יגאל אלון ובני טבנקין – יד חנה=גייס חמישי –כך היום
בשנות החמישים,כאשר אנשי קיבוץ יד חנה תמכו בסטליניזם נגד הציונות יגאל אלון-מפקד הפלמ``ח, עם בני מהרשק הפוליטרוק האגדי תקפו אותם בפירוש על היותם גייס חמישי. כך היום, אסור להבליג כי הגיע סכין עד צוואר- מי שיתיר את דמם של המתנחלים במפורש או במרומז, בשפה בוטה (מתנחבלים כלשונה של שולמית ממר``צ, היטלר יוגנד כלשונו של פרופ, צימרמן) או בשפה משפטנית מתחכמת (ויימריזציה – יעני – ניצני נאציזם שלא נכרתו בעודם באיבם כלשונם משה נגבי ופרופ, זאב שטרנהל) – אחת דינו - כמו אנשי יד חנה – אל עמוד הקלון של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה – ג י י ס - ח מ י ש י ,יהא שמו לדיראון עולם. כי זכותם של מתיישבי יש``ע שבנו את ביתם ברשות ובסמכות של ממשלות ישראל למפלגותיהם השונות -שמאל וימין (שמעון פרס היה מראשוני תומכי ההתנחלות באם ההתנחלויות – סבסטיה), אינה נופלת במאומה מזכותם של תושבי רמת אביב על אדמת שייך מוניס (קצרה היריעה מלמנות את כל השאר- כולל קיבוצי השמאל). לא עולה על דעת איש לפנות בכח פיזי או להכפיש באופן מילולי את אנשי גילה על שבעצם המצאותם על אדמת מריבה והמצאות ילדיהם לידם באזור מסוכן הם מביאים על עצמם את ההתקפות הרצחניות. כי במשטר דמוקרטי אין מפנים אדם מביתו בלי הוראה חוקית, ואין נותנים לגיטימציה מוסרית למרצחים גם אם בעיני איש המון או פרופסור המצאות התושבים שם לא נראית. מערכות החוק המשפט והביצוע נועדו לכך. הדרך היחידה לפנות מקום ישוב היא בהחלטת רוב כפי שנעשה בזמנו בימית בעת מסירת סיני למצרים. זו תמצית הדמוקרטיה : שלטון הרוב- ולא אנרכיה ורצח אופי לקבוצת אוכלוסייה שאיננה לטעמך כאשר האויב עומד בפתח ומקבל עידוד משיתוף פעולה זה. כאשר במלחמת התקשורת העולמית רצח האופי של קבוצה אוכלוסייה מהוה חיזוק לאויב ודרבון להמשיך ברצח - כך שרצח האופי הסטרילי לכאורה של בני ברית, מביא במישרין לאבדן חיים וקטיעת גפיים ע``י אויב תת אנושי וחסר מעצורים, שום משטר דמוקרטי שואף חיים לא יבליג על פגיעת פיגיון מבית, שכזו. לפיכך יאמר במפורש – מי שישחק לידי האויב ברצח אופי של אחיו, ידון כמשתף פעולה עם האויב, ואות קין על מיצחו לאמור - ג י י ס - ח מ י ש י .
בשנות החמישים,כאשר אנשי קיבוץ יד חנה תמכו בסטליניזם נגד הציונות יגאל אלון-מפקד הפלמ``ח, עם בני מהרשק הפוליטרוק האגדי תקפו אותם בפירוש על היותם גייס חמישי. כך היום, אסור להבליג כי הגיע סכין עד צוואר- מי שיתיר את דמם של המתנחלים במפורש או במרומז, בשפה בוטה (מתנחבלים כלשונה של שולמית ממר``צ, היטלר יוגנד כלשונו של פרופ, צימרמן) או בשפה משפטנית מתחכמת (ויימריזציה – יעני – ניצני נאציזם שלא נכרתו בעודם באיבם כלשונם משה נגבי ופרופ, זאב שטרנהל) – אחת דינו - כמו אנשי יד חנה – אל עמוד הקלון של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה – ג י י ס - ח מ י ש י ,יהא שמו לדיראון עולם. כי זכותם של מתיישבי יש``ע שבנו את ביתם ברשות ובסמכות של ממשלות ישראל למפלגותיהם השונות -שמאל וימין (שמעון פרס היה מראשוני תומכי ההתנחלות באם ההתנחלויות – סבסטיה), אינה נופלת במאומה מזכותם של תושבי רמת אביב על אדמת שייך מוניס (קצרה היריעה מלמנות את כל השאר- כולל קיבוצי השמאל). לא עולה על דעת איש לפנות בכח פיזי או להכפיש באופן מילולי את אנשי גילה על שבעצם המצאותם על אדמת מריבה והמצאות ילדיהם לידם באזור מסוכן הם מביאים על עצמם את ההתקפות הרצחניות. כי במשטר דמוקרטי אין מפנים אדם מביתו בלי הוראה חוקית, ואין נותנים לגיטימציה מוסרית למרצחים גם אם בעיני איש המון או פרופסור המצאות התושבים שם לא נראית. מערכות החוק המשפט והביצוע נועדו לכך. הדרך היחידה לפנות מקום ישוב היא בהחלטת רוב כפי שנעשה בזמנו בימית בעת מסירת סיני למצרים. זו תמצית הדמוקרטיה : שלטון הרוב- ולא אנרכיה ורצח אופי לקבוצת אוכלוסייה שאיננה לטעמך כאשר האויב עומד בפתח ומקבל עידוד משיתוף פעולה זה. כאשר במלחמת התקשורת העולמית רצח האופי של קבוצה אוכלוסייה מהוה חיזוק לאויב ודרבון להמשיך ברצח - כך שרצח האופי הסטרילי לכאורה של בני ברית, מביא במישרין לאבדן חיים וקטיעת גפיים ע``י אויב תת אנושי וחסר מעצורים, שום משטר דמוקרטי שואף חיים לא יבליג על פגיעת פיגיון מבית, שכזו. לפיכך יאמר במפורש – מי שישחק לידי האויב ברצח אופי של אחיו, ידון כמשתף פעולה עם האויב, ואות קין על מיצחו לאמור - ג י י ס - ח מ י ש י .