ידוע

ידוע

או - ערכן של הצהרות קראתי בnrg על שיטה חדשה לאילוף כלבים להגיב לפקודות כתובות. בסוף הכתבה מופיע הקטע הבא [ההדגשות שלי]: "הזואולוג פרופסור יוסי טרקל מאוניברסיטת תל-אביב לא מתלהב מהשיטה. "יש בהתנהגות בעלי-החיים מושג שנקרא 'גירוי-סימן‭,'‬ או מה שסקינר כינה כבר בשנות הארבעים 'התניה קלאסית‭.'‬ בעל-חיים קולט סימן מסוים ולומד להגיב לו בדרך מסוימת. זה גם לא מפתיע שכלב יודע לזהות סימן גרפי. מזמן ידוע שחוש הראייה שלהם אינו מוגבל כפי שחשבו, ושהם מסוגלים להבחין בפרטים‭."‬ ... "זה מאוד מפליא אותי", פוסק מאלף הכלבים יוסי סמואל. "ידוע שיכולת הראייה של הכלבים נחותה בהרבה משלנו. כלב לא בנוי להתכוונן על חוש הראייה שלו, שהוא החוש הכי פחות מפותח אצלו. זה בזבוז, למה צריך לקחת כלב לכיוונים לא נחוצים? אולי זה חלק מהשאיפה שלנו להפוך בעלי-חיים לבני-אדם‭."‬ "
 
../images/Emo45.gif אכן, אנשים נוטים להקדים את

המילה "ידוע" לדברים שאין להם דרך להוכיחם בהתבסס על עובדות ... מצחיק, אבל אנושי. ותודה על הקישור לכתבה (אם כי כבר קראתי אותה דרך קישור בפורום אחר).
 

שָׂרָה

New member
שכחתי להוסיף

שגם הכלב היה חרש. בעלים הקודמים של הכלב רצו 'להרדים' את הכלב לנצח בגלל הפגם החרשות, והחרש הזה מצא את הכלב והציל אותו.
 
רק רציתי להגיד לך...

אהבתי מאוד את המשפט שרשמת... "רק דגים מתים שטים עם הזרם" חזק חזק חזק... אך מה קשור התינוק הממוסחר לאידיאולוגיה?
 
ולא הגבתי להודעה שלך כי...

כי זה פשוט גורם לי ליבכות למשמע דברים כאלה...מצד אחד זה טוב הכלב לא הורדם ומצא חבר וכן גם האדם החירש... אך בגדול כול הסיפור הזה עצוב חבל על הזמן... ומדרמות כאלה שמסתיימות כביכול טוב אנשים אומרים "איזה עולם יפה" . ומה אם החירש הזה שאוכל בשר? למה לעגל לא מגיע ליחיות כמו לכלב? מה שאני מנסה לאמר אין דבר כזה משהו טוב...הכול מהכול יש בו פגמים אם רק נרצה לראות אותם... ושיקומו אלה שיגידו שאני טועה ולמה ליחיות בפסימיות...אבל זו לא הבחירה שלי ככה פני הדברים אני פשוט בחרתי לא להתעלם כמו כול השאר... טוב לא חשוב זה סיפור ארוך מדי...
 
ערפילית...

את מערפלת את ראשי בעקיצות שלך...ועדיף שתישתקי כי כמו שאמרת יש דברים שהשתיקה יפה להם...
 

שייגעצה

New member
אני מכירה את ההתנהגות הזו

מחיי היום יום ערפילית. וזה מריח כמו התעללות רגשית. מעניין איך היית מגיבה לו מישהו היה עושה לך את זה בחיים האמיתיים. אני לא מכירה את הילדה, אבל את יודעת איך אומרים? אורח לרגע רואה כל פגע... ניכר בעליל שאת נהנית לעצבן אותה. ומכאן זה נראה מאוד מכוער. הילדה חמת מזג ולא מגובשת. אלא אם כן.. ...גם את ילדה ובמקום להיות חמומת מוח את משתמשת כנגדה בסוג של אלימות רגשית. אם את יותר מבוגרת.. הייתי מציעה לך להבונן רגע מהצד לראות איך זה נראה, ולשקול מה את רוצה להשיג בהתנהגות הזו.
 

