יאוש קל - לא לראשי ולא לקדם!!
אני יוצאת עם בחור כבר קרוב לחודשיים. בסך הכל כיף לנו ביחד וטוב לי איתו. (יש לציין שלפניו היו לי בערך שני קשרים, שגם לא באמת ניתן להחשיב) בנוסף, חשוב לי לציין שגם לו טוב איתי והוא אמר לי את זה לא פעם ולא פעמיים.
אנחנו עדיין לא מוגדרים, ואין לי עם זה כל בעיה בינתיים, כי גם אני לא ממהרת להגדיר כלום, כי די נפגעתי מהבחור האחרון שיצאתי איתו.
מה שכן, הבחור גם מאוד פגוע ולא פעם ולא פעמיים הוא ציין זאת בפניי. הוא עשה איתי כבר כמה שיחות על כך שהוא עדיין מפחד להגדיר את הקשר כי משהו משתנה לו ברגע שהוא מגדיר קשר. אמרתי לו שכרגע אין לחץ ואין צורך להגדיר. מעבר לכך יש לנו תחומי בילוי שונים מאוד. הוא אוהב יותר בילויים בחוץ כמו ברים, ואני יותר בחורה של בית או בילויים שקטים. הוא מפחד/חושש שהשוני גדול, אבל אני אומרת לו שאני לא רואה את זה כבעיה, כי אין לי בעיה לבוא איתו לברים, ואני כבר יצאתי איתו לברים, פשוט לפעמים הוא מבלה עד לפנות בוקר, שבשבילי זה קצת פחות מתאים. מעבר לכך, שאני טוענת שככל שמבלים יותר מוצאים תחומי עניין ביחד, שלא חושבים עליהם עם אנשים אחרים.
לפני כמה ימים הוא נסע לחו"ל עם חברים ולפני שהוא נסע הייתי אצלו והוא אמר לי שבאיזשהו מקום הוא שמח שיהיה לו את הזמן לחשוב קצת על הקשר, לראות אם הוא באמת בשל. זה די הכניס אותי ללחצים ואני ואני לא יודעת איך לגרום לזה לעבור עד שהוא יחזור והכל יסתדר. אני לא מעזה לחשוב על המצב הכי "נוראי" שהוא מחליט שלא, כי זה מכניס אותי לדיכאון, מצד שני אני לא רוצה לחשוב על מצב שהוא יחזור מאוהב בי עד מעל הראש, כי אני צריכה לשמור על מציאות מסויימת ובסך הכל אני רוצה להאמין שהכל יהיה אותו דבר כשהוא יחזור בתקווה ליותר טוב, אבל כל הדיבורים האלה מכניסים אותי ללחצים מטורפים. חברות שלי אומרות לי לחתוך. אני לא רוצה לחתוך, כי אני לא בחורה שמכירה בקלות בחורים. אני והוא הכרנו דרך ידידה טובה שלו וחברה טובה שלי. עוד משהו שכדאי לציין - היא בכלל שאלה אותו לגבי מישהו בשבילי בכללי והוא התעקש שהיא תכיר לי אותו.
בקיצור, אני לא יודעת איך להכיל את הכל. אני באמת לא רוצה לחתוך כי בתמונה הכוללת טוב לי איתו והוא פותח אותי לעולם אחר, שאולי פחות מתאים לי מבחינת האופי שלי, אבל אני לא פוסלת אותו על הסף, פשוט קשה לי כל פעם עם השיחות האלה והמחשבה של "הוא ילך? מתי? לחתוך?".
הייתי שמחה לשמוע דעות, ואודה מאוד אם לא תהיו נוקשים מדי, כי אני גם ככה נקרעת עם עצמי ברמה מטורפת.
תודה מראש
אני יוצאת עם בחור כבר קרוב לחודשיים. בסך הכל כיף לנו ביחד וטוב לי איתו. (יש לציין שלפניו היו לי בערך שני קשרים, שגם לא באמת ניתן להחשיב) בנוסף, חשוב לי לציין שגם לו טוב איתי והוא אמר לי את זה לא פעם ולא פעמיים.
אנחנו עדיין לא מוגדרים, ואין לי עם זה כל בעיה בינתיים, כי גם אני לא ממהרת להגדיר כלום, כי די נפגעתי מהבחור האחרון שיצאתי איתו.
מה שכן, הבחור גם מאוד פגוע ולא פעם ולא פעמיים הוא ציין זאת בפניי. הוא עשה איתי כבר כמה שיחות על כך שהוא עדיין מפחד להגדיר את הקשר כי משהו משתנה לו ברגע שהוא מגדיר קשר. אמרתי לו שכרגע אין לחץ ואין צורך להגדיר. מעבר לכך יש לנו תחומי בילוי שונים מאוד. הוא אוהב יותר בילויים בחוץ כמו ברים, ואני יותר בחורה של בית או בילויים שקטים. הוא מפחד/חושש שהשוני גדול, אבל אני אומרת לו שאני לא רואה את זה כבעיה, כי אין לי בעיה לבוא איתו לברים, ואני כבר יצאתי איתו לברים, פשוט לפעמים הוא מבלה עד לפנות בוקר, שבשבילי זה קצת פחות מתאים. מעבר לכך, שאני טוענת שככל שמבלים יותר מוצאים תחומי עניין ביחד, שלא חושבים עליהם עם אנשים אחרים.
לפני כמה ימים הוא נסע לחו"ל עם חברים ולפני שהוא נסע הייתי אצלו והוא אמר לי שבאיזשהו מקום הוא שמח שיהיה לו את הזמן לחשוב קצת על הקשר, לראות אם הוא באמת בשל. זה די הכניס אותי ללחצים ואני ואני לא יודעת איך לגרום לזה לעבור עד שהוא יחזור והכל יסתדר. אני לא מעזה לחשוב על המצב הכי "נוראי" שהוא מחליט שלא, כי זה מכניס אותי לדיכאון, מצד שני אני לא רוצה לחשוב על מצב שהוא יחזור מאוהב בי עד מעל הראש, כי אני צריכה לשמור על מציאות מסויימת ובסך הכל אני רוצה להאמין שהכל יהיה אותו דבר כשהוא יחזור בתקווה ליותר טוב, אבל כל הדיבורים האלה מכניסים אותי ללחצים מטורפים. חברות שלי אומרות לי לחתוך. אני לא רוצה לחתוך, כי אני לא בחורה שמכירה בקלות בחורים. אני והוא הכרנו דרך ידידה טובה שלו וחברה טובה שלי. עוד משהו שכדאי לציין - היא בכלל שאלה אותו לגבי מישהו בשבילי בכללי והוא התעקש שהיא תכיר לי אותו.
בקיצור, אני לא יודעת איך להכיל את הכל. אני באמת לא רוצה לחתוך כי בתמונה הכוללת טוב לי איתו והוא פותח אותי לעולם אחר, שאולי פחות מתאים לי מבחינת האופי שלי, אבל אני לא פוסלת אותו על הסף, פשוט קשה לי כל פעם עם השיחות האלה והמחשבה של "הוא ילך? מתי? לחתוך?".
הייתי שמחה לשמוע דעות, ואודה מאוד אם לא תהיו נוקשים מדי, כי אני גם ככה נקרעת עם עצמי ברמה מטורפת.
תודה מראש
