ואני, חושבת על משהו אחר...
גיאצ´ו... אני חייבת להגיד לך משהו ואני מבקשת שתנסה לא לקחת את זה באופן אישי ואולי גם תשתדל לחשוב על מה שאני אומרת, כי פני לשלום
אתה נותן לט.נ של החברה שלך מקום גדול מדי בחיים המשותפים שלכם.... ויש מצידך התעסקות שהיא לא נכונה במחלה שלה. אני מהמרת על כך שהתקפי הבילבול שאתה מתאר הם על רקע נפשי ונובעים דווקא מהמצב שאתה מתאר בזוגיות שלכם. אתה לא מרוצה ממנה! היא לא גומרת או כן גומרת ואתה כועס ובעצמך סיפרת על ריבים ועל מתח. היא, מאידך, עסוקה יותר מדי בלהשביע את רצונך ודי בזאת כדי לגרום לכל אחד להתבלבל ולהיות מאוד לא מרוכז. אני בטוחה שיש לה עוד סימפטום או שניים שהפכו אותה מהאישה המושלמת עליה פינטזת לבחורה שהיא... (סליחה על המילה) אנושית. ועכשיו, למרבה הזוועה, יש גם "בונוס" כי הרי לכל אחד יש "דפקט" ולזה של חברתך יש גם שם: טרשת נפוצה. אמרתי לך את זה באחד מתגובותי הקודמות אליך ואני רוצה לומר לך את זה שוב: אל לך לכעוס על הבת זוג שלך בגלל המחלה הזו!!! ואתה
כן כועס והכי קל וזמין עבורך לכעוס עליה... זה לא הוגן, גיאצ´ו, לא כלפיה, לא כלפיך ולא כלפי הביחד שלכם. אני חולת ט.נ וכך גם בן זוגי. הקבועים פה בפורום יודעים ש~א~ שלי לא במצב נפלא עם הט.נ שלו. הוא הולך על קביים במקרה הטוב ונעזר לא מעט בכסא גלגלים. יש המון דברים שאנחנו לא יכולים לעשות ביחד והרבה דברים איתם אני מתמודדת לבדי. מאוד מפתה לכעוס עליו בגלל זה.זה נוח וזמין וזה כל כך "שם". אבל אתה יודע מה? כל יום, אין ספור פעמים ביום אני בוחרת את הגבר האהוב הזה מחדש. הוא ~א~ שלי, שמעושה בשבילי כל כך הרבה... ~א~ שלי, הרגיש, המתוק, האוהב, הנקי כל כך מבפנים ו.... הוא הולך נורא-נורא לאט. בפעמים ש"מעדתי" בעבר וכעסתי על המחלה הזו (ולא תמיד ידעתי אם אני כועסת על הטרפצת שלו או שלי) הוא ידע את זה ונחלש מזה מאוד. אני שוב לא אחליש את האהוב שלי לעולם בגלל המחלה הזו. לעולם!!! אני
כן יכולה להתעצבן עליו בגלל כל מה שמעצבן לפעמים אצל בנים
ואני יכולה לאבד את הסבלנות שלי בגלל החנוניות (המקסימה, לרוב) שלו. אבל אין לי את הזכות לכעוס עליו ולבקר אותו על הדבר הזה שכל כך לא בשליטתו. הוא לא רצה בזה!!! החברה שלך לא רצתה בטרשת הזו. יקירי... תלמד להפריד בין הכעס והעלבון ותחושת הכישלון שלך על כך שדבר כל כך מיותר קרה לאישה שאתה אוהב לבין מה ש
ניפלא במערכת היחסים שלכם. אל תעמוד לה עם סטופר ותמדוד כמה פעמים היא הגיעה לאורגזמה או מה היא זוכרת ממה שסיפרת לה שילשום כשהיא מרחה בדיוק לק. תהיה רך עם שניכם, למען שניכם.
אבל לפעמים זה מביך, כשהיא שוכחת שמות של אנשים או דברים שאמרתי לה. האם יש קשר לט.נ ואובדן זיכרון? מאז שזה התגלה אנחנו משתדלים לא לעשן (למרות ששנינו חובבי הטיפה הירוקה), אבל הבלאק-אאוטים הולכים וגוברים מיום ליום יש עצה?? בתודה גיא