Arfilit

New member
תשמעי -

היא עוסקת בלקרוא שוב ושוב לי - כחלק מאוכלוסיה כלשהי שאני שייכת אליה - מתחסדת - וזה בוריאנטים שונים ומגוונים. שלא נשתעמם. היא קוראת כאן לנשים צבועות - וזה בסדר. היא כועסת עליי על כך שהחלטתי להביא ילדים לעולם (עליי ועל כל מי שהחליטה כמוני). ועל כל זה את לא חושבת שצריך להעמיד אותה על מקומה. צריך להעמיד אותי על מקומי - כי השתיקה שלי לא נעימה. אז נכון - השתיקה שלי לא נועדה להיות נעימה. בהחלט לא. את סבורה שיותר טוב שאני אענה לה: "את בעצמך צבועה מתחסדת ואמא שלך גם..."? או שמא יותר טוב שאני אצור מגה-שרשור - על פי מיטב המסורת - של התכתשות הדדית והשלכת רפש האחת בפני השניה - כשאני אתחיל אותו בכך שאספר לה שמי שמטיף עוד ועוד - מוטב שיבדוק קודם כל מה הוא עושה בעצמו. שאני אשאל ביחס לפלסטיק ממנו עשויה המקלדת שהיא כל כך נהנית להשתמש בה - איך לדעתה יצרו אותו - במפעלים תומכי סביבה ומעודדי משאבים? תוך תשלום שכר מלא והטבות סוציאליות מופלגות לעובדים שבו? כי על המקלדת שלי כתוב שהיא יוצרה בסין - ואני מנחשת שזה לא מטעמים של תמיכה בכלכלה הסינית או בעובד הסיני מחפש העבודה. או אולי - בעצם - עדיף שאני אגיד - ברוח הכנות בה היא נהנית כה לנופף - שבעיני התפיסה שלה היא ילדותית, אם לא למטה מכך, צרה, שמרנית, בלתי מפותחת ובלתי מתוחכמת, שבויה בקסם של עצמה ונטולת כל יכולת לשמוע את הזולת? עדיף? נראה לי שלא. אבל חשוב מאוד ללטף אותה ולתמוך בה ולהגיד שזה בסדר שהיא קוראת לאנשים אחרים בשמות - כי היא רק ילדה (בכל הכבוד - אני בגיל 21 לא הסתובבתי וכיניתי זרים גמורים בשמות. אפשר להפסיק להסתתר מאחורי ענין הגיל. איך שושה אומרת - היא בסך הכל בן אדם נמוך. אם ישאלו אותי - במקרה הזה - תרתי משמע).
 

שייגעצה

New member
אני בהחלט רואה.

את ההתבטאות הילדותית של אליס. אז מה?! אני לא מגינה עליה כשם שאינני מתקיפה אותך. אני רק הצבעתי על משהו שצרם לי. משהו, שלפי דעתי אפשר להגיד לך, אי אפשר להגיד לה. משום שאני חושבת שהתגובה הזו גובלת באלימות. כן, קראת היטב. אלימות. אלימות מהסוג הרגשי. אם אי אפשר להסביר לאותה נערה בצורה עניינית ולהאיר את עיניה הלוטות בערפל בצורה ברורה - זה לא אומר שהאלטרנטיבה היא תגובה אלימה. הנערה בהחלט נוקטת באלימות מילולית. אבל זה כי היא עדיין לא הבשילה. כשתחווה ותטעם קצת מ"נחת" החיים בוודאי תתמתן.. וגם אם לא, עדיין לא הייתי "מחזירה לה". * וגם אני לא הייתי מאלו שהתלהמו כך בגילה - ובכל זאת, כשאני רואה ילד משתולל שרוצה להרביץ, אני מחזיקה אלו את הידיים, או שאני מרגיעה אותו או שאני מסבירה לו (הכל לפי הילד והסיטואציה) אבל אני לא מרביצה לו בחזרה. אפשר להתווכח ולהתדיין לגופו של עניין גם אם מי שממול משתולל. אבל לכתוב בכל הזדמנות "טוב", "מה שתגידי" וכדומה - זה בהחלט התגרות רגשית והכאבה מיותרת. לא חייבים לפתוח מגה שרשור. לא חייבים להגיב לכל אחד. כן. יש עוד אלטרנטיבות לתגובה. אין צורך להתרגז. הרי זה לא אישי נגדך. כשמישהו שם על עצמו שלשלאות, הוא בעמדה בעייתית. ועצוב לי בשבילו. התקפתו לא תשרת שום מטרה. זולת מטרת פורקן של כעסים.. לגופו של עניין - אני דווקא מוצאת את עצמי עם טיעונייך שלך.
 
