יאאאאוזה!
אוקיייי. האירוע המאגניב, מה בעצם היה שם? נתחיל מזה, שמאז ומתמיד רציתי להיות מהאנשים האלה, שמקבלים הופעות סגורות של קיציס ופרידמן. הכי הרב שיצא לנו לראות משם, אם אני לא טועה, זה כמו אז, בקקטוס הזהב, שהיה קטע קצרצר כזה, שבא עוד. ואתמול..אתמול.. יצאנו [אבא ואני] באיזה עשרה ל-6 בערב, לבושים ומאורגנים לנתב"ג. שם חיכו לנו אוטובוסים חדישים [לא כמו אלה שמקבלים בטיול שנתי של בצפר, שנראים כאילו מישהו היה רעב ממש ונגס בכיסאות]. עלינו, יצאנו. הגענו לקיסריה בדרך קשה, שכולה ניקרתי ודפקתי את הראש בחלון כמה פעמים. חסרות לי המון שעות שינה...
ואז האוטובוס חנה ממש רחוק, והייתי עם כפכפים כאלה, והלכנו בחול והיה די מגעיל, והליכה ארוכה. מוזר. ואזז הגענו. אבא ישר רצה לאכול, ולהגיד שלום לכל האנשים שמכירים אותו בחברה, וזה, לצערי, יותר מידי אנשים. אני בכלל לא הייתי רעבה. אבא היה על תקן פולנייה, ועשה לי יסורי מצפון על שאני אהיה רעבה אחרכך, וגם צהריים לא אכלתי...וכאלה. אז אכלתי סלט. [זה נשמע כמו סיפור של אנורקסית, נכון?] ואז הייתה קריאה...שלישית נראה לי, להכנס. אני באטרף "אבא בוא! לא יהיה מקום!" אבא:"שטויות, אף אחד עוד לא נכנס. תראי כמה אנשים בחוץ!" והלך איתי לקחת את המתנות שאמורים לקבל. [חח] קיבלנו, מסיבה שבאמת לא ידועה לי, שתי כריות כאלה, של אלעל, אבל שטוחות וקשות כאלה, לתחת, כדי לשבת שם באמפי. לב אדום וגמיש כזה, שמהבהב באדום. ויש לזה סיכה. שהתפרקה לי. כי אני כישרון. פנס עגול ומוזר שמוציא אור קטן וכחול, לשירים מרגשים בהופעות [במקום התאורת מסך של הפלאפון/מציתים/סגריות/גפרורים וכו']. ובועות סבון. למה? אני באמת לא יודעת. ב-ק-י-צ-ו-ר.. כמו שאמרתי לאבי היקר, נכנסנו לאמפי שהיה מפוצץ באנשים! אבא רצה ללכת לשבת בצד, כי רק שם נשאר מקון. לא הסכמתי, החלטתי לרדת במדרגות ו..ואו1! מקום ל-2, בצפיפות! אז ישבנו. וחיכינו. ואזזז התחיל. בהתחלה היה תשדיר של אלעל, כמו פירסומת מוזרה. בכלל, כל האירוע היה נראה כמו פירסומת ענקית לאלעל, וכאילו, אנחנו כבר שם, למה לעזאזל צריך לעשות לנו קמפיינים לשם?! טוב. היו זיקוקים כחולים או משהו בסגנון ואז איל עלה! שאני אזכור את כל מה שהוא אמר? לא, אינמצב. הייתי המומה מידי, או..לוידעת. אבל אבא היה נואש לעשות לי פאדיחות. "גל, אני אצעק- 'קיציס! זאת גל מהפורום!!' -"אבא, לא. חוצמזה שהוא לא יזהה." "הוא יזהה!" -"אבא, לא." "אז אני אצעק..רק..'קיציס!'" -"לא.." "אני אצעק!" -"לא, אני אהרוג אותך. אתה לא צועק כלום." וקיציס דיבר, והיה חמוד כהרגלו. ואני זוכרת איזה פאנצ'ליין של ההתחלה! "ואולי, רק אולי, נצליח לתקן את מה שהסדרה פיק אפ עשתה לחברה שלכם.." והיה מעין..תשדיר שאנשים מאלעל מספרים כמה שאלעל מדהימה, ומה הם עושים באלעל, וכולם [טוב שזה לא מבויים] חזרו על המשפט "אלעל זה ממש כמו שמפחה בשבילי" בווריאציות שונות. אבל הכי מצחיק היה, הפתיח של זה. כלמיני אנשים בלבוש דיילים/טייסים, מאופרים המון, ומסורקים ומצוחצחים על רקע עננים כאלה, עושים מבטים דרמטיים אל האופק המצוייר, והתקריב, והמוזיקה היו ממש דרמטיים. אני צחקתי. אחרכך הראו לנו בלופ בטעות את הפרסומת החדשה של אלעל, משהו ממש חמוד. ואז טל נכנס כאומלטה, יד ביד עם איש בתחפושת של פינגווין. אבל במקום שחור לבן הוא היה סגול וכחול וכאלה. לא בכוונה, אני משערת. ומישהו מהקהל צעק: "בוקר טוב!!!!" וכל הקהל נקרע, כולל טל ואיל, וטל אמר לו משהו בסגנון הא- "בוקר טוב פילפלון" אז איל אמר: "היי, אל תגידי לי שזה הפינגויין מהפרסומת רק בצבעים קצת..