קראתי שכדי לזהות את סוג השווא, מעבירים לגוף שלישי יחיד: יַעֲבֹד. (לוח נטייה.) מכיוון שהבי"ת של "יַעֲבֹד" מונעת, זה אומר שאצל "יַעַבְדוּ" זה שווא נע. העובדה שבדל"ת אין דגש קל מחזקת את ההשערה.
דא עקא, שמעתי ביוטיוב מספר קריאות בתורה בהן הוגים "ויַעַבְדוּ" כאילו זה שווא נח. וכאן כתוב wə-ya-‘aḇ-ḏū , מה שמאשש זאת.
אז אני חושב שאולי מדובר בשווא מרחף. כלומר, היה צריך להיות "יַעֲבְדוּ" וכדי למנוע רצף שני שוואים (שמתחילים בשווא נע) העי"ן מקבלת פתח, והבי"ת אחריה שווא נח (שנקרא במקרה הזה מרחף). אבל אם כן, מה לגבי הכלל הנ"ל שאומר "תעבירו לצורת היחיד"? הוא לא תמיד תקף?
דא עקא, שמעתי ביוטיוב מספר קריאות בתורה בהן הוגים "ויַעַבְדוּ" כאילו זה שווא נח. וכאן כתוב wə-ya-‘aḇ-ḏū , מה שמאשש זאת.
אז אני חושב שאולי מדובר בשווא מרחף. כלומר, היה צריך להיות "יַעֲבְדוּ" וכדי למנוע רצף שני שוואים (שמתחילים בשווא נע) העי"ן מקבלת פתח, והבי"ת אחריה שווא נח (שנקרא במקרה הזה מרחף). אבל אם כן, מה לגבי הכלל הנ"ל שאומר "תעבירו לצורת היחיד"? הוא לא תמיד תקף?