בנות ... בנות.... בנות ...

אני מבינה שפגעתי בנקודות כואבות עכשיו... כי אני רואה עד כמה אתן מתאמצות להוציא אותי קטנה=צעירה ולא יודעת כלום לא מגובשת בדעתה וכדומה... צר לי לישבור לכן את המיתוס ילדים זה לא ברכה וזה לא שימחה...איך אתן יכולות לישמוח כשהעולם שלנו עומד ליפני מלחמת עולם שלישית , כשברחובות מסתובבים אנסים ,רוצחים וסתם נבלות... ואז אתן מביאות ילד ואומרות לו שיש אלוהים תאמין בו...ויש גם פייה שאוספת את השיניים בלילה ומשאירה מתנות למה לשקר ? הרי אתן יודעות שאם תגידו לילד את האמת על מה שקורה זה בטח יגמר בבכי ובהיסטריה אז עדיף לשקר לעשות במיוחד בשבילו עולם ורוד... אני יודעת שאני קיצונית ומגעילה בתגובות שלי אבל כזו אני כנראה שהאמת כואבת ככה מצתייר לי מהתגובות שלכן... אולי במקום לישפוט אותי על זה שאני שונה ממכן...תנסו לראות קצת מהצד שלי...נכון שהצד שלי שחור ומדכא...אבל לפחות הוא האמת! החזק שורד? זה מה שמזיז את העולם הזה? לצערי כן...החזק באמת שורד והחלש נירמס...אז אתן מבזבזות את חייכן במטרה ליצור איזה ילד חזק שבימקום להירמס ירמוס אחרים כי רק ככה הרי מגיעים לאנשהו... ומה יותא מזה? כלום אתן מתות בשלב מסויים ונשאר הילד אז מה? מה זה כייף לו שאמא ואבאב שלו מתו...למרות שהוא בטח כבר בוגר... בקיצר הרבה דברים בעולם לא הגיוניים ולא מסתדרים ואני פשוט רואה את זה בצורה הכי ברורה שיש ... העולם יפה אני מתה על הים ועל הגבעות הירוקות שבהן אני מטיילת עם הכלבים...אבל לא עבר יום אחד שבו לא שאלתי את עצמי בשביל מה כול זה...ולנו יש עוד את החיים היפים יותר מחשב ,זמן פנוי,חברות עיניינים בלאגנים...ומה באמת עם כול אלא בסין? מה עם כול הילדים הרעבים באפריקה? זה לא מעניין אף אחד באמת וסתם מגעיל שהשתמשת בכלל בדוגמא הזו זה רק מראה עד כמה שאת צבועה...לא איכפת לך מכול אלא איכפת לך שרק לך ולילד שלך יהיה טוב... וכול הכבוד לך על זה כמובן אינסטינקט טיבעי של לביאה שמגינה על הגור שלה...אבל מה עם כול השאר? מה תחיי את חייך כעיוורת חירשת ולא יודעת כלום? כי זה נכון שכואב להיתמודד עם המציאות אבל היא קיימת והכחשה שלה רק מחריפה את הבעיה עוד יותר...יש האמת עוד הרבה מה ליכתוב ואולי אפילו יותר מדי...אבל אני מרגישה שזה ביזבוז זמן טוטאלי...כי אתן פשוט לא מבינות...אני לא נגדכן ...אני נגד כולם כול מי שמסרב ליראות את האמת לשמוע אותה ולהתעמת איתה... המצב הוא לא טוב ואיך בכלל יש לכן זמן ליד אני לא יודעת...
 
ילדונת,

עוד תגלי שהחיים הם לא שחור ולבן. בינתיים לא נותר למבוגרים שביננו אלא להתבונן בך הולמת באגרופייך לכל עבר בחוסר אונים. עצוב. באמת עצוב. את צועקת "זו האמת ואין בלתה" והאמת היא ש.. לאמת פנים רבות. תלוי בזוית ההתבוננות, נשמה יקרה. כל אחד רואה אותה דרך המשקפיים שלו. המשקפיים שלך שחורים. כואב הלב לראות עד כמה. מי ששואל את עצמו כאלו שאלות, ורואה כאלו שחורות, כדאי שיקח את עצמו מהר לרופא. משהו במערכת ההורמונאלית טעון בדיקה. בשיא הרצינות. רופא משפחה.
 
למעלה