ט"ו בשבט הגיע... חג לאילנות...אתם לא מתרגשים.
- פותח הנושא rby74
- פורסם בתאריך
הידעתם???????
התאריך ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים. והתאריך ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן. ואין הכוונה כאן לחג האילן – אלא לתאריך המיועד לחקלאים כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר: על-פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מעשר, עשירית, מיבול הפירות בין השאר לטובת העניים והנזקקים. בתחילה היה ט"ו בשבט תאריך לחקלאים לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר ולא יום חג. אך במשך הדורות קיבל היום אופי של חג, בו נהגו לאכול ביום זה מחמשת מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל – גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. משמעות מיוחדת קיבל ט"ו בשבט במאה ה- 16 בצפת של המקובלים, שקבעו "סדר ליל שמחת האילנות". סדר זה של ט"ו בשבט כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם שפע פירות ויין. המסובים היו לומדים על הפירות מתוך התורה, התלמוד וספר הזוהר, ואומרים תפילות מיוחדת לשלום האילנות. עם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת– 1884 במושבה ייסוד המעלה. ההיסטוריון זאב יעבץ, ששימש גם מחנך, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות. בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך והתבצע באמצעות הקרן הקיימת לישראל .ט"ו בשבט קיבל את משמעותו כחג הנטיעות לפני כ- 100 שנה, עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. אך במשך השנים שאחרי קום המדינה, עם ההתפתחות וההתרחבות של החקלאות, התעשייה והבנייה, הלכו ופחתו השטחים שנשארו לנטיעות. ט"ו בשבט איבד את משמעותו כחג הנטיעות – אך קיבל משמעות חדשה: חג שמירת הטבע. גופים ומוסדות העוסקים בהגנה על החי וההבחירות הראשונות לכנסת, או כפי שנקראה בתחילה קיימה "האספה המכוננת", התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט, 25 בינואר 1949. ישיבתה הראשונה של האספה המכוננת התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות, בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 - חג האילנות. לכבוד האירוע, כתב המשורר נתן אלתרמן שיר: "עם כנסת ראשונה". רוב הנבחרים הגיעו לירושלים ובדרכם עצרו לטקס נטיעת עצים. מאז הפך טקס נטיעת עצים, באתרים שונים בירושלים וסביבתה, לחלק ממסורת חגיגות יום הולדת הכנסת. צומח, כגון - החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, יחד עם משרד החינוך, הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע. נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּט"ו בִּשְׁבָט מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁבָּהֶם נִתְבָּרְכָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּבִטּוּי לַקֶּשֶׁר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרֹב שִׁבְחָהּ שֶׁנֶּאֱמַר:"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ" (דְּבָרִים ח', ח'). בְּט"ו בִּשְׁבָט מְקֻבָּל לֶאֱכֹל "פְּרִי חָדָשׁ" (פְּרִי הָעוֹנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא טְעַמְתֶּם מִמֶּנּוּ בָּעוֹנָה הַנּוֹכְחִית), וְלוֹמַר אֶת הַבְּרָכָה הַבָּאָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה" יוֹצְאִים לְיוֹם נְטִיעוֹת, כְּבִטּוּי לַתְּחִיָּה וּלְהִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ. יוֹצְאִים לַטֶּבַע, לִרְאוֹת בְּלִבְלוּב הָאִילָנוֹת וּפְרִיחַת הַפְּרָחִים, וְלָחוּשׁ יַחַד עִם הַטֶּבַע כִּי הָאָבִיב קרֵב וּבָא.
