרמפ אישה מבוגרת, מהדור הישן פשוטה, חמה, טובת לב...
התנהלה ביננו שיחה נעימה. היא כמובן התלהבה מהילדה שנסעה איתי, ובמהלך השיחה שאלה: "כמה ילדים עוד יש לי בבית?" לרגע נדרכתי ועניתי שאין יותר.
היא שאלה, אמרה: אז כדאי לכם שיהיו עוד.
הסברתי שיש דברים שלא תלויים בנו.
היא הוסיפה: יש בדיקות לביוץ וטיפולים
עניתי כמו שאני תמיד עונה: כל דבר מגיע בעיתו.
ואז התחילה לברך אותי שיהיו לנו ילדים. קיוותי שבתי שהיתה עסוקה לא מקשיבה לשיחה.
הגענו ליעד הורדתי אותה, ולפני שהיא יורדת היא מאחלת לבתי שיהיו לה עוד אחים.
הקטנה בלי להתבלבל, אומרת: היה לי אח.
והיא ממשיכה בבירוכתיה שיהיו לנו הרבה ילדים.
בימים האחרונים שוב בתי מדברת על אחיה שחסר לה... התחלה כזו ליום השאירה את שתינו דוממות וחושבות בהמשך הנסיעה. ואותי המשיכו המחשבות ללוות במשך כל היום.
 

koval10

New member
כמה שאני מבינה אותך, דנה

אומנם קשה להאשים גם את האישה...

כמה דברים כאלה שמעתי... המון!

ועוד שאלות מסוג זה: "איך לא שמרתם על גיל? איך זה קרה? הרופאים בטוח יכלו לעשות משהו! זה רשלנות שלהם!..."

אנשים פוגעים בי מתוך כוונות טובות, פשוט נועצים סכינים בליבי

למדתי לחיות עם זה, המחסומים של החינוך שקיבלתי הם כל כך חזקים שאני עדיין מגיבה בנימוס, בטוחה שמישהי אחרת הייתה

מתפרצת. אני לא מרשה לעצמי, למרות הכאב החד שדברים מסוג זה גורמים לי.

כמה שאני מבינה את כאבך בקשר לבתך, מסכנה, אנחנו הרבה פעמים מרוכזים בכאב שלנו, ואולי שוכחים, שגם לילדים שלנו כואב,

גם הם עברו דברים קשים, גם הם חוו אובדן קשה מאד.
 

דנה אז

New member
תודה אנה

כן גם אני בשל החינוך מגיבה בנימוס, אך מרגישה את התכנסות בתוכי, את המגננות שעולות.
ברור לי שלרוב אין שוב כוונה רעה, רבים עושים זאת כי לא יודעים. וכן בחברה שלנו הישראלית יש איזה חוסר גבולות הנובע מהאופי החם, שמאפשר גם לאדם זר לשאול את השאלות הכי אישיות.
לגבי השאלה:איך לא שמרתם?....
בפסח הראשון אחרי הבת שלי אמרה לסבתא שלה שנשארה חסרת מילים: "אני לא מבינה איך אבא הולך עם הבן שלו לבית חולים, וחוזר בלעדיו?" (פספוסה בת 3)
ובנושא השמירה היא מרבה לשאול אותנו. והשאלות שלה כואבות יותר משל כל אדם זר, כי הן מבטאות את כאבה וחוסר ההבנה.
 
למעלה