שונים!" -"דווקא כן איל! פשוט נשפך עליו משהו בדרך.."[צוחקים] ואז אומלטה סיפרה לו שהיא אוהבת טיסות לילה. "למה?" -"אני אוהבת שכולם ישנים.." [הפינגויין פתאום נשכב על הרצפה] -"חחח תראה, הוא מדגים, הוא מאולף!" [צחוקים] -"ואז הדיילת באה בשקט בשקט ואומרת.." ואז מישהו מהקהל צעק: "בוקר טוב!!!!!!!!!" וכולם נקרעו, וטל אמר: "גם אתה אוהב טיסות לילה! איזה יופי!" והיה גם.. -"אני אוהבת את האוכל במטוס! חילקנו לנו.....[לוזוכרת] ובסוף, לפני הנחיתנ, חילקנו לנו בלינצ'סים כאלה, שהיה להם טעם של סבון קצת.." "אומלטה..זה לא היה בלינצ'סים..זה מטליות לחות.." [
] והיה גם..משו שאומלטה עבדה פעם באלעל ואיל מאר- "כאן ועכשיו את עובדת עלי!" [
] ובאיזשהו שלב הפינגויין עבר לעמידת 6, ויצא כמו כלב כזה, החוצה. אז איל אמר [באילתור]: "מה הפינגוויין עושה?!" -"הוא מחכה לי ב-ר'!" וכולם נקרעווו. יאו, זה היה מעולה. ואז איל אמר משו- "זה נראה יותר כמו ת'..."ומידי פעם כשיצאה בדיחה לא הכי מוצלחת, למשל, כשהיה אמור להיות תשדיר כזה של איזי [שהוא בכיר בחברה] הייתה בעיה במחשב שם, ולא שידרו את זה ו..תקלות בלאגנים, אחרכך, שכבר סידרו, איל אמר- "קחו את זה באיזי!" [סטגדאש] ואז היו צחוקים מעטים, אז איל אמר- "לא ענק..אבל נחמד.." [חמוד!] ו..טל היה גם צביקה פיק, והיה משהו על מועדון הביזנס של אלעל, שיש לו הנחה על החברה שלו, כי היא טסה אלעל קטנטנים או איך שלא קוראים לזה. נרשמה התרשמות מוגברת מאבא, בבדיחה המיוחדת של איל, על הסקדיואל, שזו הייתה פשוט בדיחת הוואי אלעלית. אז איל בהחלט צריך לקבל ח"ח, תחקיר מצויין. ולענייננו- [איל שולף מגילה גדולה כזאת מ..אין לי מושג מאיפה] "הנה הסקדיואל לחודש!" "מי יושב בכיסא...משו W [אני ממש לא זוכרת]? תעבירו לו" [ומעיף דפים על הקהל..] "בואו נעשה את זה מהר, כי צריך לגמור עם זה. טיסה מספר...[משו] 767 [משו] תנחת כרגיל, בשעה [משו משו משו]. טיסה מספר [משו] מטוס [משו] תחזור באיחור קל. וטיסה מספר [משו] 747 200 לבנגקוק, תנחת כרגיל, באיחור.." הקהל צחק, ואבא התלהב על יתר המידה וצעק משו. [כןכן, אבא מטיס 747 200, ולרוב, כן, לבנגקוק. עכשיו ברור למה הייתי פעמיים החופש לבנגקוק, ואמא 3?] -הערה לעצמי: לבדוק עם אבא מה הוא צעק שם.- הייתה נינט, היו עובדי אלעל בתחנות בחו"ל, היה דוד דאור, היה קובי אוז ושרית חדד [שרק בשבילה אבא בא] בחזור, נתקענו עם נהגת אוטובוס, וחרף מצבה הפיזי, אישה, תקעה אותנו בפקק של שעתיים, וחזרתי בשתיים ומשו הביתה. הלכתי לישון, הברזתי משעת אפס, ולמזלי, היא גם התבטלה. "קחו את זה באיזי"
אוקיייי. האירוע המאגניב, מה בעצם היה שם? נתחיל מזה, שמאז ומתמיד רציתי להיות מהאנשים האלה, שמקבלים הופעות סגורות של קיציס ופרידמן. הכי הרב שיצא לנו לראות משם, אם אני לא טועה, זה כמו אז, בקקטוס הזהב, שהיה קטע קצרצר כזה, שבא עוד. ואתמול..אתמול.. יצאנו [אבא ואני] באיזה עשרה ל-6 בערב, לבושים ומאורגנים לנתב"ג. שם חיכו לנו אוטובוסים חדישים [לא כמו אלה שמקבלים בטיול שנתי של בצפר, שנראים כאילו מישהו היה רעב ממש ונגס בכיסאות]. עלינו, יצאנו. הגענו לקיסריה בדרך קשה, שכולה ניקרתי ודפקתי את הראש בחלון כמה פעמים. חסרות לי המון שעות שינה...