התאריך ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים. והתאריך ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן. ואין הכוונה כאן לחג האילן – אלא לתאריך המיועד לחקלאים כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר: על-פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מעשר, עשירית, מיבול הפירות בין השאר לטובת העניים והנזקקים. בתחילה היה ט"ו בשבט תאריך לחקלאים לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר ולא יום חג. אך במשך הדורות קיבל היום אופי של חג, בו נהגו לאכול ביום זה מחמשת מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל – גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. משמעות מיוחדת קיבל ט"ו בשבט במאה ה- 16 בצפת של המקובלים, שקבעו "סדר ליל שמחת האילנות". סדר זה של ט"ו בשבט כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם שפע פירות ויין. המסובים היו לומדים על הפירות מתוך התורה, התלמוד וספר הזוהר, ואומרים תפילות מיוחדת לשלום האילנות. עם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת– 1884 במושבה ייסוד המעלה. ההיסטוריון זאב יעבץ, ששימש גם מחנך, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות. בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך והתבצע באמצעות הקרן הקיימת לישראל .ט"ו בשבט קיבל את משמעותו כחג הנטיעות לפני כ- 100 שנה, עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. אך במשך השנים שאחרי קום המדינה, עם ההתפתחות וההתרחבות של החקלאות, התעשייה והבנייה, הלכו ופחתו השטחים שנשארו לנטיעות. ט"ו בשבט איבד את משמעותו כחג הנטיעות – אך קיבל משמעות חדשה: חג שמירת הטבע. גופים ומוסדות העוסקים בהגנה על החי וההבחירות הראשונות לכנסת, או כפי שנקראה בתחילה קיימה "האספה המכוננת", התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט, 25 בינואר 1949. ישיבתה הראשונה של האספה המכוננת התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות, בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 - חג האילנות. לכבוד האירוע, כתב המשורר נתן אלתרמן שיר: "עם כנסת ראשונה". רוב הנבחרים הגיעו לירושלים ובדרכם עצרו לטקס נטיעת עצים. מאז הפך טקס נטיעת עצים, באתרים שונים בירושלים וסביבתה, לחלק ממסורת חגיגות יום הולדת הכנסת. צומח, כגון - החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, יחד עם משרד החינוך, הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע. נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּט"ו בִּשְׁבָט מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁבָּהֶם נִתְבָּרְכָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּבִטּוּי לַקֶּשֶׁר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרֹב שִׁבְחָהּ שֶׁנֶּאֱמַר:"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ" (דְּבָרִים ח', ח'). בְּט"ו בִּשְׁבָט מְקֻבָּל לֶאֱכֹל "פְּרִי חָדָשׁ" (פְּרִי הָעוֹנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא טְעַמְתֶּם מִמֶּנּוּ בָּעוֹנָה הַנּוֹכְחִית), וְלוֹמַר אֶת הַבְּרָכָה הַבָּאָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה" יוֹצְאִים לְיוֹם נְטִיעוֹת, כְּבִטּוּי לַתְּחִיָּה וּלְהִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ. יוֹצְאִים לַטֶּבַע, לִרְאוֹת בְּלִבְלוּב הָאִילָנוֹת וּפְרִיחַת הַפְּרָחִים, וְלָחוּשׁ יַחַד עִם הַטֶּבַע כִּי הָאָבִיב קרֵב וּבָא.
יוסי2 מכבי 1
New member
זה לא שבוע הבא ...
דרך אגב תגידו יש מצב שמוכרים אצלנו בעיר לחם עם צימוקים או אגוזים
דרך אגב תגידו יש מצב שמוכרים אצלנו בעיר לחם עם צימוקים או אגוזים
יוסי2 מכבי 1
New member
אפשרי לברר במאפיות אבל לא אפשרי להכנין כי אני
לא יודע איך מכינים דבר כזה
לא יודע איך מכינים דבר כזה
מאמיל'ה זה לא תרוץ ../images/Emo6.gif
מגגלים ומחפשים.... אין לא יכול.....יש לא רוצה מספיק
לחם אירי עם צימוקים שיכורים חלת צימוקים מאפה אגוזים ופירות יבשים וכמובן לשאול את שרית ...היא הסמכות הנעלה ביותר שאני מכירה בכל הקשור לבישול ואפייה, רק לא יודעת לאן היא נעלמה\נאלמה. אוקצור יוסי...אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש.... כולנו מצפים פה לביס....
מגגלים ומחפשים.... אין לא יכול.....יש לא רוצה מספיק
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.