דומה - אם כי קצת שונה..
העקרבים נתקפים פעמים רבות ליד היומולדת בצורך מוזר של חשבון נפש, שלעיתים מאוד מעמיק ומייסר. גם אם השנה או הזמן הוא טוב ואפילו מצוין, הנפש העקרבית נכנסת לעיתים לעמקים גדולים, כדי לחפש משמעות, להרגיש עוצמות שונות, גם אם הן קשורות לעצב לא מובן או לגעגועים למשהו לא ברור, ולעיתים גם בוחנת מאוד לעומק את בן או בת הזוג שלה, לטוב ולרע. העקרבים הם בכלל בוחנים ידועים, רק שהפעם הבחינות עלולות להיות קשות מהרגיל, והעקרב יכול להיות ניג`ס הסטרי לכל הסביבה, אם באמת אוהבים אותו, למה אוהבים אותו,איך אוהבים אותו, וכו. לעיתים גם דמעות ספורות יכסו את עיניו בלי סיבה, ופתאום באמצע משהו שמח ישתתק וירגיש שהוא לבד - כל אלה ועוד, הן לעיתים קרובות חלק מתיסמונת יום ההולדת של העקרבים, ובעיקר העקרביות, אולי בגלל שהן נותנות לעצמן יותר לגיטימציה ללכת למקומות העמוקים והאפילים האלה, לחוש את עומק וצער היקום, ואז, רק אז, מתוך החשיכה, להתחיל לקום, לנער את האבק, ולזרוח שוב בכל העוצמה..והסביבה הקרובה בדרך כלל שלא הבינה את החלק הראשון של התהליך, את הצורך הזה להכנס פנימה ולמות כדי להוולד מחדש, לא תבין מן הסתם גם את החלק השני. כן, לא קל להיות עקרב. אבל בהחלט מעניין..