ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות, לנוטעים ולנוטעות. בהחלט מה יותר
ט"ו בשבט מאשר קרן הקיימת לישראל? אולי הנטיעות? אהאה גם זה קק"ל !!! אולי הקופסה הכחולה שהיתה בכיתה בבית הספר היסודי? אהאה גם זה קק"ל!!!. אז לכבוד ט"ו בשבט, פוסט דרך אוסף קק"ל שלי על הנושא. (ולא רוצה לדבר על מה שקורה שם היום. אני אספן העוסק בעבר !!!).
פרופסור צבי שפירא בקונגרס הראשון הציע ועברו עוד מספר קונגרסים (החמישי) עד שההצעה התקבלה. שפירא הציע כי יאספו כסף מכל היהודים בעולם (עשירים ועניים) לשם הקמת קרן יהודית כללית. שני שליש מקרן זו ישמשו לקניית קרקעות עבור יהודים ושליש על שמירת הקרקע ועבודה. את האדמה אסור למכור ורק אפשר להחכירה ל49 שנים בלבד. האדם השני שתרם לקק"ל היה הרצל (הראשון שתרם היה יונה קרמנצקי שלאחר מכן היה מנהלה הראשון עד 1907 ועסק בצדדים המעשיים של הקמת הקרן).
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים 1904 - 1905. הרכישה הראשונה נחשבת קנייתם של כ-4,000 דונם בחיטין מידי הסוחר דוד חיים. כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד לוד ("כפר הנוער בן שמן") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר ח'ולדה (חוות חולדה) בהם גודלו השתילים ליער הרצל, שהוא היער הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת. בשנת 1905, קק"ל קנתה את אדמות אום ג'וני, בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של דגניה א'. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה. בשנת 1923 מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף ויץ כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים.
מקור רוב הקרקע שבידי הקרן הקיימת אלו נכסי דלא ניידי שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך מלחמת השחרור, ושהועברו לקרן הקיימת מממשלת ישראל לאחר קום המדינה. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. את נושא ההסברה החינוכית ניתן לראות באמצעות מספר רב של פריטי קק"ל המיועדים לתלמידים בגילאים השונים הן על ידי מערכות שעות, הן על ידי אירועי יום האם, הולדת הילד, ספרי השכלה שונים, תעודות לאירועים ועוד. בקיצור עשו עבודה עניפה בנושא זה.
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. קק"ל פועלת גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים בעלי מוגבלויות. פעילותה כיום מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, נטיעות עצים וטיפול בהם וביערות ובתחומים כגון סלילת דרכים, ניקוז המים ועוד. (ולא נדבר על טובות הנאה, שחיתות, ניצול לרעה ועוד).
ט"ו בשבט מאשר קרן הקיימת לישראל? אולי הנטיעות? אהאה גם זה קק"ל !!! אולי הקופסה הכחולה שהיתה בכיתה בבית הספר היסודי? אהאה גם זה קק"ל!!!. אז לכבוד ט"ו בשבט, פוסט דרך אוסף קק"ל שלי על הנושא. (ולא רוצה לדבר על מה שקורה שם היום. אני אספן העוסק בעבר !!!).
פרופסור צבי שפירא בקונגרס הראשון הציע ועברו עוד מספר קונגרסים (החמישי) עד שההצעה התקבלה. שפירא הציע כי יאספו כסף מכל היהודים בעולם (עשירים ועניים) לשם הקמת קרן יהודית כללית. שני שליש מקרן זו ישמשו לקניית קרקעות עבור יהודים ושליש על שמירת הקרקע ועבודה. את האדמה אסור למכור ורק אפשר להחכירה ל49 שנים בלבד. האדם השני שתרם לקק"ל היה הרצל (הראשון שתרם היה יונה קרמנצקי שלאחר מכן היה מנהלה הראשון עד 1907 ועסק בצדדים המעשיים של הקמת הקרן).
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים 1904 - 1905. הרכישה הראשונה נחשבת קנייתם של כ-4,000 דונם בחיטין מידי הסוחר דוד חיים. כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד לוד ("כפר הנוער בן שמן") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר ח'ולדה (חוות חולדה) בהם גודלו השתילים ליער הרצל, שהוא היער הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת. בשנת 1905, קק"ל קנתה את אדמות אום ג'וני, בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של דגניה א'. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה. בשנת 1923 מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף ויץ כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים.
מקור רוב הקרקע שבידי הקרן הקיימת אלו נכסי דלא ניידי שבעליהם גורשו/נטשו אותם במהלך מלחמת השחרור, ושהועברו לקרן הקיימת מממשלת ישראל לאחר קום המדינה. בשנת 1961 נחתם "כתב האמנה" בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניק לקק"ל יפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. את נושא ההסברה החינוכית ניתן לראות באמצעות מספר רב של פריטי קק"ל המיועדים לתלמידים בגילאים השונים הן על ידי מערכות שעות, הן על ידי אירועי יום האם, הולדת הילד, ספרי השכלה שונים, תעודות לאירועים ועוד. בקיצור עשו עבודה עניפה בנושא זה.
מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. קק"ל פועלת גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים בעלי מוגבלויות. פעילותה כיום מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, נטיעות עצים וטיפול בהם וביערות ובתחומים כגון סלילת דרכים, ניקוז המים ועוד. (ולא נדבר על טובות הנאה, שחיתות, ניצול לרעה ועוד).
