יא אללה, כמה שהאנשים עצבניים פה...
אז אתמול זה עלה על כל היגיון. נהגתי לי ברחובותיה הצרים של ירושלים, כאשר הנהג ברכב לפניי החליט שהוא צריך לפרוק סחורה ולא בא לו "לתאמץ" ולהכנס לחניה. הוא פשוט עצר את האוטו באמצע הרחוב, כיבה מנוע והתחיל לפרוק סחורה! הבהבתי עם האורות הגבוהים ("הלו, אני בדיוק מאחוריך, זוז!") והנהג, שבינתיים עמד בדלת האחורית והתחיל לפרוק סחורה, צעק עליי: "מה קרה גיברת? אני פורק סחורה!" "אז תחנה בבקשה בצד, אתה חוסם את הכביש" "גיברת מקסימום עשר דקות ואני זז מפה" "סליחה, אני לא מוכנה לחכות לך עשר דקות" "אז תביאי גבר שינהג במקומך!!" אז חוץ מהאוכל שלא אמא, הנשיקות של סבתא והחיבוקים של האחינים, יש גם כמה דברים לא טובים בארץ הקודש... לעבדתכם הנאמנה מתחיל להימאס מהכפר המכונה "ירושלים" והיא מתחילה לחפש עבודה (ו
) בפרוביציה - תל אביב. תחזיקו לי אצבעות!
אז אתמול זה עלה על כל היגיון. נהגתי לי ברחובותיה הצרים של ירושלים, כאשר הנהג ברכב לפניי החליט שהוא צריך לפרוק סחורה ולא בא לו "לתאמץ" ולהכנס לחניה. הוא פשוט עצר את האוטו באמצע הרחוב, כיבה מנוע והתחיל לפרוק סחורה! הבהבתי עם האורות הגבוהים ("הלו, אני בדיוק מאחוריך, זוז!") והנהג, שבינתיים עמד בדלת האחורית והתחיל לפרוק סחורה, צעק עליי: "מה קרה גיברת? אני פורק סחורה!" "אז תחנה בבקשה בצד, אתה חוסם את הכביש" "גיברת מקסימום עשר דקות ואני זז מפה" "סליחה, אני לא מוכנה לחכות לך עשר דקות" "אז תביאי גבר שינהג במקומך!!" אז חוץ מהאוכל שלא אמא, הנשיקות של סבתא והחיבוקים של האחינים, יש גם כמה דברים לא טובים בארץ הקודש... לעבדתכם הנאמנה מתחיל להימאס מהכפר המכונה "ירושלים" והיא מתחילה לחפש עבודה (ו
